ככה זה לפי ההלכה!

ככה זה לפי ההלכה!

שאלתי שני רבנים, כל אחד מהם לחוד, את השאלה הבאה: "מצאתי בחדר המבוא של סניף בנק, מעטפה ובה סכום נכבד של כסף מזומן, על המעטפה היה שם וכתובת של ערבי, מה עלי לעשות?" התשובה של שניהם הייתה זהה: אבידת הגוי מותרת, ולא עוד אלא שיש דעות בהלכה, שאסור להחזיר לגוי אבידה, אלא אם כן יש יתרון ליהודים ממעשה השבת האבידה. בראותם (הרבנים, שניהם) מהבעת פני שאני לא מרוצה מהתשובה, אמרו לי (כל אחד במלים אחרות קצת) אם יש לך בעיה להשתמש בכסף, אתה יכול לתת לי.... האמת היא שזה מתאים לפורום אחר, רק אני לא יודע איזה....
 
אגב...

ברור לך שאני מחכה עכשיו לדעת מי הרבנים...
 
לא חושב, לא רלוונטי

הקטע שבו הם "הסכימו" לקבל את המעטפה, היה הדובדבן, המסר העקרי הוא העקרון בהלכה היהודית, שאין חיוב, ואולי אפילו אסור להחזיר אבידה למי שאינו יהודי.
 

avidadon

New member
מזכיר לי מה שקראתי השבוע בעיתון

"משפחה", הייתה שם כתבה על מנתח חרדי שמנתח ניתוחי שבר, בין היתר היה כתוב שם, ואני מצטט: "רק אדם חרדי שאמון על התורה ומצוותיה, יכול להבין את פירושה של דאגה על כל נפש מישראל"
 
נפל לי אסימון,או שמא נוסף קו לטלכרט

נזכרתי בטענתו של הרב עובדיה שיהודים חילונים שאינם שומרים שבת הרי הם גויים יאווו אם בטעות אאבד כסף זאת גם מצווה לא להחזיר לי? אבל רגע כמו מצוות שילוח רצוי לצבור מצוות אם בכוונה אאבד כסף ? ואם לא אזכור לאבד אז אולי יבואו ויאבידו לי אותו ? אולי יקראו לזה מסים ? אה הבנתי איך זה הולך מצווה חשובה מאוד מאוד שכחתי את הכסף בבית חברים , אתם מוזמנים לפרוץ ולקחת מה שמזכיר לי אבסורד מעניין מה הדבר השני ביוקרו (דברים חומריים..) שיש לאדם ? לרוב זו מכונית אתם קולטים שדווקא את הדבר השני במחירו אנשים משאירים בלילה מחוץ לבית ? מישהו כאן היה מחנה את הטלוויזיה שלו בחוץ ? בוקר טוב גויים
 

גל נעים

New member
האבסורד שבהלכה....

כתוב בתורה (דברים כב, א): "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך". ושוב נאמר (שמות כג,ד): "כי תפגע שור איבך או את חמורו תעה, השב תשיבנו לו".ובמכילתא דרשב"י על הפסוק האחרון: "´את שור אחיך´-אין לי אלא אחיך, אויבך מנין ת"ל: ´שור אויבך´, מכל מקום. יכול אף של אחרים כן? תלמוד לומר: ´אחיך´, מה אחיך שהוא עמות עמך, כך כל אדם שהוא עמות עמך". ובמסכת בבא קמא קיג, ב: "אמר רב ביבי בר גוזלא אמר ר´ שמעון חסידא: גזילו של גוי אסור ...אבדתו מותרת, כי הא דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: מנין לאבדת גוי שהיא מותרת? שנאמר: ´וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך´ אבדת אחיך ולא אבדת גוי. תניא ר´ מנחם בן יאיר אומר : כל מקום שיש חילול השם אף אבדתו אסורה...". (דהיינו אף לחילוני שגורם ל-"חילול ה´"!!!) ושנינו במסכת מכשירין פ"ב מ"ח: "מצא בה מציאה, אם רוב גוים אינו צריך להכריז, ואם רוב ישראל צריך להכריז". וכך היא לשון הרמב"ם ריש פרק י"א מהל´ גזילה ואבידה: "השב אבדה לישראל מצות עשה, שנאמר ´השב תשיבם לאחיך´. והרואה אבידת ישראל ונתעלם ממנה והניחה עובר בלא תעשה, שנאמר: ´לא תראה את שור אחיך והתעלמת מהם´, ובטל מצות עשה. ואם השיבה קיים מצות עשה". ובהלכה ג כתב: ´אבידת הגוי מותרת שנאמר: ´אבידת אחיך´". וכן מובא בטור ושו"ע חו"מ סימן רסו ס"א. יתירה מזאת, מובא בסנהדרין מו, ב: "אמר רב יהודה אמר רב : המשיא את בתו לזקן, והמשיא אישה לבנו קטן, והמחזיר אבידה לגוי,עליו הכתוב אומר: ´למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה´ סלוח לו´". ואלה הם דברי הרמב"ם שם ה"ג: "ואם החזירה לקדש את השם, כדי שיפארו את ישראל , וידעו שהם בעלי אמונה-הרי זה משובח. ובמקום שיש חילול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה...", וכן כתבו הטור והשו"ע שם. (מש"כ הרמב"ם "ואם החזירה לקדש" וכו´ הוא על פי הירושלמי פרק ב ממסכת בבא מציעא הלכה ה,- אך חשוב להדגיש, שאין ללמוד מכאן היתר כללי וכמש"כ המהרש"ל ביש"ש פ"י דב"ק סי´ כ: "ורחמנא לבא בעי אם כוונתו לכך, אבל אם דעתו בעבור שישבחו אותו ולא בעבור אמונת ישראל, או משום שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו, אסור"). ועכשיו-כשביררנו שאסור להשיב אבידה לגוי,אלא משיקולים אנוכיים לחלוטין (כגון משום השלום-"ישיבנו לו") נראה שמעמד של חילוני מצוי (כגון ליאור שיבלט"א) דינו כגוי גמור. יום טוב...
 
למעלה