כלוב של זהב

t o t a l

New member
לכן כתבתי:

כלוב של זהב טוב...לא צריך להגזים אבל נניח ארד. או ברונזה. שחור הולך?
 

גלי10

New member
עכשיו הבנתי

לפחות הדרך מעניינת . חשוב לעצמך שאתה עכשיו על המישור. על הכביש המהיר. אוטוסטרדה. באמת הרבה יותר נעים ומעניין בדרך מתפתלת (בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת {של החיים}
), אבל , צריך ת'הפסקות המישוריות האלו. קח לך ת'רגעים האלו של עכשיו כהפסקה מישורית לזמן מה . טוטאל בְּדוּך , תקרא לזה. ואחורי זה תמשיך בסיבובים כשכפית {הזהב} כבר הוגשה והבטן שבעה לאיזו תקופה ... גלי , הגודל [של האותיות] כן קובע
 

Den3

New member
היום כבר ברור...

שלחיות עם קריירה אחת כל החיים, זה במובן מסוים "למות" בחלק מאד גדול של היום, אני מאמין שאדם, כדי למצות את עצמו צריך 2 קריירות, הקריירה הראשונה בד"כ בוחרת אותנו, ואת השניה כבר אפשר לבחור (במידה ואפשר כמובן...), אם אתה באמת יכול להרשות לעצמך, וזה לא יפגע בקיום שלך (ואני מדגיש קיום ולא רווחה...), שווה לקום עם פחות כסף בבנק אבל חיוך על הפנים, אבל אתה יודע מה? בשורה התחתונה, מה שלא תבחר אני חולה על התחת שלך (לא לקחת את זה למקומות לא נכונים כן...), ומאמין בך לגמרי, ומציע לך, לך על הרגש, אני יודע שאני עושה כך. בהצלחה איש
 
קורא אותך ומחייך

ויחד איתי מחייך גם השליח. ההוא. ומבעד לחלון נשקפת אותה דרך. יש לה זמן. יום אחד תפסיק לכתוב עליה או לקטר ופשוט תצא לשם. ועד אז - תמשיך לבדוק בקצה הבוהן, אם המים קרים..
 

Raychoo

New member
להתקנא בך

מעריכים אותך. מאד. רוצים בך. קריירה מוצלחת. מרוויח יפה כנראה (נכון, תמיד אפשר יותר) יש לך קצת זמן לעצמך (אחרת לא היית פנוי כדי להעמיק בשאלה האם אתה מגשים את עצמך) יש בקרים שמתעוררים עם חוסר חשק. יש בקרים שמברכים על כל מה שיש. עניין של פרספקטיבה. ידוע כי כשמשיגים מטרה נכספת, השמחה היא לפעמים לא גדולה כפי שציפינו שתהייה...ואז באה הנפילה. עשית בחירות שהיו לך נכונות. אתה ממשיך לבחור גם היום. אז..אולי סתם יום של חשבון נפש? סה"כ נראה לי שבנושא של הגשמה עצמית ומתן ביטוי ליצירתיות אתה מסתדר לא רע...
 

R a c h e li

New member
ברקסים....

זה מה שאתה מספר לי כאן......לחשוב שהגעתה למהירות המרבית ואופ לרגע מאיץ מהירות......והתמונות חולפות מהר יותר מפחידות לא רוצה ברקסים מעייפים אותי הברקסים ..... סגור את החלון ולחץ על הדוושה ותפסיק לחשוב...... לדעתי אתה מבריק אין מה לחשוש..... מקסימום......תשב על ספסל בסנטר פארק ותהייה מאושר.....חחחחח
אההההההההה ברקסים = פחדים....
רחלי בתקופת מעבר....ומהזהההההההה במתח.....
 
יש לי פתרון!!!

קח את רכב המנהלים שלך וסע לפסיכולוג. שלם לו בנדיבות עם הכסף הרב שאתה מרוויח. מה שבטוח תקבל ממנו עיצות טובות הרבה יותר מהעצות פה! אגב אם אתה יוצר... תיצור (כסף לא עוצר יצירה!) אם אתה לא מחייף... תחייך (מה הבעיה?) אהבה עצמית..... אהההה.... זה מעט קשה להסביר פה.... קשה לנו לאהוב את עצמנו כי נטועות בנו תחושות הקטנות שנוטעים הורינו... אם זה עוזר... לכל אדם הכי גדול שיש... יש תחושת קטנות נוראה וקושי באהבה עצמית. הטיפ היומי שלי : החיים הם לא פיקניק.
 

ד ו ל ה

New member
כמו בנישואים ...

כך בעבודה... אתה מרגיש את חוסר החיות, מרגיש את הסוף המתקרב, רוצה לעשות שינוי שיחזיר לך את השמחה ללב ואת הברק לעיניים, אין שום דבר דרמטי רק תהליך, ותחושות שהולכות ומבשילות אצל האמיצים יותר זה נגמר בשינוי, לא קל אבל מצמיח ומעצים... ואתה מהאמיצים... נשיקה|
 
תקשיב.

