כך ניתן לקבל פיצוי על הפסקת עבודה עקב תאונת עבודה או מחלה

תוכן-מקודם

Member
מנהל
תמונה1 (8).jpg
קרדיט לתמונה FREEPIK

תאונות העבודה ממשיכות להכות בעובדים הישראלים: בימים האחרונים התפרסם כי פועל בניין בן 20 התחשמל בעת עבודתו בבני ברק ונפגע קשות. ארגון 'הצלה' הודיע כי הצעיר סובל מפגיעה רב-מערכתית. דומה כי מכת המדינה, תאונות העבודה, ממשיכה לגדול ככדור שלג שאין לעוצרו. האם המדינה עושה מספיק בכדי לצמצם את כמות התאונות? יתרה מכך, האם מיצוי זכויות עקב תאונת עבודה או מחלה, בימינו, הוא הליך נגיש לציבור הרחב?
כיום קיים קונצנזוס רחב בדבר הטענה כי המדינה אינה עושה מספיק על מנת לדאוג לבריאותם הפיזית של העובדים בישראל. את זאת ניתן לראות בבירור מכמות הנפגעים מתאונות עבודה באחד הענפים המסוכנים מכולם - ענף הבנייה. אך מסתבר כי זאת רחוקה מלהיות הבעיה היחידה. במקרים רבים, עובדים שעברו תאונות עבודה מתקשים עד מאוד למצות את הזכויות הרפואיות שלהם מהמדינה, אפילו אם נזקי התאונה או המחלה מונעים מהם להמשיך לעבוד. מדוע כה קשה לקבל פיצוי על תאונת עבודה?

תאונת עבודה, מיקרוטראומה ומחלת מקצוע​

נפגעי עבודה מתחלקים לשלוש תת-קטגוריות, ע"פ סוג הפגיעה אותה עברו:
  • תאונת עבודה - תאונה שקרתה תוך כדי ובעקבות העבודה, כולל בדרך הלוך או חזור ממנה.
  • מיקרוטראומה - פגיעה שקרתה עקב פעולות ממושכות וחזרתיות שמבוצעות כחלק מהעבודה.
  • מחלת מקצוע - מחלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים או לסביבה מזיקה כחלק מתנאי העבודה. יש לציין כי לא כל מחלה יכולה להיחשב מחלת מקצוע, אלא רק אם היא מוגדרת בתקנות ביטוח לאומי כמחלה שיכולה להיות מוכרת כמחלת מקצוע.

לא מעט מכשולים עומדים בדרכו של נפגע עבודה שהושבת מלקבל את הפיצוי לו הוא עשוי להיות זכאי מביטוח לאומי. האתגר הגדול העומד בפני נפגע תאונת עבודה או מחלה היה ונשאר הוכחת הקשר בין הפגיעה לבין העבודה. במקרים רבים, בהם תאונת עבודה התרחשה כאשר היה אדם בדרכו לעבודה או בחזרה ממנה, ביטוח לאומי מבקש הוכחות חותכות לכך, דבר שלעיתים לא קל להשיג. כאשר מדובר במחלה שנגרמה עקב העבודה, הוכחת הקשר עלולה להיות קשה אף יותר. שכן, חשיפה לחומרים מסוכנים, לדוגמה, עשויה לקרות גם מחוץ לשעות העבודה.

תמונה2 (3).jpg
אדם שעבר תאונה בעבודה ונחבש (מקור: Freepik)

מי זכאי למה?​

אדם שנפגע בתאונת עבודה וכושר העבודה שלו נפגם בשל כך, עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה לתקופה של עד 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (מקסימום 91 יום, כולל שבתות וחגים). בכדי לקבל את דמי הפגיעה, על המבוטח להציג לביטוח לאומי אישור רפואי שמצהיר כי עקב הפגיעה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת. כמו כן, עליו להחזיק בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל שלו או ממרפאה לתאונות עבודה, הכוללת את פירוט הפגיעה והתקופה במהלכה העובד לא יוכל לעבוד.

נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה עשוי להיות זכאי לקצבת נכות חודשית או למענק נכות חד-פעמי. חשוב לציין כי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה תטופל רק אם הוגשה קודם לכן תביעה לדמי פגיעה, שכמובן התקבלה. מי שדרגת הנכות היציבה שנקבעה לו נמוכה מ-5% (בפגיעה שקרתה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שקרתה מאפריל 2006 ואילך) לא יהא זכאי לקצבה או מענק מביטוח לאומי.

תמונה3 (2).jpg
הגשת תביעה לביטוח לאומי (מקור: Freepik)

לא אופטימלי, אבל הכי ישים​

תאונת עבודה או מחלה שנגרמה עקב העבודה וגרמה להשבתת העובד שעבר אותה עלולה להוות מכה כלכלית קשה לאדם הממוצע. הבירוקרטיה המוסדית בישראל, כמובן, לא מקלה על ציבור העובדים לקבל את המגיע להם מהמדינה. לא פלא שיותר ויותר ישראלים בוחרים להעמיד לצידם מומחים למיצוי זכויות רפואיות בעת שהם הולכים לדרוש את המגיע להם מהמדינה. זה אמנם לא הפתרון האידיאלי, אך ככל הנראה, זה הפתרון הכי ישים בימינו.
 
למעלה