ככה באים להם בהפוכה!
- פותח הנושא BravoMan
- פורסם בתאריך
ItsikH
Member
יש הגדרה חדה וברורה, "דת" אינה אמונה אלא מערכת חוקים
כל פלגי האיסלאם מאוחדים בדבר אחד - באמונה שמערכת החוקים של האיסלאם היא עליונה על כל מערכת חוק אנושית. זה נכון גם ליהדות האורתודוקסית על כל זרמיה [איני מתחייב לגבי הקונסרבטיבית, אבל הרפורמית למיטב הבנתי מעמידה את האדם לפני מערכת החוקים האלוהית]. המבדיל בין הזרמים, אפילו אם עד כדי מלחמת חורמה, הוא רק הויכוח על תכולת מערכת החוקים הזו - כלומר אחד טוען להזיה פרנואידית שהוא יודע מה אלוהים אמר, והשני להזיה פרנואידית אחרת משלו. על העקרון עצמו הם תמימי דיעים לחלוטין - אלוהים אמר וחובה לציית לו [כלומר לנו שיודעים מה הוא אמר], וחובה זו קודמת לכל חובה אחרת ולכל עובדת מציאות סותרת.
כלומר - בהנתן "כנסיה מוסלמית-רפורמית" שמקבלת את עקרון עליונות המדינה על פני הדת, אין מניעה לתת לה בתמורה את חופש הדת. כרגע לפחות זרמים כאלו הם אקזוטיים בעולם המוסלמי, כמו גם נרדפים.
ד"א היהדות פתרה את הקונפליקט הזה באמצעות "דינא דמלכותא" - החוק שלנו אלוהי ולכן עליון על חוק המדינה, אבל סעיף מחייב בחוק שלנו הוא לציית לחוק המדינה [עם הנמקת שקר כלשהו שתסובב את זה כציווי אלוהי]. זה פתרון ראוי כשלעצמו, אבל ברגע שנתנה למוסדות הדת סמכות כלשהי, ריבונות, מיד מתנערים מהעקרון הזה כפי שאנחנו רואים.
ועוד, משמעות הציווי הזה היא הכחשה מוחלטת של הרעיון הדמוקרטי הבסיסי - התחרות על השררה היא בין בעלי ההזיה הפרנואידית שהם נציגי האל, לבין רודפי שררה לשמה, בריונים שמשתלטים על הציבור בכח הזרוע בלבד: הרעיון של ריבונות אזרחית, שהאזרח עצמו הוא בעל הסמכות והריבון של עצמו, לא נתפס בחשיבה הדתית הזו.
כל פלגי האיסלאם מאוחדים בדבר אחד - באמונה שמערכת החוקים של האיסלאם היא עליונה על כל מערכת חוק אנושית. זה נכון גם ליהדות האורתודוקסית על כל זרמיה [איני מתחייב לגבי הקונסרבטיבית, אבל הרפורמית למיטב הבנתי מעמידה את האדם לפני מערכת החוקים האלוהית]. המבדיל בין הזרמים, אפילו אם עד כדי מלחמת חורמה, הוא רק הויכוח על תכולת מערכת החוקים הזו - כלומר אחד טוען להזיה פרנואידית שהוא יודע מה אלוהים אמר, והשני להזיה פרנואידית אחרת משלו. על העקרון עצמו הם תמימי דיעים לחלוטין - אלוהים אמר וחובה לציית לו [כלומר לנו שיודעים מה הוא אמר], וחובה זו קודמת לכל חובה אחרת ולכל עובדת מציאות סותרת.
כלומר - בהנתן "כנסיה מוסלמית-רפורמית" שמקבלת את עקרון עליונות המדינה על פני הדת, אין מניעה לתת לה בתמורה את חופש הדת. כרגע לפחות זרמים כאלו הם אקזוטיים בעולם המוסלמי, כמו גם נרדפים.
