כך נראה קטר 608 מיד אחרי התאונה:

מצב
הנושא נעול.

fireman

New member
הקישור הישיר בנושא בלמי אויר

אני בהחלט מתכוון ללמוד את הנושא
לעומק...אותי אישית זה מאוד מעניין.... אני חייב לומר שאני קצת מתקשה להבין את ההסבר.... אתה טוען כי פחות לחץ אויר במערכת מתפרש בהפעלה חזקה יותר של הבלמים - בדיוק כמו במערכת MAXI אויר בלחץ מסויים אמור להיות במערכת כל הזמן......כאשר מופעלים הבלמים משתחרר האויר החוצה והקפיצים הם אלו שבפועל מבצעים את הלחיצה על התוף\דיסק (אין לי מושג איך זה עובד ברכבות) בסיום התהליך נוצר מצב של רכבת במצב עצירה בבלמים נעולים והמתנה למילוי אויר במערכת בלחץ מספיק בכדי לשחרר אותם בכדי לאפשר התחלת נסיעה - שוב, בדיוק כמו בשיטת MAXI מכאן נשאלת שאלה נוספת.... מה מקור מילוי האויר במיכלים שבקרונות....אני מניח שלכל חוגון או שניים קיימים מיכלי האויר שלהם....האם בכל קרון מותקן קומפרסור חשמלי האחראי על מילוי האויר במערכת המקומית או שמדובר בקומפרסור גדול יחיד המותקן בקטר לצורך העניין וזה מזרים אויר בצינורות לאורך כל הרכבת למיכלי אגירה הנמצאים בקרונות (טרם פותח קומפרסור שיכול לתת ספיקת אויר כל כך גדולה באופן מיידי לצורך בלימה למשל ללא הסתייעות במיכלי אגירה) מה משך הזמן הנדרש להחזרת מערכת האויר למצב בלימה לאחר תהליך בלימה מלאה? האם עצירה בתחנת רכבת נוסעים לצורך העלאת\הורדת נוסעים מספיקה בכדי להחזיר את מערכת האויר לכשירות מלאה לצורך בלימה נוספת?
הקישור הישיר בנושא בלמי אויר
למעוניינים.
 
מילוי אוויר בבלמי הרכבת

אני בהחלט מתכוון ללמוד את הנושא
לעומק...אותי אישית זה מאוד מעניין.... אני חייב לומר שאני קצת מתקשה להבין את ההסבר.... אתה טוען כי פחות לחץ אויר במערכת מתפרש בהפעלה חזקה יותר של הבלמים - בדיוק כמו במערכת MAXI אויר בלחץ מסויים אמור להיות במערכת כל הזמן......כאשר מופעלים הבלמים משתחרר האויר החוצה והקפיצים הם אלו שבפועל מבצעים את הלחיצה על התוף\דיסק (אין לי מושג איך זה עובד ברכבות) בסיום התהליך נוצר מצב של רכבת במצב עצירה בבלמים נעולים והמתנה למילוי אויר במערכת בלחץ מספיק בכדי לשחרר אותם בכדי לאפשר התחלת נסיעה - שוב, בדיוק כמו בשיטת MAXI מכאן נשאלת שאלה נוספת.... מה מקור מילוי האויר במיכלים שבקרונות....אני מניח שלכל חוגון או שניים קיימים מיכלי האויר שלהם....האם בכל קרון מותקן קומפרסור חשמלי האחראי על מילוי האויר במערכת המקומית או שמדובר בקומפרסור גדול יחיד המותקן בקטר לצורך העניין וזה מזרים אויר בצינורות לאורך כל הרכבת למיכלי אגירה הנמצאים בקרונות (טרם פותח קומפרסור שיכול לתת ספיקת אויר כל כך גדולה באופן מיידי לצורך בלימה למשל ללא הסתייעות במיכלי אגירה) מה משך הזמן הנדרש להחזרת מערכת האויר למצב בלימה לאחר תהליך בלימה מלאה? האם עצירה בתחנת רכבת נוסעים לצורך העלאת\הורדת נוסעים מספיקה בכדי להחזיר את מערכת האויר לכשירות מלאה לצורך בלימה נוספת?
מילוי אוויר בבלמי הרכבת
האוויר הדחוס במערכות בילום רכבתיות בא בדרך כלל ממדחס בודד (או קבוצת מדחסים מרוכזת) ברכבת, שבאופן טבעי נמצא/ים בקטר/קטרים ברכבות גרורות קטר. מדובר הן על לחץ האוויר הכללי במערכת (ששולט על הפעלת הבלמים) והן על הלחץ במיכלי המאגרים עצמם, שמפעילים את הבלמים, שגם הוא מוזן מהלחץ הכללי. לגבי כמות המיכלים, זה תלוי גם בשיטה וגם בדגמי הקרונות הנתונים, ובכל מקרה מדובר בדרך כלל בלפחות מיכל לקרון. אין לי עלי גם נתונים לגבי זמני התגובה, אולם באופן כללי ניתן לומר שככל שהרכבת יותר ארוכה, לוקח יותר זמן ל-'פקודת הבלימה' להיות מיושמת בקרונות, וכמובן שגם לזה מנסים כבר הרבה שנים לפתח פתרונות ופטנטים, חלקם כבר יושמו.
 

