כלות בדואר?

[talia olav]

כלות בדואר? ../images/Emo2.gif

אשמח לפתח דיון על מנהגי השידוכין של אבותינו ואמותינו, ובפרט בהקשר הגאוגרפי. סב-סבי התגורר, כזכור, באושייק שבמחוז סנדומייז' בפולין. עשרה מילדיו נישאו בשנים 1859 – 1884 לבני-זוג שישוב מוצאם ידוע לי. ארבעת הבנים נישאו לכלות שהתגוררו בישובים המרוחקים (יחסית) מאושייק (50 ק"מ, 65 ק"מ, 80 ק"מ, וכן 102 ק"מ – המרחק מאושייק לראדום). אף לא בן אחד נישא לכלה מאזור המגורים הקרוב. הבנות, לעומת הבנים, נישאו בחלקן לחתנים מישובים קרובים יותר, אך בת אחת הרחיקה ונישאה לחתן מקונסקי, המרוחקת 105 ק"מ מאושייק. אני תוהה מה יכול היה לגרום לבנים להנשא לכלות הבאות יחסית מרחוק, ומנסה לבחון כמה השערות חלופיות. [בפולין כבר היו כמובן מסילות רכבת בשנים אלה, אך עדיין אין לי מיפוי של המסילות בתקופה שציינתי].

האם המרחקים לעיל היו אופייניים?

מה היו מנהגי השידוכין במשפחות לא רבניות? לפי מה בחרו בנות זוג?

האם העובדה שחלק מהבנות נישאו לחתנים קרובים גאוגרפית (להבדיל מהבנים) היא מקרית?

ועוד הארות? במפה המצורפת, הכלות מסומנות בוורוד, והחתנים – בכחול.

 

[friend9]

את ועגנון

אילו עגנון היה חי בבוצ'ץ', היה מצב משפחתו דומה לשלך. ב-JRI רשומים ב-200 נישואין של בני בוצ'ץ'. מהם רק 14 עם בן זוג מבוצ'ץ' (בוודאי היו הרבה יותר). 106 עם בן זוג ללא ציון המוצא, ו-76 ממקומות שונים: קרובים, עד 50 ק"מ – צ'ורטקוב, פודהייצה, מיקולינצה; בינוניים, 100-50 ק"מ - טרנופול, סקאלה; רחוקים, 200-100 ק"מ – סטארי, דרוהוביץ, לבוב; ורחוקים מאוד: קרקוב, כ-410 ק"מ.

 

[talia olav]

מעניין לקרוא את הסטטיסטיקה,

אך זו עלולה להטעות: האם מחצית התעודות בהן אין ציון מיקום דומה למחצית האחרת? ההשערה שלי היא ש"ברירת המחדל" היתה לא לציין את מקום המגורים כאשר הוא היה מקומי. אך יתכן שזוהי השערה שגויה - תלוי במי שתימצת את התעודות. כמו-כן אני לא הצלחתי לראות רישום מרוכז מבוצ'ץ' עצמה. בפולנייץ למשל, נראה שרוב הנישואין היו דוקא עם בני העיירה או האזור הסמוך (הנתונים אינם ב-JRI).

 

[wow1]

ב Jri-Poland עשרות בודדות של רשומות

מבוצ'אץ' גופה. איל.

 

[talia olav]

כן, אבל איך אפשר לראות את כל

רישומי הנישואין מבוצ'אץ' בלי קובץ האקסל?

 

[wow1]

מי אמר שיש קובץ אקסל? איל.

 

[talia olav]

בפולין הקונגרסאית יש - הנחתי שכך

גם בגליציה. ועדיין נותרת השאלה איך ניתן אם כך לראות במקובץ את רישומי הנישואין של בוצ'אץ'.

 

[wow1]

מי אמר שניתן לראות במקובץ?../images/Emo13.gif. איל.

 

[נאוהג]

סבא רבא שלי גם ../images/Emo70.gif

סבא רבא שלי , GESMAI LAJOS יליד 1842 ב - PILISVOROSVAR בהונגריה , נשא לאשה את אשתו הראשונה בכפר שהיה מרוחק 117.2 ק"מ ( לפי JJ ) דרומית מזרחית מהכפר שבו נולד. ( באותה עת שני המקומות היו כפרים קטנים ולא ממש במרכז העניינים ) ובמקרה זה הוא אף עבר לגור בכפר בו גרה אשתו. היום זה נקרא TISZAKECKE ולמען האמת , אף פעם לא גילינו למה הוא עבר. אולי היו כאן עניינים של פרנסה? בכל מקרה סבא רבא שלי אף פעם לא חזר לכפר שלו. אחת מבנותיו - אחות של סבא שלי - נשאה ליהודי שבא מטרנסילבניה מקלוז' ועברה לשם . סבא שלי GESMAY SANDOR יליד 1883 נשא לאישה את סבתא שלי GUNSZ BERTA שנולדה ב- SENTA שהיום זה יוגוסלביה ( סרביה למען האמת) שוב לפי ה JJ כ-111.8 ק"מ דרומה משם שוב אנחנו לא יודעים איך הם נפגשו ? ומאיפה הכירו ?