ד"א היהדות פתרה את הקונפליקט הזה באמצעות "דינא דמלכותא" - החוק שלנו אלוהי ולכן עליון על חוק המדינה, אבל סעיף מחייב בחוק שלנו הוא לציית לחוק המדינה [עם הנמקת שקר כלשהו שתסובב את זה כציווי אלוהי]. זה פתרון ראוי כשלעצמו, אבל ברגע שנתנה למוסדות הדת סמכות כלשהי, ריבונות, מיד מתנערים מהעקרון הזה כפי שאנחנו רואים.
ועוד, משמעות הציווי הזה היא הכחשה מוחלטת של הרעיון הדמוקרטי הבסיסי - התחרות על השררה היא בין בעלי ההזיה הפרנואידית שהם נציגי האל, לבין רודפי שררה לשמה, בריונים שמשתלטים על הציבור בכח הזרוע בלבד: הרעיון של ריבונות אזרחית, שהאזרח עצמו הוא בעל הסמכות והריבון של עצמו, לא נתפס בחשיבה הדתית הזו.
זו לא הגדרה "חדה וברורה". דת היא *גם* מערכת חוקים, לא רק
עבור רבים דת היא מסורת, משפחה, מסגרת, חברה, תרבות וכן, גם או אפילו רק אמונה. תמצא לא מעט אנשים שבוחרים אילו חוקים לקיים ואילו לא, או שמבחינתם זו כן אמונה אבל לא חקיקה. יש לא מעט ישראלים שרואים בעצמם יהודים ומאמינים באלוהים, אבל לא מקיימים את מרבית חוקי הדת, לפחות לא לפי הזרם האורתודוקסי. בפועל יש לא מעט מוסלמים שלא מקיימים את מלוא חוקי הדת (לדוגמה – שותים אלכוהול) והם אזרחים שומרי חוק במדינותיהם וגם לא בעד רצח וכו'.
 
אני לא בעד הכללות, אני לא בעד משטרת מחשבות ואני בעיקר לא אוהבת לצייר את העולם בשחור ולבן. הנושא של דת אינו חד וברור אלא להפך, סבוך ומפותל ומכיל הרבה מאוד גוונים של אפור.
עבור רבים דת היא מסורת, משפחה, מסגרת, חברה, תרבות וכן, גם או אפילו רק אמונה. תמצא לא מעט אנשים שבוחרים אילו חוקים לקיים ואילו לא, או שמבחינתם זו כן אמונה אבל לא חקיקה. יש לא מעט ישראלים שרואים בעצמם יהודים ומאמינים באלוהים, אבל לא מקיימים את מרבית חוקי הדת, לפחות לא לפי הזרם האורתודוקסי. בפועל יש לא מעט מוסלמים שלא מקיימים את מלוא חוקי הדת (לדוגמה – שותים אלכוהול) והם אזרחים שומרי חוק במדינותיהם וגם לא בעד רצח וכו'.
 
אני לא בעד הכללות, אני לא בעד משטרת מחשבות ואני בעיקר לא אוהבת לצייר את העולם בשחור ולבן. הנושא של דת אינו חד וברור אלא להפך, סבוך ומפותל ומכיל הרבה מאוד גוונים של אפור.
ItsikH
Member
את מניחה שכל בני האדם מכירים בהיות הדת ענין פרטי
סובייקטיבי ונתון לפרשנות אישית. מדוע את מסרבת בתוקף להכיר ביישות הריבונית שנקראת דת? ביישות שנקראת מדינה, שהיא מדוימנת בדיוק כמו הדת, את מכירה בקלות רבה: לא יכול כל אדם לבחור כל אזרחות כרצונו, והיה וקיבל אזרחות כלשהי, זה מכפיף אותו לחוקי המדינה בה הוא מתאזרח, המדינה היא יישות מוגדרת היטב ויש לה סמכות כלפי האזרחים וכל מי שנכנס לתחומה. אבל כל אלו נגזרים אך ורק מהסכמת כל האזרחים על כך. אותו דבר לדת.
