ככה אני רוצה - חלק 4
ממקדת מבטי באיברך שנע ומרקד לנגינתי, כמו נחש בסלו של פקיר הודי.
תחושת חמימות עוברת בחלצי. אני יודעת ששפתי מתחילות להיפתח, להאדים.
׳אל תיגע בו׳ אני מורה לך.
אני רוצה לראות את הזקפה שלך מתמלאת ומתעבה, את עורך נמתח ומאדים, את הוריד המזרים דם חם, פועם עם ליבך. אני רוצה את חווית ההתרוממות הזו כולה לעצמי.
אני נשענת לאחור כנגד המעקה, רוח קלה נושבת בשערי. אתה מבין את הרמז, מתנתק מהעמוד עליו נשענת, ופוסע שתי פסיעות לעברי.
אני מפנה את גבי אליך בשנית, בעודי עומדת כשרק בגדי התחתונים מעטרים את גופי הלבן. הניגוד בין האדום ללבן הזה, ממגנט אותך, ואתה נצמד לגופי, מגבי, נשען עליי קלות.
ידיך אוחזות במותני.
אנחנו מחבק אותי חיבוק חזק, זרועותיך נכרכות סביבי, אני מניחה ראשי לרגע לאחור על כתפך. נושמת אותך, מסניפה את הריח שלך, מתענגת על הרגע הזה הדומם, ורק הלמות ליבינו נשמעות לי כצליל הנישא למרחקים.
׳כמה חיכיתי לרגע הזה׳ אתה לוחש באוזני, מטייל בלשונך לאורך צווארי, לאט, משאיר שובל לח לאורכו, מממשיך עם לשונך לאורך עמוד השידרה שלי, ממעלה העורף, במורד הגב, אל בין השכמות ושב ועולה אל הנקודה בה מסתיים עמוד השידרה.
מנתק את פניך, וידיך מתמקמות להן על השכמות, אתה מתחיל לעסות את שני המוקדים הקשים הללו, בכפות ידיך החזקות. לוחץ עם אגודליך כנגד ה׳כפתורים׳ של הכאב שעצור בשרירי, ואצבעותיך האחרות לשות את בשרי שבין השכמות לעצמות הבריח.
אני מתמסרת לתנועות המעגליות הקצובות של ידיך, מרגישה את מוקדי והכאב הללו נרפים לאיטם, משחררים את כל אשר עצור בתוכם, ומתלהטים תחת אצבעותיך.
אתה נושק לצווארי, נושף אוויר חם באוזני ונושך קלות את תנוך האוזן. אני מתרככת ומסתחררת קלות.
ידיך עוזבות את השכמות וממשיכות במסע של לישה במורד גבי, מגיעות למפגש של הגב התחתון והאגן, ממשיכות בתנועות מעגליות ללחוץ ולשחרר את העומס העצור בגופי, אגודליך מתחפרים בשני המוקדים הכואבים בואכה עכוזי. אני נמחצת תחת ידיך החזקות, נאנחת ונותנת לעצמי להיטלטל על פי תנועותיך הקצובות.
ידיך ממשיכות במורד העכוז, הפעם בליטוף, ליטוף תובעני. אתה משרטט את היקף האגס הנדיב של ישבני, מגע ידיך מתחזק בהדרגה, ואני מרגישה איך בשרי מתחמם ומאדים מעוצמת המגע הזה, המשחרר והכובש בו זמנית. פעולה של ניגודים. לכבוש ולשחרר.
אני מוצאת עצמי מתענגת, וככל שגובר מגע ידיך אני מתמסרת יותר, נשמטת מעט קדימה, ורק אגני צמוד לאגנך, ידיך לשות אותו, איברך מתמלא כנגד תוואי החריץ המפלח את עכוזי, כנגד התחתון האדום שלגופי.
ידיך עולות שוב, הפעם מחלקו הקידמי של גופי, עולות ומתמקמות בתחתית שדיי הנתונים בחזיה האדומה. כל גוון גופי כבר נוטה לאדמדם נוכח ידיך המעסות, לוחצות, ואני יכולה לדמיין את עיניך מתענגות על האדמומית הזו, כתובע בעלות על בשרי, בפעולת הצביעה הזו.
שתי כפות ידיך נחות על שני שדיי, בנחת. אתה לא מניע אותן, רק נח לרגע, אגנך מתבסס בשקעי אגני, ידיך אוחזות בשדיי, ופיך נושק לעורפי, שפתיך נושקות ושיניך נושכות קלות.
אתה ממקם את פיך בנקודת המפגש בין הצוואר לכתפיים, מתחיל להפעיל לחץ מעיכה על שדיי, בכף יד פתוחה אתה חופן ומועך, ואז מותח ותולש, האצבעות המורות שלך מתמקמות בקלות כנגד הפיטמות שמצטמררות ומזדקרות, ובבת אחת נושך ומוצץ את בשר צווארי, ננעל.
אני חשה בלסתות שלך, בשפתיך, בלשונך, את גופי הלכוד, את שדיי המגורים בידיך ואת שיניך ננעצות בי עוד, מעמיקות בבשרי, יודעת שאתה מסמן אותי עכשיו, משאיר בי חותם שילווה אותי בימים שאחרי, יזכיר לי שידעת אותי, שהייתי שלך, ולו רק לאותם רגעים גנובים, רגעי האשליה.
