ככה נחייה???

ככה נחייה???

בן זוגי כל הזמן ביקש שנגור יחד, ואני מנימוקים כבדי משקל סרבתי לאחרונה התחלתי לרצות בזה גם ובן זוגי כהערכות לקראת זה, ערך לי סיור סביב הבית שכהוא מתאר לי את השכונה והשכנים והכי מפחיד לפני כל פעולה שלי בבית הוא סיפר לי איך לנהוג, כמו למשל איפה להניח את המגבת באמבטיה איפוה להתלבש היכן שמים דבר כזה או אחר, ממש הוראות תפעול שוטפות כך שכניסתי תהיה חלקה ותואמת ככפפה את הקיים בבית, אז חשבתי איפוה אני? הרי מזה בדיוק חששתי, גם ככה אני צייתנית ורוצה תמיד להיות בסדר אז מה בגלל זה מגיע לי לחיות בלי חותם שלי בבית שאני אהיה תואמת בן הזוג שלי? כשדיברתי איתו על כך הוא אמר לי שכנראה נצטרך לעבור לגור בדירה אחרת מחדש ונבנה מחדש איך ששנינו רוצים, בקיצור אמר לי (לא בישירות) שאם לעבור לגור איתו אז עלי להתאים את עצמי לצורת החיים שלו.מה אתם לחשוב על כך? אתמול
 
בחיים לא!

שיעבור אליך ויגור איתך בתנאים שלך. לא,לא...חכי רגע! סתם 'תעצבנתי עליו... אחד כזה מסודר שרוצה שהכל יהיה בדרכו מראה את זה לא רק בין 4 קירות הבית שלו. חסר לי משהו בסיפור שלך. תגידי, כמה הוא גמיש בחיים בכלל, איתך, בכל יתר הצדדים של הקשר המשותף? יש סיכוי שהוא כזה בלתי-גמיש שהכל בדרכו ורק עכשיו את מגלה את זה? אז אם כן וזה היה הסיפור שלי, עכשיו הייתי להגיד "בחיים לא!".
תלתל-אוהב-מרחב-אישי-סביר
 
איש טוב מסודר ונקי

יש באיש שלי הרבה צדדים הוא מורכב מאד. בגופו בביתו סביבתו הוא מסודר ונקי מאד יותר מדי. חשיבתית, רעיונית, חברתית יש בו גמישות והתחשבות. לא יודעת מה להגיד לך לי זה מסובך מדי להיות תואמת שלו.
 
גם במידה ותעברו לבית אחר...

גם שם...הוא ידרוש שיהיה, סדר, וניקיון... גם שם...הוא ידרוש שיהיה הכול במקום... אה וגם אם יעבור אליך לבית שלך...יהיה אותו הדבר, ידרוש גם...ושום דבר לא רע בזה... גם אני כזו, ויהיה לי מישהו אז הוא ידע
שאצלי... מחזירים מגבת למקום, בגדים לא נישארים על הרצפה, בלי סיבה, סקס זה סיבה טוב, חחחחח אבל לא משהו אחר... להתאים את עצמך לצורת החיים שלו...והוא יתאים את עצמו לצורת החיים שלו...צריך לנסות... ב ה צ ל ח ה....(אין אייקונים) פרח....
 
נדלקה אצלי נורית

מה זה שום דבר לא רע בזה, מדובר בשני אנשים שכל אחד מאיתנו 100% וכל אחד מביא איתו את בית אביו ואימו הדפוסים הטובים הרעים, מדובר במשהו הרבה יותר עמוק מלהחזיר בגדים למקום (אני מסודרת נקיה מחזירה חפצים למקום) המתוק שלי רוצה שאנהג בדיוק אבל בדיוק כמוהו מה עם העדפות שלי כמו להתלבש בחדר ולא במקלחת, כמו מקרר מלא בדברים שאני אוהבת, ברור לי שיהיה לי חשוב לא פחות מאשר לו שהבית יהיה נקי מסודר ונעים אבל בכל זאת קצת קלילות יש הרבה שמחה במגורים משותפים וממנו נושב משב רוח דאגני.
 