"תמצא לא מעט אנשים שבוחרים אילו חוקים לקיים ואילו לא"
זו אינה הגדרה של חוקים, אלו המלצות בלבד. לחוק במובן הריבוני יש משמעות אחת ויחידה - הוא מחייב, אנשים מקבלים אותו כמחייב, יש לו מערכת אכיפה נילווית, ומי שעובר עליו יישא בעונש מטעם מערכת האכיפה הזו.
בחברה הליברלית, ובה בלבד, ניטלה הסמכות הזו מהדת - אסור לאף מאמין לקבל על עצמו שום חקיקה מחייבת שכזו, החוק המחייב היחיד שהוא יכול - וחייב - לקבל על עצמו הוא חוק המדינה. והיה וחוקקה המדינה חוק שסותר הנחיה דתית כלשהי, לא יוכל המאמין לטעון לחופש הדת בבואו להפר את חוק המדינה בשם חוק הדת. כלומר - האמונה הליברלית היא דרישת סף לתפיסה שאת מציגה של הדת כאוסף בחירות פרטיות. לשיטתך יכול אדם להחליט באופן חד צדדי לאיזו דת הוא שייך ומה זה אומר מבחינתו - זה נכון אך ורק בתנאי שכולם מסכימים על הזכות הזו.
סובייקטיבי ונתון לפרשנות אישית. מדוע את מסרבת בתוקף להכיר ביישות הריבונית שנקראת דת? ביישות שנקראת מדינה, שהיא מדוימנת בדיוק כמו הדת, את מכירה בקלות רבה: לא יכול כל אדם לבחור כל אזרחות כרצונו, והיה וקיבל אזרחות כלשהי, זה מכפיף אותו לחוקי המדינה בה הוא מתאזרח, המדינה היא יישות מוגדרת היטב ויש לה סמכות כלפי האזרחים וכל מי שנכנס לתחומה. אבל כל אלו נגזרים אך ורק מהסכמת כל האזרחים על כך. אותו דבר לדת.
"תמצא לא מעט אנשים שבוחרים אילו חוקים לקיים ואילו לא"
זו אינה הגדרה של חוקים, אלו המלצות בלבד. לחוק במובן הריבוני יש משמעות אחת ויחידה - הוא מחייב, אנשים מקבלים אותו כמחייב, יש לו מערכת אכיפה נילווית, ומי שעובר עליו יישא בעונש מטעם מערכת האכיפה הזו.
בחברה הליברלית, ובה בלבד, ניטלה הסמכות הזו מהדת - אסור לאף מאמין לקבל על עצמו שום חקיקה מחייבת שכזו, החוק המחייב היחיד שהוא יכול - וחייב - לקבל על עצמו הוא חוק המדינה. והיה וחוקקה המדינה חוק שסותר הנחיה דתית כלשהי, לא יוכל המאמין לטעון לחופש הדת בבואו להפר את חוק המדינה בשם חוק הדת. כלומר - האמונה הליברלית היא דרישת סף לתפיסה שאת מציגה של הדת כאוסף בחירות פרטיות. לשיטתך יכול אדם להחליט באופן חד צדדי לאיזו דת הוא שייך ומה זה אומר מבחינתו - זה נכון אך ורק בתנאי שכולם מסכימים על הזכות הזו.
לא... (בבקשה בוא לא נניח דברים במקומי, בסדר?)
אני רואה את המציאות שאינה שחור או לבן, לא בינארית, אלא מורכבת מהרבה מאוד זרמים וגישות. אני רואה מציאות שבה אנשים מצהירים על אמונה באלוהים, על מסורת ועל דתיות, ועדיין יש ביניהם הרבה מאוד הבדלים מבחינת המנהגים שהם מיישמים בפועל.
 
מעבר לכך לא הבנתי את ההתפלספות שלך ומה אתה מנסה לטעון. יש לי תחושה שזה כבר לא ממש קשור לנקודה שלי.