omer landau

New member
תודה .... עוד שאלה

אתה מעלה פה נקודה נכונה למחשבה:
אילו היה קורה דבר כזה ברכבת נוסעים: היה אסון. אסור לכבות מנוע בשעת נסיעה באופן יזום: הדבר יכול היה לגרום לפיצוץ לא מבוקר של הקטר ולמוות הצוות. כאשר מכבים מנוע בשעת נסיעה, ניתן לעשות זאת רק כאשר הבלמים פועלים. גם אם היו מכבים ת'מנוע, הרכבת היתה ממשיכה לשייט על הפסים עוד 8 ק"מ במישור ותחשוב שזו ירידה !!! הקטר היה צובר מהירות רבה יותר ! אילו היתה רכבת נוסעים ממול, (זו שיצאה ב- 21:05 דרומה מקרית-גת), היה הנהג שלה מקבל בקשר הוראה מיידית לפתוח דלתות ולתת לכל הנוסעים לנוס מהר החוצה משני הכיוונים. בנוסף, הוא היה מיד משנה את כיוון הנסיעה ונוסע לאחור בכל מצב עד לתחנה בקרית-גת. או-אז היה המסוט המרוחק 200 מ' מהכניסה הדרמית לתחנה מוסט לכיוון מסילת פלשת ורכבת המשא היתה פונה שמאלה בקשת לכיוון פלשת. כך היתה נמנעת התנגשות. יש להניח שבקשת, היתה רכבת המשא מתהפכת כולה לצד ימין. התקלה שהיתה ממחישה ש-אינדוזי לא יכול לסייע בכל מצבי החירום. לילה טוב. אביה.
תודה .... עוד שאלה
בקשר לתאונה עצמה אמרה שמסוכן לכבות מנוע ללא בלמים פועלים בגלל זה לא כיבו אותו כדי לעצור את הרכבת האם כאשר הקטר התנגש באטם וירד מן המסילה המנוע עדיין פעל?? זה לא מסוכן עוד יותר ברכבת נוסעים במידה וזאת לא איי סיי האם ניתן באופן פשוט לנתק את הקרונות מהקטר הרכבת נוסעים שדיברת עליה 9:05 מאיזה סוג היא??
 
בלימת מנוע בקטרים דיזל-חשמליים

תודה .... עוד שאלה
בקשר לתאונה עצמה אמרה שמסוכן לכבות מנוע ללא בלמים פועלים בגלל זה לא כיבו אותו כדי לעצור את הרכבת האם כאשר הקטר התנגש באטם וירד מן המסילה המנוע עדיין פעל?? זה לא מסוכן עוד יותר ברכבת נוסעים במידה וזאת לא איי סיי האם ניתן באופן פשוט לנתק את הקרונות מהקטר הרכבת נוסעים שדיברת עליה 9:05 מאיזה סוג היא??
בלימת מנוע בקטרים דיזל-חשמליים
כמושכתבתי בשתי תשובות אחרות, אין קשר מכני ישיר בין מנוע הדיזל של קטר דיזל-חשמלי למנועי ההסעה החשמליים, ולכן כיבוי מנוע הדיזל לא ישפיע כהוא-זה על בלימת הרכבת במצב חירום שכזה. ברור שחשוב לכבות את המנוע לקראת תאונה בשביל למנוע התלקחות לאחריה. כיבוי מנוע הדיזל לא משפיע על יכולת הבלימה של הרכבת במצב כזה מפני שבלמי האוויר כבר הוכנסו לפעולה (וכנראה נכשלו בה) והבלמים הדינמיים יכולים לבצע את פעולתם מצוין בלי מנוע דיזל פועל לידם, אולם פעולה זו לא תספיק בשביל לעצור רכבת משא דוהרת במדרון. ברכבת נוסעים רגילה שלנו, אי אפשר לנתק את הקרונות תוך כדי נסיעה מהסיבה הפשוטה שהחיבורים בין הקרונות ובין הקרונות לקטר (המצמדים) הם ידניים, ודורשים גישה ותפעול ידני (למעשה, מהקרקע) לא כל-כך קיימים בזמן הנסיעה. בכל מקרה, התועלת של צעד כזה תלויה במהות הבעיה - אם מערכת הבלמים של כל הרכבת כשלה, אז ניתוק הקרונות לא יעצור אותם יותר מאשר השארתם מחוברים. רק אם הבעיה היא בכך שלא ניתן לעצור את הנעת הרכבת (נגיד, אם מצערת הקטר תקועה, משום מה, במצב פעולה), רק אז עשויה להיות תועלת לצעד כזה, אם היה אפשרי.
 