 

[עב]

נגעת בנושא מרתק

כל הכבוד על הרעיון והמפה. סב סבי התחתן עם אשה מאותו מחוז אך לא שמתי לב עד כה למרחקים בין הכפרים. אחיו היגר ל - KECSKEMET בחיפוש אחר עבודה ועתיד טוב ומצא שם אישה מקומית. הם נישאו והקימו משפחה גדולה. הבנות נותרו בעיר והבנים נדדו בעקבות הנשים והפרנסה. אח אחר חי בכפר התחתן עם אישה מהסביבה. כל בניו נדדו לאויפשט. שניים מבניו של אותו אח התחתנו עם בנות דוד שלהם. הצאצאים מאותם נישואים זכו קרובת משפחתו אבל איש לא יודע מי תכנן את השידוך. מעבר לדברים הידועים הנ"ל כמה מקרי נישואין משכו את תשומת לבי: משפחות שמוצאן מצפון מערב סלובקיה והגרו להונגריה. האם היו אלה שידוכים שנוצרו בגלל היכרות של הדורות הקודמים {"הכרתי את הסבא שלה")? משפחות פופר והוכפלדר, קולקא והוכפלדר, בארוק והוכפלדר = הצירופים האלה נמצאו בעץ המשפחה שלי וגם בעצי משפחה אחרים שאינם קשורים אלי. עד איזו תקופה אנשים הסתייעו בשדכן/נית? מתי החלו אנשים לחפש את בחיר/ת לבם בעצמם?

 

[סבאיעקב1]

אולי זה מפתיע, אבל גם היום

אני מכיר את התופעה אצל משפחות של ערבים נוצרים. הקהילות הן קטנות יחסית, והרצון להגיע ל"שידוך טוב". עוקר בעיקר את הנשים ממקום מושבן, למרחקים בארץ, ואף לחו'ל.

 

[עב]

מפתיע שהנשים נשלחות לחו"ל

חשבתי שדווקא הנשים תשארנה קרוב להורים. לפני כמה שנים הזדמן לי לצפות ביום ג'ורג' הקדוש (15.11 כמדומני) אז נאספת הקהילה הנוצרית יוונית מכל הארץ בכנסיה בלוד. יש חינגה שלמה ומספרים שההתכנסות נועדה גם כדי לקרב את הלבבות של הצערים זה לזו. גם במקרה זה מדובר בקהילונת קטנה (וחובבת בשר כבש עד כמה שיכולנו לשפוט).

 

[deebeebee]

עד היום לא חשבתי על כך

אבל נראה לי שגם סבי וסבתי לא היו 'שכנים'- הוא הגיע מטומשוב לובלסקי והיא הגיעה מבילגוראי, ואיש לא גילה לי כיצד הם נפגשו.........

 

[talia olav]

ההשערה שלי היא שהדבר תלוי

במעמד המשפחה: משפחות מסורתיות יותר ועניות יותר "יתחתנו קרוב", ואילו המבוססות והשאפתניות ירחיקו.

 

[segev018]

"הבנים נדדו בעקבות הנשים" -

אולי כי האבות ארחו את החתנים אל שולחנם? זה רווח אצל תלמידי ישיבות.

 

[talia olav]

לדעתי צריך להפריד בין דור הסבא-רבא

וקודמיו, לבין דור הסבים והסבתות. בפולין חלו שינויים מפליגים לקראת תום המאה ה-19, וראשית המאה ה-20 - עם התגברות מגמת העיור. בלודז' למשל, מספר היהודים ב-1857 היה פחות מ-3,000 - ואילו ב-1900 - כמעט 100,000. לכן חלק מהמעברים לערים מרוחקות לא היו קשורים בהכרח לנישואין אלא אמנם לפרנסה ולתהליכי העיור וההשכלה. מעניין בעיני להסתכל דווקא על הגברים שלא שינו את מקום מגוריהם - ובכל זאת הכלה באה ממרחקים.

 

[צלילית3]

אם הבנות נישאו לחתנים בסביבה הקרובה

זה אומר שגם בנים (חתני הבנות הנ"ל) נישאו לכלות באזור הקרוב. אז אולי התופעה שאת מציינת היא מקרית.

 

[deebeebee]

50 ק"מ הן לא סביבה קרובה

לא במושגים של פעם, נראה לי.

 

[deebeebee]

מצד שני---

סוחרים נהגו לנסוע פעם בשבוע/חודש לשוק שבעיר הפלך, והשוק שימש מקום מפגש וכנראה גם ל'עיסקאות שידוכים'.

 

[talia olav]

נכון - ואמנם ספרי היזכור

מתעדים את המפגשים והשידוכים בשוק. אלא שבאזור "שלי" השווקים היו קרובים בהרבה, ולא במרחקים מהם באו בני הזוג. בני הישובים מהסביבה היו מגיעים לשוק בעגלות ואף ברגל. לדעתי מי שהרחיקו לנסוע היו סוחרים גדולים ומבוססים יחסית, שיכלו להרשות לעצמם גם עלויות אש"ל והובלה יותר גבוהות.