אני רואה את המציאות שאינה שחור או לבן, לא בינארית, אלא מורכבת מהרבה מאוד זרמים וגישות. אני רואה מציאות שבה אנשים מצהירים על אמונה באלוהים, על מסורת ועל דתיות, ועדיין יש ביניהם הרבה מאוד הבדלים מבחינת המנהגים שהם מיישמים בפועל.
 
מעבר לכך לא הבנתי את ההתפלספות שלך ומה אתה מנסה לטעון. יש לי תחושה שזה כבר לא ממש קשור לנקודה שלי.
ItsikH
Member
הביני שאנחנו חולקים אותה השקפה עקרונית, מה שאיננו מסכימים
עליו נוגע לתפיסת המציאות - קיומן של חלופות אחרות, השקפות עולם אחרות אצל אנשים אחרים: ראיית הדת כאמורפית, מופשטת, נתונה לבחירה חופשית, מחייבת בסיס ערכי משותף - ההשוואה שנתתי למדינה היתה נסיוןן להסביר כיצד יתכן בהחלט שיש אנשים שתופסים את השיוך הדתי ממש כמו אזרחות, ואת הממסד הדתי ממש כשווה ערך למדינה.
הרעיון שיכול אדם לבחור כרצונו מהדת, כבר מנוגד לראיית המסגרת הדתית כמחייבת - חוק אינו חוק אם אין לו מערכת אכיפה לצידו, והסכמה חברתית רחבה על סמכות האכיפה. מה שאת מתארת הוא המלצות בלבד.
עליו נוגע לתפיסת המציאות - קיומן של חלופות אחרות, השקפות עולם אחרות אצל אנשים אחרים: ראיית הדת כאמורפית, מופשטת, נתונה לבחירה חופשית, מחייבת בסיס ערכי משותף - ההשוואה שנתתי למדינה היתה נסיוןן להסביר כיצד יתכן בהחלט שיש אנשים שתופסים את השיוך הדתי ממש כמו אזרחות, ואת הממסד הדתי ממש כשווה ערך למדינה.
הרעיון שיכול אדם לבחור כרצונו מהדת, כבר מנוגד לראיית המסגרת הדתית כמחייבת - חוק אינו חוק אם אין לו מערכת אכיפה לצידו, והסכמה חברתית רחבה על סמכות האכיפה. מה שאת מתארת הוא המלצות בלבד.
אני לא מתווכחת איתך שיש לאנשים תפיסות שונות, זה חלק מהעניין
שציינתי. אני מניחה שרובם גם לא בהכרח מודעים לכך ולא יושבים לנתח זאת; הם פשוט מתנהלים לפי ההרגלים מהבית או לפי ההרגלים שהם מסגלים לעצמם עם הזמן. כידוע, יש כאלה שגם "מתחזקים" באמונתם או להפך. וכן, ודאי שיש אנשים שמעמידים את המדינה ואת החוקים במקום נמוך בסדר העדיפויות שלהם, אבל זה נכון לא רק בהקשרים של דת... וזה חלק ממה שניסיתי לומר גם בדיון הזה בין השיטין – זו ממש לא חייבת להיות דת. יש אנשים שמבצעים פשעים, יש אנשים שלא מתחשבים בזולת, יש אנשים שמתלבשים בצורה מוזרה ועוד ועוד, וכל ההתנהגויות האלה יכולות להיות כחלק מדת או כחלק מתפיסת עולם אחרת או אפילו כחלק הרבה פחות מוסדר או "ממוסד". ושוב, אני לא מתארת "המלצות" אני מתארת מציאות קיימת; אתה מנסה לשים אותה בתוך קופסאות מסוימות ובחלוקה מסודרת, אני לא מתנגדת באופן כללי, אבל כן חושבת שהמציאות מגוונת ונזילה הרבה יותר ולא הכול כה מוגדר חד וברור כפי שטענת.