omer landau

New member
תודה - כל יום לומדים דברים חדשים

בלימת מנוע בקטרים דיזל-חשמליים
כמושכתבתי בשתי תשובות אחרות, אין קשר מכני ישיר בין מנוע הדיזל של קטר דיזל-חשמלי למנועי ההסעה החשמליים, ולכן כיבוי מנוע הדיזל לא ישפיע כהוא-זה על בלימת הרכבת במצב חירום שכזה. ברור שחשוב לכבות את המנוע לקראת תאונה בשביל למנוע התלקחות לאחריה. כיבוי מנוע הדיזל לא משפיע על יכולת הבלימה של הרכבת במצב כזה מפני שבלמי האוויר כבר הוכנסו לפעולה (וכנראה נכשלו בה) והבלמים הדינמיים יכולים לבצע את פעולתם מצוין בלי מנוע דיזל פועל לידם, אולם פעולה זו לא תספיק בשביל לעצור רכבת משא דוהרת במדרון. ברכבת נוסעים רגילה שלנו, אי אפשר לנתק את הקרונות תוך כדי נסיעה מהסיבה הפשוטה שהחיבורים בין הקרונות ובין הקרונות לקטר (המצמדים) הם ידניים, ודורשים גישה ותפעול ידני (למעשה, מהקרקע) לא כל-כך קיימים בזמן הנסיעה. בכל מקרה, התועלת של צעד כזה תלויה במהות הבעיה - אם מערכת הבלמים של כל הרכבת כשלה, אז ניתוק הקרונות לא יעצור אותם יותר מאשר השארתם מחוברים. רק אם הבעיה היא בכך שלא ניתן לעצור את הנעת הרכבת (נגיד, אם מצערת הקטר תקועה, משום מה, במצב פעולה), רק אז עשויה להיות תועלת לצעד כזה, אם היה אפשרי.
תודה - כל יום לומדים דברים חדשים
ומעניינים תודה
 

A-T

New member
הזכרת סכנת התלקחות

בלימת מנוע בקטרים דיזל-חשמליים
כמושכתבתי בשתי תשובות אחרות, אין קשר מכני ישיר בין מנוע הדיזל של קטר דיזל-חשמלי למנועי ההסעה החשמליים, ולכן כיבוי מנוע הדיזל לא ישפיע כהוא-זה על בלימת הרכבת במצב חירום שכזה. ברור שחשוב לכבות את המנוע לקראת תאונה בשביל למנוע התלקחות לאחריה. כיבוי מנוע הדיזל לא משפיע על יכולת הבלימה של הרכבת במצב כזה מפני שבלמי האוויר כבר הוכנסו לפעולה (וכנראה נכשלו בה) והבלמים הדינמיים יכולים לבצע את פעולתם מצוין בלי מנוע דיזל פועל לידם, אולם פעולה זו לא תספיק בשביל לעצור רכבת משא דוהרת במדרון. ברכבת נוסעים רגילה שלנו, אי אפשר לנתק את הקרונות תוך כדי נסיעה מהסיבה הפשוטה שהחיבורים בין הקרונות ובין הקרונות לקטר (המצמדים) הם ידניים, ודורשים גישה ותפעול ידני (למעשה, מהקרקע) לא כל-כך קיימים בזמן הנסיעה. בכל מקרה, התועלת של צעד כזה תלויה במהות הבעיה - אם מערכת הבלמים של כל הרכבת כשלה, אז ניתוק הקרונות לא יעצור אותם יותר מאשר השארתם מחוברים. רק אם הבעיה היא בכך שלא ניתן לעצור את הנעת הרכבת (נגיד, אם מצערת הקטר תקועה, משום מה, במצב פעולה), רק אז עשויה להיות תועלת לצעד כזה, אם היה אפשרי.
הזכרת סכנת התלקחות
אולי זה לא ממש קשור, אבל מה קיבולת הדלק של קטר G26?
 