אני כבר עברתי את השלב שבו אני חושב אם להישאר או לעזוב את מקום העבודה. למזלי, מקום העבודה שלי מאפשר לי מעבר וקידום בתוך המסגרת. למזלי העבודה שלי מענינת, מגוונת,מאתגרת וגם מתגמלת. אבל... יש ימים, שאני לא קם ומתעורר בגיל.. יש ימים שאין לי ממש חשק לעבוד.. יש ימים שאני כבר מהבוקר, מחכה לסוף היום.. ולכן אי שם, מתי שהוא, נפל לי האסימון. העבודה כבודה במקומה מונח, אבל היא עדיין "רק" עבודה. החלטתי שאשתדל לעשות את המכסימום שיהיה לי עניין בעבודה. אבל העבודה לא תהיה מרכז חיי, לא עוד עבודה לאחר השעה 5 . ובעיקר קבעתי לי כללל אני עובד מ-8 עד 5 , כדי לאפשר לי את החיים מ-5 עד 8 למחרת. ומאז, פתאום גיליתי שיש חיים מאחורי העבודה. ויש חיים יפים, מענינים, מגוונים מאתגרים וגם...מתגמלים.
 
וואוו...... אהבתי מאוד

מה גם שכיום תודה לאל, אני יכולה להרשות לעצמי... לחיות ככה איזה כייף זה
 

ב ה י ר

New member
יש את המצוי ויש את הרצוי

במירדף אין סופי בלתי מספק תמיד יש לאין לשאוף... כל עבודה ממלאה צורך מסויים לרוב זה צורך קיומי. וכמו כל דבר בחיים הכל דינמי ומצריך שינויים ובעיקר התפתחות. ברגע שתמצא את העיסוק שהנשמה שלך ממתמלאת בו סיפוק אז הכל יראה אחרת. אז תיראה שהעבודה הנוכחית מתקבלת באופן שונה הרבה יותר שלם, אין את ההיתעסקות ב"חוסר", האנרגיות מתפנות לדברים מועילים והתיסכול אט אט מרפה תיעול האנרגיות לעשיה ולקידום תחביב מספק בהרבה מלהתחרבש עם עצמך ולא לעשות כלום. כמו שאמר ניל ארמסטרונג:"צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות"
 
-מחייכת-

ואני "נטשתי" כלוב של זהב לטובת החופש והעצמאות.. כלום בעולם לא שווה את ההרגשה של יצירתיות ומיצוי עצמי. אתה חנוט בתכריך ממותג כלוא בכלוב של זהב. מביט מהצד, החיים עוברים להם דרכך... תתעורר! קח את השליטה על חייך.
 

d a n i e l s 5

New member
אני....

כלובים לא עושים לי את זה.... אבל אתה.... תחליט מי אתה , ומה עושה לך את זה ...וכשתהיה סגור על זה . תחליט ! (במקרה הזה זה לא אמור לקחת שנתיים) חשוב לזכור.... לא ללבוש את מסיכת "הזהות הבדויה" .
 

Amoureuse

New member
I've been there

בסוף היה לי אומץ לקחת חל"ת קטן, שהתארך והתארך. ואחרי 9 חודשי טיול עם תרמיל, לינה באכסניות בחדרים משותפים ומקלחות בחוץ, השתחררתי מכלוב הזהב. לא האמנתי שאני אוותר על המשכורת והתואר והמעמד והיום זה פשוט לא מזיז לי אז כשיש ילדים אתה לא יכול ללכת בדרכי בדיוק, אבל עם קצת אומץ אפשר לשנות המון בהצלחה!
 

ש י ר ה 42

New member
מאתמול קוראת

את ההודעה שוב ושוב ושוב, רוצה להגיב, אבל מאחר שלא מכירים קצת קשה לי ובכל זאת. הגעת למיצוי בתחום הזה, ונראה לי שמיצוי אצלך מגיע מהר יותר ממה שבד"כ. נראה כי אתה איש בעל יכולות גבוהות מאוד, כך שאני מאמינה שגם אם תבצע שינוי תעשה אותו על הצד הטוב ביותר. לפעמים כשהסיפוק האישי/נפשי קיים הוא עולה בכמה אמות על "כלוב הזהב", אלא אם משולבים השניים ואז בכלל זה נפלא. מאחלת לך שתדע לקבל עבורך את ההחלטה הנכונה, היא יכולה להיות רק שלך, ואני בטוחה שתצליח גם בה. GOOD LUCK
 
מימוש עצמי

לטעמי הוא לא בעבודה הוא בשעות שאחרי בערב, בשבת.. למצא מה אוהבים לעשות איך אנחנו ממלאים את זמננו מה מפרה אותנו מה גורם לנו לחוש זה לא שאני לא אוהבת את העבודה שלי אבל היא לא תמצית חיי בחיי יש הרבה יותר ממנה היא מקור פרנסה טוב היא מעניינת כי אני מתעניינת בה....
 
למעלה