יש! יש! יש! מתכון והסבר:
הסבר: לקחתי את הסיר לאזכרה, כולם בני משפחה - עיראקים.
חיממתי על הגז. שכחתי אותו שם, כנראה שרתח עשר דקות לפחות.
הזהרתי את כולם שהבצק קצת קשה.
הוא לא היה קשה. מסתבר שרתיחה נוספת של עשר דקות עזרה לו מאוד
וגם, כולם מומחים. שיבחו מאוד מאוד. כמובן, אין לצפות לרכות של בצק סולת. זה משהו אחר.
אז הנה הגרסה הבשרית עם הבצק ה"אמיתי" כמו שהם קראו לו: אורז טחון ועוף.
יש גם גרסאות פרווה עם בצק אחר. כאמור, אני צריכה לעשות קצת ניסיונות עליהן.
בצק:
2 כוסות אורז מושרות לילה בהרבה מים, בבוקר לסנן ולהעמיד קצת.
לטחון האורז במג'ימיקס בשתי נגלות למשהו כמו פירורי קוקוס
להוסיף:
חצי קילו חזה טחון, 2-3 כפות מים, מל"פ, להעמיד בצד.
מילוי במג'ימיקס:
רבע ק"ג בשר טחון או הודו טחון
1 בצל גדול
כ-3 ענפי סלרי קצוצים
3-4 גזרים
צרור קטן – חופן גדול - פטרוזיליה
לקצוץ דק, להוסיף מל"פ
עכשיו לשבת! קובה מגלגלים בישיבה ובסבלנות.
בעזרת צלחת עמוקה מלאה מים ליצור את הקובות תוך הרטבת הידיים לעתים קרובות.
לקחת בצק בגודל של שזיף יבש בערך, לגלגל לכדור. לפתוח על היד בצורת דיסקית עגולה ככל האפשר
ובעובי אחיד ככל האפשר.
למלא בכפית מילוי.
לסגור ולגלגל שוב - עכשיו הם צריכים להיות בגודל של פינג פונג, או קצת פחות. נגיד פינג פונג קטן.
יוצאות כ-30 קובות.
להקפיא על צלחת, ואחרי שקופאים אפשר להעביר לניילון.
ללכת לראות טלוויזיה. את המרק לעשות ביום אחר. יען כי זה מעייף...
להוציא את הקובות כשמתחילים להכין את הירקות למרק.
מרק (כמובן שאתם יכולים להכין כל מרק ירקות שתרצו, כבסיס. הפעם זה עם מנגולד, למען החמיצות לקובה):
לטגן קלות קוביות בצל, להוסיף עליהן:
קוביות סלרי עלים מאיזה 5 ענפים, כולל העלים, קצוצים
קוביות סלרי ראש - חצי ראש ענק
קוביות משני ראשי פטרוזיליה
קוביות מ-3-4 גזרים
הפעם, חצי חבילה מנגולד קצוץ
להניח כל ירק מעל הבצל
לאדות הכל קלות יחד בסיר סגור על אש בינונית עד שהכל מאודה, או נראה מבושל.
(כחצי סיר ירקות)
להוסיף מים עד 3/4 מגובה הסיר, להוסיף מל"פ וכף אחת אבקת מרק ללא מונסודיום גלוטמט. להרתיח
לאחר הרתיחה לטעום ולתקן תיבול. אפשר להוסיף תבליני עשבים יבשים.
להוסיף את הקובות החצי קפואות, כל פעם כמה, וכל פעם לחכות עד שהמרק ירתח שוב. לא להכניס הכל
ולא להכניס למרק לא רותח.
אפשרות נוספת: להכניס למרק עם המים גם כמה גרונות הודו. במקרה כזה אין צורך להוסיף אבקת מרק.
הקובות לעולם לא יהיו רכות ממש, אבל לטעום אחרי שעה וחצי, ואם עדיין קשה לחתוך אותן בכף, לא להתבייש
ולהוסיף עוד חצי שעה או שעה.