ממקדת מבטי באיברך שנע ומרקד לנגינתי, כמו נחש בסלו של פקיר הודי.
תחושת חמימות עוברת בחלצי. אני יודעת ששפתי מתחילות להיפתח, להאדים.
׳אל תיגע בו׳ אני מורה לך.
אני רוצה לראות את הזקפה שלך מתמלאת ומתעבה, את עורך נמתח ומאדים, את הוריד המזרים דם חם, פועם עם ליבך. אני רוצה את חווית ההתרוממות הזו כולה לעצמי.
אני נשענת לאחור כנגד המעקה, רוח קלה נושבת בשערי. אתה מבין את הרמז, מתנתק מהעמוד עליו נשענת, ופוסע שתי פסיעות לעברי.
אני מפנה את גבי אליך בשנית, בעודי עומדת כשרק בגדי התחתונים מעטרים את גופי הלבן. הניגוד בין האדום ללבן הזה, ממגנט אותך, ואתה נצמד לגופי, מגבי, נשען עליי קלות.
ידיך אוחזות במותני.
אנחנו מחבק אותי חיבוק חזק, זרועותיך נכרכות סביבי, אני מניחה ראשי לרגע לאחור על כתפך. נושמת אותך, מסניפה את הריח שלך, מתענגת על הרגע הזה הדומם, ורק הלמות ליבינו נשמעות לי כצליל הנישא למרחקים.
׳כמה חיכיתי לרגע הזה׳ אתה לוחש באוזני, מטייל בלשונך לאורך צווארי, לאט, משאיר שובל לח לאורכו, מממשיך עם לשונך לאורך עמוד השידרה שלי, ממעלה העורף, במורד הגב, אל בין השכמות ושב ועולה אל הנקודה בה מסתיים עמוד השידרה.
מנתק את פניך, וידיך מתמקמות להן על השכמות, אתה מתחיל לעסות את שני המוקדים הקשים הללו, בכפות ידיך החזקות. לוחץ עם אגודליך כנגד ה׳כפתורים׳ של הכאב שעצור בשרירי, ואצבעותיך האחרות לשות את בשרי שבין השכמות לעצמות הבריח.
אני מתמסרת לתנועות המעגליות הקצובות של ידיך, מרגישה את מוקדי והכאב הללו נרפים לאיטם, משחררים את כל אשר עצור בתוכם, ומתלהטים תחת אצבעותיך.
אתה נושק לצווארי, נושף אוויר חם באוזני ונושך קלות את תנוך האוזן. אני מתרככת ומסתחררת קלות.
ידיך עוזבות את השכמות וממשיכות במסע של לישה במורד גבי, מגיעות למפגש של הגב התחתון והאגן, ממשיכות בתנועות מעגליות ללחוץ ולשחרר את העומס העצור בגופי, אגודליך מתחפרים בשני המוקדים הכואבים בואכה עכוזי. אני נמחצת תחת ידיך החזקות, נאנחת ונותנת לעצמי להיטלטל על פי תנועותיך הקצובות.
ידיך ממשיכות במורד העכוז, הפעם בליטוף, ליטוף תובעני. אתה משרטט את היקף האגס הנדיב של ישבני, מגע ידיך מתחזק בהדרגה, ואני מרגישה איך בשרי מתחמם ומאדים מעוצמת המגע הזה, המשחרר והכובש בו זמנית. פעולה של ניגודים. לכבוש ולשחרר.
אני מוצאת עצמי מתענגת, וככל שגובר מגע ידיך אני מתמסרת יותר, נשמטת מעט קדימה, ורק אגני צמוד לאגנך, ידיך לשות אותו, איברך מתמלא כנגד תוואי החריץ המפלח את עכוזי, כנגד התחתון האדום שלגופי.
ידיך עולות שוב, הפעם מחלקו הקידמי של גופי, עולות ומתמקמות בתחתית שדיי הנתונים בחזיה האדומה. כל גוון גופי כבר נוטה לאדמדם נוכח ידיך המעסות, לוחצות, ואני יכולה לדמיין את עיניך מתענגות על האדמומית הזו, כתובע בעלות על בשרי, בפעולת הצביעה הזו.
שתי כפות ידיך נחות על שני שדיי, בנחת. אתה לא מניע אותן, רק נח לרגע, אגנך מתבסס בשקעי אגני, ידיך אוחזות בשדיי, ופיך נושק לעורפי, שפתיך נושקות ושיניך נושכות קלות.
אתה ממקם את פיך בנקודת המפגש בין הצוואר לכתפיים, מתחיל להפעיל לחץ מעיכה על שדיי, בכף יד פתוחה אתה חופן ומועך, ואז מותח ותולש, האצבעות המורות שלך מתמקמות בקלות כנגד הפיטמות שמצטמררות ומזדקרות, ובבת אחת נושך ומוצץ את בשר צווארי, ננעל.
אני חשה בלסתות שלך, בשפתיך, בלשונך, את גופי הלכוד, את שדיי המגורים בידיך ואת שיניך ננעצות בי עוד, מעמיקות בבשרי, יודעת שאתה מסמן אותי עכשיו, משאיר בי חותם שילווה אותי בימים שאחרי, יזכיר לי שידעת אותי, שהייתי שלך, ולו רק לאותם רגעים גנובים, רגעי האשליה.
