כך אתם נראים
שלום לכולם, אני לא כותב ומפרסם בדר"כ באינטרנט אבל התרחשו כמה דברים מאוד יוצאים מן הכלל בעיר שהחלטתי לכתוב. קצת על עצמי, אני סטודנט בן 25 תושב העיר, בשנים האחרונות בילית את רוב זמני באזור השרון, ומאז שחזרתי לפני שנה אני דיי תורם לצעירי העיר, אני חונך ילד בפרוייקט פר"ח ודיי מקדם אותו למצויינות ולהיות אזרח טוב, אני תורם מזמני לארגון החממה שעוזרת לצעירים בין 18-35 למצוא כיוון בכל תחום שהוא, ועוד פרוקייטים דומים. סיפורים קצרים על המזלג שחוויתי מתושבי פ"ת. 1.מסעדה- לפני כחודש לערך החלטתי עם בת זוגתי להתפנק לנו על שווארמה באחת המסעדות היותר מוכרות בעיר, לא תכננו לשבת שם אז לקחנו על הדרך את הכלב לסיבוב, רגע פני שנכנסתי למסעדה נכנסה לפני אישה לערך גיל ה- 40 לחייה, נעמדה בכניסה למסעדה תוך שהיא חוסמת את המעבר וצעקה לעבר מישהו, אני שעקפתי אותה כי תכננתי ללכת לעבר עמדת הטק- הוואי הרגשתי משהו שורף את כף ידי, אני קולט על היד עפר של סגריה והמצב לא היה נעים כלל, הסתובבתי לגברת תוך שאני מחזיק את ידי, ובמקום לשאול לשלומי ואם הכל בסדר או מקסימום להתנצל, היא הסתכלה עלי במבט זועם כאילו אני רוצח ואמרה בטון מתנסה "אילו לא הייתה נדחף, כל זה לא היה קורה! " מי חשב בכלל שמישהו יעז להכנס למסעדה עם סגריה?! האישה נראתה לי מאוד אנטלגנטית, יכול מאוד להיות מורה אפילו, באותו רגע עצרתי את עצמי, הסתובבתי, שטפתי את היד, ונעמדתי בתור בטק- הוואי, בעודי עומד בתור הסתובבתי וראיתי אותה עומדת מאחורי מסתכלת עלי בפרצוף זועם, מאוד רציתי להגיב ולומר לה משהו, אמרתי לעצמי שאני לא צריך להביא את עצמי למצבים שאני מתווכח איתה זה לא נראה לי לעניין, פשוט הסתכלתי עליה עד שהיא השפילה מבט. 2.היכל התרבות- אני שמאוד אוהב תאטרון, עשיתי עם חברתי ואמא שלה מנוי להיכל התרבות בפ"ת ומדי פעם אנחנו נהנים לנו בערב תרבותי נחמד ורגוע, שמתי לב שרוב האנשים הם מבוגרים בין ה 40-70 לערך סטייה לפה סטייה לשם, אני מאוד אוהב לספוג את המשחק, את הבעות הפנים של השחקנים אז אני בוחר שורות באמצע, שמתי לב שאנשים מאוד אוהבים לדבר בזמן ההצגה, בהצגה הראשונה שלנו, ישב לידי מישהו בשנות ה- 40 ולא הפסיק לדבר, לא הערתי כי כבדתי ונתתי לזה הזדמנות, אחרי עשרים דקות החלטתי שאי אפשר להתרכז יותר והערתי אם אפשר להיות בשקט, כך גם היה בשלוש ההצגות שלאחר מכן, עד שבהפסקת אחת ההצגות עליתי להיות לבד ביציעים, ששם אגב, לא רואים הבעות פנים ואת כל מה שאני רוצה לספוג מהצגה. ואת האמת אני בן 25 ולא כל כך נעים להעיר לאנשים שגדולים ממני בדור. 3.