קיבולת דלק של קטרי G26

הזכרת סכנת התלקחות
אולי זה לא ממש קשור, אבל מה קיבולת הדלק של קטר G26?
קיבולת דלק של קטרי G26
לקטרי ה-G26 של רכבת ישראל יש כמה סוגים וגדלים של מיכלי דלק - באופן כללי, לחדשים יותר יש מיכלים גדולים יותר, וניתן לראות זאת בעין בהשוואה בין 604 ל-609, לדוגמא. אינני יודע את המידות המדויקות עבור כל קטר, אולם לפי פרסומות של היצרן (GM-EMD), מיכל הדלק התקני שנמכר עם הסדרות החדשות יותר הוא בנפח 750 גאלון (2840 ליטר לערך). כאמור, אינני יודע איזה קטרים מאלו שבארץ נושאים מיכל דלק כזה.
 
קטרים: 607, 608, 610-615, 701.

קיבולת דלק של קטרי G26
לקטרי ה-G26 של רכבת ישראל יש כמה סוגים וגדלים של מיכלי דלק - באופן כללי, לחדשים יותר יש מיכלים גדולים יותר, וניתן לראות זאת בעין בהשוואה בין 604 ל-609, לדוגמא. אינני יודע את המידות המדויקות עבור כל קטר, אולם לפי פרסומות של היצרן (GM-EMD), מיכל הדלק התקני שנמכר עם הסדרות החדשות יותר הוא בנפח 750 גאלון (2840 ליטר לערך). כאמור, אינני יודע איזה קטרים מאלו שבארץ נושאים מיכל דלק כזה.
קטרים: 607, 608, 610-615, 701.
 
היא איי.סי ב- 21.05.

תודה .... עוד שאלה
בקשר לתאונה עצמה אמרה שמסוכן לכבות מנוע ללא בלמים פועלים בגלל זה לא כיבו אותו כדי לעצור את הרכבת האם כאשר הקטר התנגש באטם וירד מן המסילה המנוע עדיין פעל?? זה לא מסוכן עוד יותר ברכבת נוסעים במידה וזאת לא איי סיי האם ניתן באופן פשוט לנתק את הקרונות מהקטר הרכבת נוסעים שדיברת עליה 9:05 מאיזה סוג היא??
היא איי.סי ב- 21.05.
לצערי אני עסוק מאוד ולכן תשובתי מאוד קצרה.
 
יש חקירה אז לא לדבר יותר מידי

שאלה

שלא נדע אבל איבדו במקרה הזה את השליטה על הבלמים והחליטו להוריד את הרכבת מהפסים על ידי התנגשות באטם באתר הנפלא של חן כתוב שעשו זאת כדי למנוע תאונה אי אפשר לכבות את המנוע ולתת לרכבת לעצור לבד אבל זאת לא השאלה במידה והייתה מתגלה אותה תקלה בדיוק ברכבת נוסעים מה היו עושים???? תודה רבה
יש חקירה אז לא לדבר יותר מידי
חבר יקר, אתה לא מכיר אותי תישאל את אביתר מי אני,אז בבקשה להיות חובב תחבורה ציבורית או רכבת זה לא אומר שאתה יודע או מכיר מערכות ולא כדי סתם לזרוק דברים ברשת בגלל שיש גם כאלא שכן מבינים וכואב להם לקרוא דברים כאלא
 

fireman

New member
אל מי התגובה שלך מכוונת....?

יש חקירה אז לא לדבר יותר מידי
חבר יקר, אתה לא מכיר אותי תישאל את אביתר מי אני,אז בבקשה להיות חובב תחבורה ציבורית או רכבת זה לא אומר שאתה יודע או מכיר מערכות ולא כדי סתם לזרוק דברים ברשת בגלל שיש גם כאלא שכן מבינים וכואב להם לקרוא דברים כאלא
אל מי התגובה שלך מכוונת....?
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה