ככה

[אלמה 1]

ככה

פתאום באמצע הניירת הוא התקשר. נשם נשימה ארוכה לפני ההברה הראשונה. בשבריר הזערורי הזה שניתן לי ניסיתי גם אני לנשום. את הנשימות שלו אני מכירה. גם את המנגינה של הקול. עד לא מזמן היכרתי גם את הידיים שלו. ואת הגוף שלו. ואת הנשיקות שלו. פתאום באמצע הניירת הוא התקשר. אולי בכל זאת, הוא שאל. אולי בכל זאת מה, אני התרסקתי לשפורפרת. וניתקתי. ככה. באמצע הניירת. לא יכולה להיות יותר באמצע החיים שלו. בין הבית האמיתי שלו. לחיים שהוא בנה עם מישהי אחרת. עם ילדים אחרים. באמצע הניירת ניתקתי ולחשתי את שמו. הוא אף פעם לא יוכל לשמוע אותי יותר לוחשת. או בוכה. ככה באמצע הניירת והקיץ שבחוץ נהיה לי בלב גשם.

 

[piter pan]

../images/Emo124.gifאָייייההההההההההההההה../images/Emo24.gif

זו תגובתי הראשונית והבלתי מרוסנת אלמה. כמה כואב מה שכתבת וצרת רבים או אמירה שזה "כ"כ מוכר" לא תנחם במאום. ואולי לא צריך בכלל לנחם עכשיו. צריך רק להקשיב ולכבד ולהעריך את האומץ שלך ואת התבונה. את היכולת להשאיר סגור את מה שהחלטת שכך צריך שיהיה ושמישהו , שאהבת/אוהבת חשב שיוכל באיבחת לשון לפתוח. אני משתומם ואפילו נבוך משהו מול היכולת הזו , לשמע את הקול , להבין את הנאמר , הזכרונות צפים באופן בלתי נשלט ומנגד , את עושה מעשה ועוצרת את זה. בלי מלל מיותר ומכאיב , בלי היסוס (שאני מבין שזמנו עבר וכבר עברת את השלב הזה) ובהכרה כל כך נקיה של מה טוב בשבילך. אשרי מי שקרוב אלייך ולצידך , שכך את מתנהלת הרבה כבוד יש לי אלייך הרבה מאוד

 

[עמית המכשף]

ככה

ככה באמצע המקלדת היא מתקשרת מה נשמע, היא שואלת ואני נזכר איך היא אמרה היא יותר לא יכולה עם נקיפות מצפונה רחוק היא נסעה להתבודד היא רוצה מתגעגעת לבעלה. את נשימותיה אני מכיר כשהיא מתקשרת אין לי אוויר מאחורי המילים אני מתחבא כשלא רואים אני בוכה.

 

[יאצפן]

ככה../images/Emo117.gif

למה? היקום עצר מלכת? כן זה כואב, אבל יש מקום שזה כואב יותר, ממנו אתה משכת קרדיט.

 

[עמית המכשף]

לא מפריע ליקום ללכת

ואם אין לי אשראי ומי על הכאב אחראי לכל מטבע שני צדדים כשלא יודעים - שותקים

 

[כל כך מבולבלת]

גם אני ככה

 

[אטיוד5]

איך?

איך? איך? איך? איך זה שיש אנשים שתמיד יודעים מה להגיד ברגע שצריך?

 

[piter pan]

אתה רואה... יש

מישהו מעצבן אותך ?

 

[יאצפן]

אתה../images/Emo117.gif

כבר היו דברים מעולם, ומי שיספר לי שלא, אני אגיד שזה לא נכון. פיטר טוב בחוץ אבל טוב יותר בבית.

 

[piter pan]

לא הבנתי את דברייך (ברצינות)

ראשית - שאלתי את אטיוד ונעניתי על ידך שנית לא מובנן לי המשפט "פיטר טוב בחוץ אבל טוב יותר בבית". למה הכוונה? מה קשור משפט זה למי שמעצבן את אטיוד , גם אם זה אני. מבולבל - תסביר לי בבקשה למה התכוונת ?

 

[אטיוד5]

לא

הייתי מבסוט מהכותבת וממה שאמרה ללשעבר שלה. זה הכל.

 

[אטיוד5]

חחחחחחחחח

זה היה לא. נקודה. ואחכ משפט נוסף.

 

[כל כך מבולבלת]

ככה

ככה, כי כל כך התגעגעתי אליך, לשמוע את קולך, לדעת שאתה מסיט את כל הניירות רק כדי לשמוע את קולי. ככה, כי כל כך משעמם בלעדיך, כי אתה כל כך חסר ככה, כי חשבתי שאני חזקה בלעדיך, ולא יכלתי לשאת את המרחק ואת החולשה. ככה... ואתה אפילו לא בעלי.

 

[סמבוסק קלמרי]

תקשיבי להגיון

קומי ועיזבי את ההסתבכות הזו. הניחי לו בחייו ומצאי לך את המקום הנכון. ואם את נשואה החליטי מה טוב לך. גם רומן יפה זה טוב. אם את רווקה/גרושה וכדו´ כפי שאני משער, עיזבי את הנשואים. היום. עכשיו.

 

[אוהב לאהוב בצאט]

מחזק את ידייך אלמה

המון כוח נדרש לעשות את הדבר הנכון. ותמיד תמיד יש סבל וכאב בביצוע. המון כוח ואנרגיה נשאבים ממך כעת. חיזקי ואימצי. ממני קבלי חיבוק וכתף תומכת. מגיע לך 100% איש ולא רק חלק ממנו. שלך אוהב

 

[האלי]

כמו החתול של ורד מסינזון

שכל פעם מתרסק לאלף חתיכות. אבל קם והולך כאילו כלום לא קרה. רק אנחנו שומעים את צלילי ההתרסקות ונשארים איתך לאסוף את הרסיסים. זה כל מה שנשאר לנו... להיות איתך ולאסוף את הרסיסים. שלך, האלי.

 

[מביטה בצד]

../images/Emo39.gif

הבאתי לך פרח אלמה. אחר כך ,אביא לך גם מילים. הרבה תמונות רצות לי בראש עכשיו, תמונות של עבר רחוק. נגיע לזה אחר כך. בנתיים, מצרפת לך משהו מדברייך את במקום אחר פה, "רוצה לתת לעצמי את האופציה ללמוד בעצמי מי חבר אמיתי,למי אכפת באמת ולמי לא.אני רוצה לשפוט בעצמי. אני רוצה ללמוד בעצמי." חברוּת לא מציעה לך כרגע , אבל אכפתיות כן.... "אנשים גם משתנים. אנשים צומחים ומגלים [או שלא] את עצמם. אני רוצה לצאת למסע הגילויים בפורום." חתיכת גילוי הבאת לפה, מורידה בפנייך את הכובע, מבטיחה לנהוג בגילוי שלך, כבשלי..... וכפי שנאמר על ידי אנשים אחרים פה,(גונבת מילים פשוט מטעמי לחץ בזמן), המשך יבוא.......

 

[פרח גן עדן]

וכמו בעונות השנה....

הגשם יחלוף לו והקיץ ישוב למלא את ליבך! החלטה קשה לפרק רומן שהיה-זכרי את כל הטוב שהיה במהלכו, קחי לך את צרור הזכרון וניצרי בליבך-והלאה..... מי ייתן ואהבה חדשה תשוב לבקרך במהרה! בהצלחה!

 

[עופריקו]

ואני אומר ...כל הכבוד ../images/Emo140.gif

ככה באמצע הניירת את ענית וככה פתאום באמצע הניירת את היית החזקה וככה באמצע היום הצלחת לעשות את אשר המוח רצה באמצע היום נהיה קשה פתאום והדמעות פרצו להם על הניירת אבל את היית הגדולה מכולם ככה באמצע היום את הצלחת ולא נישברת ואני פה בסוף היום קורא אותך בסוף היום שאני מקווה שגם שלך בסוף היום שבו אני מקווה שקצת חיוך עולה על הפנים חיוך של ניצחון ,חיוך של אושר וככה בסוף היום שולח

ומקווה שהגשם יבש לו ערב מקסים שלך עופר

 

[מייקי69]

יש לפעמים

שאני קוראת מילים, שכאילו אני כתבתי אותן. לא כולן - חלקן. אבל הן המילים שלי, גם אם לא אני אמרתי. ועל המילים שלך תודה. בהרבה יותר ממובן אחד - תודה. ועוד ברכה - על הבחירה. על שלא התרסקת עד כדי כך, ובחרת. כמה זה כואב לבחור לבצע את הניתוח הזה, את הקריעה של האיברים מבפנים. אבל בחרת - בידיעה שתחלימי. וברור לי שברור לך שתחלימי. רוצה לתת לך יד, כשתרדי לראשונה מהמיטה. לתת לך יד, כשתפסעי את הפסיעות הכואבות הראשונות. ומאוחר הרבה יותר, אחרי שתחלימי ותמצאי עצמך רוקדת, רוצה להיות איתך, כשיכאיבו הצלקות. ובסוף, בסוף, אני בטוחה ששתינו עוד נרקוד! ככה אני מאמינה. כי אחרת לא הייתי יכולה לשאת את צעקת הצלקות ....