כלבים בחיי......(חלק ח` )
ע ו ז, ג א ל ה, א מ י ג ו ב-1989,עם עוברי לביתי רחב הידיים הנוכחי,שוב מצאתי עצמי בלווית בני ביתי בשער ``צער בעלי חיים`` ואת עיניי צד גור כלבים מסוג ` רועה גרמני`.לא היה קשה להתחבר אליו תוך דקות והחלטנו לאמצו.מנהל המקום פעל לשכנענו לצרף גם כלבת זאב בת 3 שנים שניכר היה עליה שסבלה רבות בחייה(צלקות).רחמינו נכמרו עליה וצירפנוה אלינו.היו אלה ``עוז`` ו``גאלה``. ל``גאלה`` היו עטינים גדולים ונאמר לנו שהיא אחרי לידה.גם הוטרינר שחיסן אותה אמר כך.לאחר מספר ימים מצאתי את הכלבה במלונה עם 5 גורים!!!-התברר שהיתה לפני לידה!!...לא החזרתיה לארגון אלא גידלתי 8 שבועות את הגורים תמורת עיקורה בחינם.באותם שבועות ילדי נטש את הבית ועבר להתגורר עם הכלבה במלונה.היו אלה ימים שבוודאי לא ישכח בחייו...אני התקנאתי בו. הגורים חולקו והשלווה היחסית שבה לחיינו. סיוריי הרגליים עם השניים הפגישוני עם דמות חשדנית של כלב נוסף אשר היה עוקב אחרינו ממרחק וכל אימת שהייתי מפנה פניי אליו ועוצר מלכת כך גם הוא היה נעצר ומתיישב בנקודת הימצאו.לעולם לא נתן לי להתקרב אליו.יום אחד שמעתי נקישות על דלת ביתי,פתחתיה ומצאתי את הכלב העוקב ישוב עם אזניים שמוטות ןעיניים עצובות וכאילו אומר לי:``ראיתי את כלביך המיוחסים,מצא חן בעיניי דרך טיפולך בהם וגם אני מבקש זאת לעצמי``.לא יכולתי להשיב פניו ריקם וסיפחתיו לביתנו לאחר מקלחת טובה וחיסונים נדרשים.גם שם קיבל ונקרא ``אמיגו, בישראל. שני המוסקיטרים והמוסקיטרית האחת, בהרכב זה של 3 כלבים גדולי מידה,היוו מעמסה קשה על חיינו-אי אפשר היה לצאת לאיזשהו מקום בהרכב מלא או בלעדיהם,אלא בהשקעות לא קטנות על פנסיונים.הקטטות בין שני הזכרים על לבה של הנקבה גרמו לפציעות רבות וטיפולים וטרינריים תכופים והנביחות הטרידו את השכנים.את ``עוז`` לקחתי לאילוף כי בלעדי כך לא היה אפשרי לשלוט עליו כלל,את ``אמיגו`` הייתי משחרר כל בוקר שישאר מחוץ לבית בהעדרינו והגברת ``גאלה`` היתה מסתובבת כמו טווס מחוזר בכל מקום שחפצה כאשר התענוג העיקרי שלה הוא לגרות ולא לתת. כאשר האגרסיביות של ``עוז`` הלכה וגברה קיבלנו המלצה לסרסו ,וכך עשינו. קיבלנוהו אחה``צ חזרה מהניתוח, היה אמור לרצות לשתות הרבה,לא שתה כלל ותוך מספר שעות שבק חיים והוא רק בן 7 שנים.בניתוח שלאחר המוות התברר כי סבל מסרטן באזור שלפוחית שתן וזאת היתה הסיבה לעצבנותו-את כאביו ויסוריו וודאי הפנים זמן רב! מאז מותו חזר ``אמיגו, לגור בתוך הבית כמנהיג יחיד,דבר שלא גרם לו להצליח עד היום לז**ן את ``גאלה``. ``אמיגו`` ו``גאלה, כיום בני 15 שנים.``גאלה`` חירשת ולא שולטת על עשיית צורכיה אבל עליזה,עם תיאבון מוגבר ומלאת חיות ועל אף הקשיים באחזקתה בבית אתן לה לחיות בביתיעד היום בו תתחיל להתייסר. ``אמיגו``,מצבו משופר ולא קפצה עליו הזיקנה בכלל,אולי נעשה קצת איטי בתגובותיו ושעות השינה התרבו אצלו....בימים אלה התגלו גידולים בפיו וטרם ידוע אם הינם סרטניים.אין ספק שההתעסקות המיוחדת עימו בימים אלה ומחשבות לגבי עתידו היוו את הטריגר לכתיבת סיפוריי על כלביי... בכל מקרה, ידוע לי ואינני מתחמק מן המחשבה שבקרוב אעבור עם השניים מצעדי בכי נוספים וכי יומם קרב. סיפורים רבים לי ונוספים על השלישיה האחרונה אשר לא סופרו אך אשאיר את יתרתם כדי שיסופרו על ידי בני בן ה-12 ברבות הימים כי זכרונותיו לגביהם ,קרוב לוודאי, זהים לאלו שיש לי על כלבי הראשון,``עזי``ובעצם סיפוריהם שזורים יותר בחייו מאשר עם חיי. אסיים בקביעה חד-משמעית:``מי שלא אוהב כלבים לא יתכן שיאהב אנשים!`` תודה למי שהגיע עד הלום בקריאתו....
ראיתי אותה מטיילת כאן ומקפיצה הודעות של אחרים...