כלב שואב רובוטי
ערב טוב לכם,
הלברדור שלי (בן כ-6-7, לא ידוע) הוא בהמה.
אוכל כל דבר שלא מחובר לקרקע, ולפעמים גם זה לא מפריע לו.
כשרק אימצתי, לפני כחצי שנה, עוד היה ביישן ואכל רק צמחים, שזה בסדר.
עם הזמן, נהיה חצוף ויהיר והוא אוכל פשוט ה-כ-ל. שקיות פלסטיק ואלומיניום, עצמות שחתולים פיזרו מהזבל, מסטיקים מעופשים שדבוקים למדרכה, כתמים לא ידועים של... משהו.
ניסיתי לטייל איתו עם מחסום. את מחסום הבד הוא קרע תוך ימים בודדים ע"י שפשוף החוטם במדרכה. את מחסום הפלסטיק שבר באותה דרך. צעקות ומשיכות לא מזיזות לו.
לפחות פעם בחודש חוטף מתקפת הקאות, שלשולים וכאבי בטן בגלל משהו שאכל. מעבר לעובדה שלא נעים לחזור מהעבודה ולהתעסק בקקי (תרתי משמע) שנוזל בכל הבית, כואב לי הלב לשמוע את הבכי שלו בלילה כשכואב לו.
לפעמים הוא מקיא ופולט את זה, רוב הפעמים - לא.
הערב הוא הגזים לגמרי. טרף פגר של ציפור. נסיונות להוציא לו את זה מהפה עלו לי בנשיכה (לא התכוון, לא כועסת על זה. ליטרלי דחפתי לו את היד ללוע).
אני מפחדת שהזוועה הזו עלולה להביא לו מחלות (הוא מחוסן ומתולע כמובן, אבל בכל זאת).
אני על סף יאוש. הטיולים איתו שאמורים להיות כייפים ונעימים ושיקומיים, הפכו לסיוט, מעמסה, טרחה, נטל.
יש למישהו עצה? ניסיתי גם קליקר. כלום. כלום לא עוזר.
אני אוהבת את הטמבל הזה אהבת נפש. הוא כלב מדהים. אבל לא מסוגלת יותר.
תנו לנו קצת תקווה
ערב טוב לכם,
הלברדור שלי (בן כ-6-7, לא ידוע) הוא בהמה.
אוכל כל דבר שלא מחובר לקרקע, ולפעמים גם זה לא מפריע לו.
כשרק אימצתי, לפני כחצי שנה, עוד היה ביישן ואכל רק צמחים, שזה בסדר.
עם הזמן, נהיה חצוף ויהיר והוא אוכל פשוט ה-כ-ל. שקיות פלסטיק ואלומיניום, עצמות שחתולים פיזרו מהזבל, מסטיקים מעופשים שדבוקים למדרכה, כתמים לא ידועים של... משהו.
ניסיתי לטייל איתו עם מחסום. את מחסום הבד הוא קרע תוך ימים בודדים ע"י שפשוף החוטם במדרכה. את מחסום הפלסטיק שבר באותה דרך. צעקות ומשיכות לא מזיזות לו.
לפחות פעם בחודש חוטף מתקפת הקאות, שלשולים וכאבי בטן בגלל משהו שאכל. מעבר לעובדה שלא נעים לחזור מהעבודה ולהתעסק בקקי (תרתי משמע) שנוזל בכל הבית, כואב לי הלב לשמוע את הבכי שלו בלילה כשכואב לו.
לפעמים הוא מקיא ופולט את זה, רוב הפעמים - לא.
הערב הוא הגזים לגמרי. טרף פגר של ציפור. נסיונות להוציא לו את זה מהפה עלו לי בנשיכה (לא התכוון, לא כועסת על זה. ליטרלי דחפתי לו את היד ללוע).
אני מפחדת שהזוועה הזו עלולה להביא לו מחלות (הוא מחוסן ומתולע כמובן, אבל בכל זאת).
אני על סף יאוש. הטיולים איתו שאמורים להיות כייפים ונעימים ושיקומיים, הפכו לסיוט, מעמסה, טרחה, נטל.
יש למישהו עצה? ניסיתי גם קליקר. כלום. כלום לא עוזר.
אני אוהבת את הטמבל הזה אהבת נפש. הוא כלב מדהים. אבל לא מסוגלת יותר.
תנו לנו קצת תקווה