קולנוע- לפני חודש וחצי לערך הלכתי עם חבר לקניון לצורך קניות לפתיחת הלימודים האקדמיים שלנו, את האמת מאוד רצינו ללכת לסרט "ההתחלה" אבל אמרתי לחבר תשמע היום יום שבת בו נחכה למחר יש אחד פלוס אחד בסינימה סיטי בכ.א, מרוב שהוא היה להוט ורצה, אז זרמנו לסרט, רכשנו לנו כרטיסים, התמקמנו והתחילו הפרסומות, שמתי לב שככל שמתקרב תחילת הסרט אנשים ממשיכים להכנס ודיי הרבה, התחיל הסרט, ועדיין אנשים נכנסים, טוב קורה, נורמלי אפילו, עשר דקות מהסרט, נהירה של אנשים ורעש, הקהל התחיל לאבד סבלנות והתחילו להעיר "אולי תשבו כבר?!", עשרים דק' מתחילת הסרט ושורה של אנשים נכנסים יחד עם הסדרן שהיה צריך להעיר תאורה, אחד הצופים שישב התחיל לצעוק שזה לא לעניין, והסדרן ענה לו "מה אתה רוצה שאני יעשה, אני עושה את העבודה שלי!", הצופה לא נשאר חייב "אתה ילד אל תתחצף" וזרק קללה. הסדרן ענה "בוא החצופה". ואני רק שילמתי כרטיס, רציתי לשבת, לראות סרט, וללכת. אני חושב שאנשים חושבים אולי שזה שהם קנו כרטיס לסרט או לתאטרון הם קנו את האולם עצמו, ודיי חשוב להבין שגם שקנינו כרטיס אנחנו עדיין אורחים. 4.היכל התרבות פ"ת- באחת ההצגות בהיכל התרבות היה הפסקה, ואנשים יצאו לקנות משהו בקפטריה, כנראה שלא היה רשום(למה צריך לרשום?!) שאין כניסה למזון ושתיה, אחד האנשים התחיל ממש להשתולל וצעוק על הסדרנים הצעירים שרק רוצים לשמור על סדר ועל אוירה תרבותי, וטען שהוא לא יזרוק את הבגיילה שקנה, אחד הסדרנים אמר לו "באף היכל תרבות בארץ אסור להכניס אוכל" והאיש גער עליו "בהיכל התרבות ת"א מותר!!!" הסתובבתי לראות את המתרחש והיה מצב לא נעים כי זה היה המורה שלי בחטיבה, משום מה הצטלבו מבטינו והוא היה מאוד נבוך, כנראה מהעבודה שאני ידעתי שהוא מחנך וכך הוא מתנהג, אגב הסדרן נתן לו פיתרון יפה שהוא ישב לאכול את הבייגלה ושהוא אישית יקרא לו ברגע שתתחיל ההצגה, היה מעניין לראות את זה, עמדתי בצד ובאמת הסדרן ניגש אליו והודיע לו "אדוני ההצגה מתחילה". בימים האחרונים התחלתי לחשוב למה אנחנו מביאים את עצמנו להתנהגות כל כך קיצונית ועוד מול אנשים, במקומות בילוי שאמורים להרגיע אותנו, אנחנו אוויבים זה לזה? אני, שמחנך ומנסה להסביר לדור הצעיר מה זה התנהגות ראותה, נחשף בעצמי לרגעים לא נעימים, שואל את עצמי, למה? חשוב לציין שכל הדוגמאות מתרחשות בסמוך אחת לשניה, יכולתי לתת דוגמאות על הכביש שאני מוצא עצמי נוהג בכבישי פ"ת. תחשבו איך אתם נראים לרגע....זו העיר שלנו, אנחנו חיים בה. נפגש במקומות הבילוי.
