ככ רע

[hory0]

ככ רע

(כלו המילים.כלו הכוחות.כיליון.)

 

[TorrentN]

רוצה לספר מה קורה?..

 

[מייפלס]

מה קורה ? תשתפי ?

כאן או במסרים ... אני איתך , אם את רוצה ...

 

[lovelycupcake]

קורה שרע, קורה שקשה.
החיים מציבים בפנינו מכשולים, אני מאמינה בכח שלך ושולחת חיבוק חם

 

[כבר לא ילדה4]

מחבקת חזק..

רק שאני כאן למתי שתהיי מסוגלת...
שולחת כוחות וחיזוקים..
חיבוק ענק והמון המון אהבה..

 

[כבר לא ילדה4]

ועוד דבר קטן...

 

[כבר לא ילדה4]

ואחרון חביב...

אז נסי לנשום קטנה...
לאט לאט...
אני כאן..
חושבת עלייך..
מחבקת חזק חזק..
ואוהבת המון...

 

[שישמים אחרים]

אני חושבת שדווקא

במקומות האלה, למצוא מילים - גם אם הן מרגישות חזרתיות או מכאיבות - זה הדבר הנכון (כמובן, בגבולות מה שאת יכולה). רוצה לכתוב מה קרה? למה רע כל כך?
מקווה שאת נחה בסוף השבוע הזה.

 

[hory0]

(תודה לכולכן)

(מחמיר..)

 

[פרפר בתוך אגרוף]

ואת

עושה משהו כדי שזה ישתפר?
אני מניחה שבלי לעשות כלום, כן, זה רק יחמיר.
אבל אפשר לנסות להקל על זה, או לשנות את מצב הרוח אקטיבית.

מקווה שאת נותנת לעצמך סיכוי,
ומזכירה שהשבועות האחרונים היו מעט טובים יותר,
היה פחות קשה לעבור כל יום, להיות.
מקווה שגם השבוע הקרוב ימשיך את הרוח הזו.

 

[hory0]

תודה שאת מזכירה..

מיום חמישי בבוקר אני בהתרסקות מתהום לתהום, מנסה להיאחז ומישהו הודף את האחיזה שלי ומשליך לתהום, שוב ושוב. ושוב. ושוב. ודי.

אני גוררת את עצמי לטיפולים, למרות שבלתי אפשרי..גם בשישי, וגם מחר, וגם מחרתיים, זה כל מה שמסוגלת כרגע.

 

[someone343]

יקירה.. מצטערת לשמוע כמה שקשה, מתיש ומעייף
שמחה בכל זאת שאת לא לבד עם זה, וסוחבת את עצמך לטיפול.. עם כמה שהכל מכאיב...
מחבקת אותך חזק חזק
אנחנו כאן, תמיד

 

[hory0]

תודה יקרה..

התגובה שלך תמיד נוגעת עמוק בליבי.

מקווה לטוב בשבילך,
מחבקת בחזרה..

 

[כבר לא ילדה4]

מחבקת...

כתבי מה איתך יקרה..
חיבוק ענק ענק שיחמם ויעטוף..

אוהבת המון המון..

 

[hory0]

תודה יקרה

מעריכה את החיבוק שלך, את המילים שלך, את המחשבה שלך, מאוד..

יודעת כמה לא פשוט לך בעצמך.

מחבקת בחזרה.

(לבינתיים היום פחות מרוסקת..

)

 

[שישמים אחרים]

הורי

אני אומרת שוב (ואמשיך להגיד, למרות שבטח כבר נמאס לך. אבל אני דואגת, וזה כל מה שאני יכולה לעשות) - אם הגעת למצב בו טיפול כל כך אינטנסיבי לא עוזר, כדאי לך לשקול טיפול אינטנסיבי יותר, כלומר, אשפוז. זאת אמנם אופציה קשה ואני מבינה למה את מעדיפה להמנע ממנה, אבל היא - בעיני - ללא ספק עדיפה מחיים שהם "התרסקות מתהום לתהום" עם הבלחות אובדניות כמו שאת מתארת.

 

[hory0]

יקרה

את האמת, אני תמיד מזהה מבין המילים שלך את הדאגה והאכפתיות הגדולה, ולכן לא נמאס לי..תודה שאכפת לך. תמיד.

ואת צודקת.
אבל לא.
בעיקר רוצה להאמין שהגל הזה יעבור....

 

[lital172]

מתוקה שלי

מחבקת אותך מכל הלב. חיבוק כזה רחב. בלי מילים. וליטוף בראש....

שיהיו מילים אני אהיה כאן לקרוא ולתמוך בך....

 

[hory0]

זה יקר לי ככ..

 

[התקווה שבתוכי]

יקירתי,
את נשמעת מיואשת מהכל, מהעולם, מעצמך, מהטיפול. כאילו כל האוויר שרק התחיל למלא את הבלון נעלם בבת אחת. ואת נותרת עם הבלון המפונצ׳ר ביד, מנסה להכניס אוויר ולא מצליחה. וזה כואב, ואת סובלת נורא...
אם רק היית רואה שזה בסדר לעיתים להיות מרוקנת, אם רק היית יכולה להגיד לעצמך ״מותר לי״ רמת הסבל שלך מהמצב הייתה יורדת. זה עדיין כואב, אבל את לא תסבלי מזה.

כרגע את חייבת להמשיך ״להכריח״ את עצמך ללכת לטיפול, לנקז שם את הכאב. רק אל תשכחי לאפשר לעצמך להרגיש את הליטוף והמגע המנחם.

תחזיקי מעמד