שציינתי. אני מניחה שרובם גם לא בהכרח מודעים לכך ולא יושבים לנתח זאת; הם פשוט מתנהלים לפי ההרגלים מהבית או לפי ההרגלים שהם מסגלים לעצמם עם הזמן. כידוע, יש כאלה שגם "מתחזקים" באמונתם או להפך. וכן, ודאי שיש אנשים שמעמידים את המדינה ואת החוקים במקום נמוך בסדר העדיפויות שלהם, אבל זה נכון לא רק בהקשרים של דת... וזה חלק ממה שניסיתי לומר גם בדיון הזה בין השיטין – זו ממש לא חייבת להיות דת. יש אנשים שמבצעים פשעים, יש אנשים שלא מתחשבים בזולת, יש אנשים שמתלבשים בצורה מוזרה ועוד ועוד, וכל ההתנהגויות האלה יכולות להיות כחלק מדת או כחלק מתפיסת עולם אחרת או אפילו כחלק הרבה פחות מוסדר או "ממוסד". ושוב, אני לא מתארת "המלצות" אני מתארת מציאות קיימת; אתה מנסה לשים אותה בתוך קופסאות מסוימות ובחלוקה מסודרת, אני לא מתנגדת באופן כללי, אבל כן חושבת שהמציאות מגוונת ונזילה הרבה יותר ולא הכול כה מוגדר חד וברור כפי שטענת.
ItsikH
Member
המציאות האנושית בכללותה אכן נזילה, החדות שאני מדבר עליה
נוגעת להתבוננות בה: הקו החד והברור הוא בהגדרת ערכי היסוד, ולא יכול אדם להחזיק בערכי יסוד סותרים מבלי להגיע לדיסוננס [במחשבה שניה, יתכנו בני אדם כאלו... שלא ממש חושבים כלומר].
נסתכל על דוגמת הפשעים:
אדם העובר על החוק, לרגע לא יטען שאין סמכות למדינה לחוקק את החוק הזה או שאין חובה עליו לציית לו, אפילו לא בינו לבין עצמו, ודאי אם יישאל על כך. השיקול היחיד שינחה אותו בבואו לעבור על החוק הוא שייתכן שלא ייפגע מכך - לאו דווקא מהעונש, ייתכנו השלכות לעבירה על החוק גם ללא עונש, למשל במקרה חוקי התעבורה.
מקרים בהם עבריינים טוענים כנגד סמכות השלטון אכן קיימים , הנה למשל כמה מאסירי המחתרות בתקופת המנדט טענו זאת, אבל בהכללה זהו מצב חריג ביותר, ואף מסוכן ממש ליציבות המשטר והחברה.
אדם שיערער על חלות החוק עליו ועליו בלבד כנימוק לעבירה, צפוי להחשד כמעורער בנפשו. אפילו אדם ששולל חוק ספציפי [אבל לאו דווקא עליו אישית], לא יוכל - מגבלה לוגית, לא משפטית ולא פרקטית - להסתמך על דעתו זו כטיעון לזכותו בבואו לעבור עליו - אלא אם כאמור הוא שולל את סמכות השלטון בכלל.
אנחנו, אנשי המערב, חיים בגן עדן של שוטים, בו מוסד המדינה [הדמוקרטית, אבל אפילו לא בהכרח] הוא העליון - והיחיד שמקיים את התכונות האלו. גם כשלעצמה זו אמונה, והנה הקו החד והברור - מהי אותה אמונת יסוד לגבי חבות - לאיזו מערכת חוקים אני רואה עצמי כפוף [והדגשתי שוב שוב, כפיפות לא מחייבת ציות דווקא - אלא רק הכרה בעליונותו על כל צו אחר].
נוגעת להתבוננות בה: הקו החד והברור הוא בהגדרת ערכי היסוד, ולא יכול אדם להחזיק בערכי יסוד סותרים מבלי להגיע לדיסוננס [במחשבה שניה, יתכנו בני אדם כאלו... שלא ממש חושבים כלומר].
נסתכל על דוגמת הפשעים:
אדם העובר על החוק, לרגע לא יטען שאין סמכות למדינה לחוקק את החוק הזה או שאין חובה עליו לציית לו, אפילו לא בינו לבין עצמו, ודאי אם יישאל על כך. השיקול היחיד שינחה אותו בבואו לעבור על החוק הוא שייתכן שלא ייפגע מכך - לאו דווקא מהעונש, ייתכנו השלכות לעבירה על החוק גם ללא עונש, למשל במקרה חוקי התעבורה.
מקרים בהם עבריינים טוענים כנגד סמכות השלטון אכן קיימים , הנה למשל כמה מאסירי המחתרות בתקופת המנדט טענו זאת, אבל בהכללה זהו מצב חריג ביותר, ואף מסוכן ממש ליציבות המשטר והחברה.
אדם שיערער על חלות החוק עליו ועליו בלבד כנימוק לעבירה, צפוי להחשד כמעורער בנפשו. אפילו אדם ששולל חוק ספציפי [אבל לאו דווקא עליו אישית], לא יוכל - מגבלה לוגית, לא משפטית ולא פרקטית - להסתמך על דעתו זו כטיעון לזכותו בבואו לעבור עליו - אלא אם כאמור הוא שולל את סמכות השלטון בכלל.
אנחנו, אנשי המערב, חיים בגן עדן של שוטים, בו מוסד המדינה [הדמוקרטית, אבל אפילו לא בהכרח] הוא העליון - והיחיד שמקיים את התכונות האלו. גם כשלעצמה זו אמונה, והנה הקו החד והברור - מהי אותה אמונת יסוד לגבי חבות - לאיזו מערכת חוקים אני רואה עצמי כפוף [והדגשתי שוב שוב, כפיפות לא מחייבת ציות דווקא - אלא רק הכרה בעליונותו על כל צו אחר].
ItsikH
Member
שוב את מתכחשת לצד המעשי האפשרי של אמונה, לא כל
האמונות שקולות - אם אני מאמין שהירח עשוי מגבינה ירוקה, שמוחמד עלה השמימה, שישו הלך על המים, או שחווה נבראה מצלעו של אדם, כל האמונות האלו הן אבסטרקטיות לחלוטין, אבל אם אני מאמין שחובתי לציית למערכת חוקים כלשהי, ממשית ביותר, או להשמע לאנשים כלשהם, ממשיים ביותר, שבעיני מייצגים סמכות עליונה על החוק - הפער בינה לבין המעשה מתפוגג במהירות מבהילה.
לכאורה, אם החוק הזה [והאנשים שמייצגים אותו] רק אוסר עליי לחתוך נייר טואלט בשבת או לאכול חזיר בשמנת אימו, לא צריכה להיות בעיה, אבל - מה אם החוק הזה פתאום מצווה עליי להכות את אשתי והילדים, לשחוט כופרים או לרצוח את ראש הממשלה?
את בוחרת להרשות קיום מדינה בתוך מדינה, אני בוחר לסרב: שימי לב, שאין הדיון על כל אמונה שהיא, התפיסה - השגויה - של המערב את הדת כאמונה חופשית, כי אם טקסט קונקרטי וממסד קונקרטי שמייצג את הטקסט הזה - דת שמעמידה את עצמה כעליונה על המדינה או אפילו כשוות ערך למדינה - חובה קיומית על המדינה לאסור.
האמונות שקולות - אם אני מאמין שהירח עשוי מגבינה ירוקה, שמוחמד עלה השמימה, שישו הלך על המים, או שחווה נבראה מצלעו של אדם, כל האמונות האלו הן אבסטרקטיות לחלוטין, אבל אם אני מאמין שחובתי לציית למערכת חוקים כלשהי, ממשית ביותר, או להשמע לאנשים כלשהם, ממשיים ביותר, שבעיני מייצגים סמכות עליונה על החוק - הפער בינה לבין המעשה מתפוגג במהירות מבהילה.
לכאורה, אם החוק הזה [והאנשים שמייצגים אותו] רק אוסר עליי לחתוך נייר טואלט בשבת או לאכול חזיר בשמנת אימו, לא צריכה להיות בעיה, אבל - מה אם החוק הזה פתאום מצווה עליי להכות את אשתי והילדים, לשחוט כופרים או לרצוח את ראש הממשלה?
את בוחרת להרשות קיום מדינה בתוך מדינה, אני בוחר לסרב: שימי לב, שאין הדיון על כל אמונה שהיא, התפיסה - השגויה - של המערב את הדת כאמונה חופשית, כי אם טקסט קונקרטי וממסד קונקרטי שמייצג את הטקסט הזה - דת שמעמידה את עצמה כעליונה על המדינה או אפילו כשוות ערך למדינה - חובה קיומית על המדינה לאסור.
ItsikH
Member
"דתנו" המשותפת, הדמוקרטיה הליברלית, אוסרת עלינו
"לטפל ברמת הפרט", כל עוד לא פעל במפורש כנגד "הכנסיה העליונה" הזו, למעט ענין החינוך שהזכרנו [וכבר רמזתי שיש ליברטריאנים שאפילו להתערבות כזו יתנגדו - כי חינוך בעיניהם הוא מצרך וזכות ההורים לצרוך אותו לפי בחירתם]. וכבר אמרתי אכן שזהו קונפילקט נצחי ובלתי נמנע באמונה הזו.
אבל בחירתך להתעלם מהזהות הקולקטיבית הדתית פוטרת אותך מאחריות להתמודד מעבר לרמת הפרט - כאן אנחנו חלוקים. ממש כשם שניתן להתייחס למדינה ללא תלות בפרטים המרכיבים אותה - כך יש להתייחס לדת.
"לטפל ברמת הפרט", כל עוד לא פעל במפורש כנגד "הכנסיה העליונה" הזו, למעט ענין החינוך שהזכרנו [וכבר רמזתי שיש ליברטריאנים שאפילו להתערבות כזו יתנגדו - כי חינוך בעיניהם הוא מצרך וזכות ההורים לצרוך אותו לפי בחירתם]. וכבר אמרתי אכן שזהו קונפילקט נצחי ובלתי נמנע באמונה הזו.
אבל בחירתך להתעלם מהזהות הקולקטיבית הדתית פוטרת אותך מאחריות להתמודד מעבר לרמת הפרט - כאן אנחנו חלוקים. ממש כשם שניתן להתייחס למדינה ללא תלות בפרטים המרכיבים אותה - כך יש להתייחס לדת.
ItsikH
Member
אבל זה בדיוק הענין, הויכוח אם ישנו נוגע לחוק ולא לדת
אפשר בצדק לטעון שאין זכות להגביל את לבושה בדוגמא שנתנה, אבל זה נובע מחרויות הפרט ולא מחופש הדת: אם דת כלשהי אוסרת על אכילת מזון מסוים, לא ניתן לחייב אדם לאכול מה שאמונתו אוסרת עליו, לא בגלל חופש הדת כמו בגלל חרויות הפרט. המגבלות שהוטלו על הלבוש נוגעות לפריטי לבוש שאינם סטנדרטיים [ואפשר גם על כיסוי ראש להחיל את ההסתייגות שאנחנו דנים בה - בסה"כ פריט לבוש מקובל].
אפשר בצדק לטעון שאין זכות להגביל את לבושה בדוגמא שנתנה, אבל זה נובע מחרויות הפרט ולא מחופש הדת: אם דת כלשהי אוסרת על אכילת מזון מסוים, לא ניתן לחייב אדם לאכול מה שאמונתו אוסרת עליו, לא בגלל חופש הדת כמו בגלל חרויות הפרט. המגבלות שהוטלו על הלבוש נוגעות לפריטי לבוש שאינם סטנדרטיים [ואפשר גם על כיסוי ראש להחיל את ההסתייגות שאנחנו דנים בה - בסה"כ פריט לבוש מקובל].
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.