לא יודעת אבל אצלי

היתה נדלקת כבר האזעקה בהיסטריה רוצה שאתנהג בדיוק כמוהו? שימצא לו בובה היא בטוח לא תעשה לו בלאגן וגם תגיד אמן על כל גחמה. מעבר לחיים משותפים אינו פשוט כל אחד מביא את ההרגלים שלו וביחד יוצרים הרגלים חדשים ביחד מתגמשים ויוצרים משהו של שניכם יחד לא יכולה להצליח לראות אפשרות אחרת בה האחד כופה על השני את רצונותיו. וכאן המקום לכתוב שזו היא דעתי כמובן.
 
אורות מהבהבים אדומים זוהרים

אז יש לך עסק עם פדנט..או שתתאימי עצמך או שזה יהיה מקור למריבות. מנסיון. אך אם בא לך הצורה היחידה לבנות משהו חיובי זה להתחיל בדירה שלכם..השכירו אחת והתחילו יחד מחדש. והשאלה שנישאלת...האם הוא אדם פשרן שיודע להתחלק...לוותר..לתת?
 
פשוט בן אדם

יש בו הרבה מאד חום שמחה נתינה התחשבות אבל כן הוא פדנט הוא טוען שעליו להיות כזה כיוון שאחרת יאבד את הצפון. אבל זה לא פדנט נראה לי שקשה לו לוותר על הנוחות שבלבד, נצמד למוכר והידוע, אבל מה איתי?
 

רות 2

New member
כפי שאמר... ואמר נכון....

רצוי לבנות ביחד בבית שלכם...בדירה ששניכם תשכירו ..שניכם תעצבו... רק כך עם אדם כמותו תוכלי לשים חותם באשר לטעמך ולצביון הבית... מאידך אם כפי שאת מתארת עצמך..."צייתנית הרוצה תמיד להיות בסדר" אז דעי לך שאם רק תתני לו מחר גם יגיד לך איך ובאיזה צבע להתלבש... צריך לדבר על זה יותר ..את צריכה להבין דבריו בצורה ישירה..ולא לעסוק בניחושים מה נאמר "שלא בישירות" על ידו, עלמנת שלא תרגישי אורחת..במקום בו את צריכה להרגיש את ההדדיות הביחד ואפילו קצת "בעלת בית" אז לגבי השאלה הרלבנטית והטובה שלך.."ככה נחייה???" התשובה אצלך!!.. עד כמה את מוכנה להתגמש, להתכופף להיות נשלטת , כי זה ביתו זה טעמו ואלה הם הרגליו...
 

hashy

New member
אין לי מושג מה את רוצה ממנו...

אז הוא פדנט ונקי ואוהב לדעת איפה הדברים אצלו בבית נמצאים, אבל הוא גם מדבר ומקשיב ומוכן לעשות צעדים כדי להקל על שניכם וליצור מצב שיוויוני... קחי גם בחשבון שלהיכנס למישהו אחר הביתה ולהפוך לבת בית לא קורה ברגע אחד - אם היית עוברת לגור אצל אמא שלך והיית עושה דברים בניגוד למה שנראה לה לא היתה אותה בעיה? ואם זו הייתה חברה טובה? שם, רק כנראה שלא היית שואלת את השאלות כמו ככה זה תמיד יהיה... לבנות "ביחד" זה תהליך שלוקח זמן ואני לא חושבת שיש מה לחשוש מוויכוחים [כולה וויכוחים - מה קרה?], שכל וויכוחינו יהיו בעניין הזה, אם תהיו פתוחים ובעלי נכונות אחד אל השני - אז כך יראו חייכם, אם תהיו אחוזי פחד שלא לוותר ולא לאבד ולא ולא ולא .. לא תהיו שניכם. על הנכונות שלו כתבת ושלך? נראה לי שיש לך נורות אזהרה יעילות משל עצמך ואת מראה זאת בזה שאת מכירה את עצמך, יאלל'ה, סמכי על עצמך, קחי קצת זמן להכיר אותו ולנסות בלי פניקה אתם עוד לא חתומים לנצח... וקלילות, קלילות, קלילות - לא יתאים לך יהיה אחר... לפעמים, מרב חשש לוותר על עצמנו אנחנו מוותרים על דבר אחד מאד בסיסי - האמון שלנו בנו ...
 
למעלה