שלום לכולם, אני לא כותב ומפרסם בדר"כ באינטרנט אבל התרחשו כמה דברים מאוד יוצאים מן הכלל בעיר שהחלטתי לכתוב. קצת על עצמי, אני סטודנט בן 25 תושב העיר, בשנים האחרונות בילית את רוב זמני באזור השרון, ומאז שחזרתי לפני שנה אני דיי תורם לצעירי העיר, אני חונך ילד בפרוייקט פר"ח ודיי מקדם אותו למצויינות ולהיות אזרח טוב, אני תורם מזמני לארגון החממה שעוזרת לצעירים בין 18-35 למצוא כיוון בכל תחום שהוא, ועוד פרוקייטים דומים. סיפורים קצרים על המזלג שחוויתי מתושבי פ"ת. 1.מסעדה- לפני כחודש לערך החלטתי עם בת זוגתי להתפנק לנו על שווארמה באחת המסעדות היותר מוכרות בעיר, לא תכננו לשבת שם אז לקחנו על הדרך את הכלב לסיבוב, רגע פני שנכנסתי למסעדה נכנסה לפני אישה לערך גיל ה- 40 לחייה, נעמדה בכניסה למסעדה תוך שהיא חוסמת את המעבר וצעקה לעבר מישהו, אני שעקפתי אותה כי תכננתי ללכת לעבר עמדת הטק- הוואי הרגשתי משהו שורף את כף ידי, אני קולט על היד עפר של סגריה והמצב לא היה נעים כלל, הסתובבתי לגברת תוך שאני מחזיק את ידי, ובמקום לשאול לשלומי ואם הכל בסדר או מקסימום להתנצל, היא הסתכלה עלי במבט זועם כאילו אני רוצח ואמרה בטון מתנסה "אילו לא הייתה נדחף, כל זה לא היה קורה! " מי חשב בכלל שמישהו יעז להכנס למסעדה עם סגריה?! האישה נראתה לי מאוד אנטלגנטית, יכול מאוד להיות מורה אפילו, באותו רגע עצרתי את עצמי, הסתובבתי, שטפתי את היד, ונעמדתי בתור בטק- הוואי, בעודי עומד בתור הסתובבתי וראיתי אותה עומדת מאחורי מסתכלת עלי בפרצוף זועם, מאוד רציתי להגיב ולומר לה משהו, אמרתי לעצמי שאני לא צריך להביא את עצמי למצבים שאני מתווכח איתה זה לא נראה לי לעניין, פשוט הסתכלתי עליה עד שהיא השפילה מבט. 2.היכל התרבות- אני שמאוד אוהב תאטרון, עשיתי עם חברתי ואמא שלה מנוי להיכל התרבות בפ"ת ומדי פעם אנחנו נהנים לנו בערב תרבותי נחמד ורגוע, שמתי לב שרוב האנשים הם מבוגרים בין ה 40-70 לערך סטייה לפה סטייה לשם, אני מאוד אוהב לספוג את המשחק, את הבעות הפנים של השחקנים אז אני בוחר שורות באמצע, שמתי לב שאנשים מאוד אוהבים לדבר בזמן ההצגה, בהצגה הראשונה שלנו, ישב לידי מישהו בשנות ה- 40 ולא הפסיק לדבר, לא הערתי כי כבדתי ונתתי לזה הזדמנות, אחרי עשרים דקות החלטתי שאי אפשר להתרכז יותר והערתי אם אפשר להיות בשקט, כך גם היה בשלוש ההצגות שלאחר מכן, עד שבהפסקת אחת ההצגות עליתי להיות לבד ביציעים, ששם אגב, לא רואים הבעות פנים ואת כל מה שאני רוצה לספוג מהצגה. ואת האמת אני בן 25 ולא כל כך נעים להעיר לאנשים שגדולים ממני בדור. 3.קולנוע- לפני חודש וחצי לערך הלכתי עם חבר לקניון לצורך קניות לפתיחת הלימודים האקדמיים שלנו, את האמת מאוד רצינו ללכת לסרט "ההתחלה" אבל אמרתי לחבר תשמע היום יום שבת בו נחכה למחר יש אחד פלוס אחד בסינימה סיטי בכ.א, מרוב שהוא היה להוט ורצה, אז זרמנו לסרט, רכשנו לנו כרטיסים, התמקמנו והתחילו הפרסומות, שמתי לב שככל שמתקרב תחילת הסרט אנשים ממשיכים להכנס ודיי הרבה, התחיל הסרט, ועדיין אנשים נכנסים, טוב קורה, נורמלי אפילו, עשר דקות מהסרט, נהירה של אנשים ורעש, הקהל התחיל לאבד סבלנות והתחילו להעיר "אולי תשבו כבר?!", עשרים דק' מתחילת הסרט ושורה של אנשים נכנסים יחד עם הסדרן שהיה צריך להעיר תאורה, אחד הצופים שישב התחיל לצעוק שזה לא לעניין, והסדרן ענה לו "מה אתה רוצה שאני יעשה, אני עושה את העבודה שלי!", הצופה לא נשאר חייב "אתה ילד אל תתחצף" וזרק קללה. הסדרן ענה "בוא החצופה". ואני רק שילמתי כרטיס, רציתי לשבת, לראות סרט, וללכת. אני חושב שאנשים חושבים אולי שזה שהם קנו כרטיס לסרט או לתאטרון הם קנו את האולם עצמו, ודיי חשוב להבין שגם שקנינו כרטיס אנחנו עדיין אורחים. 4.היכל התרבות פ"ת- באחת ההצגות בהיכל התרבות היה הפסקה, ואנשים יצאו לקנות משהו בקפטריה, כנראה שלא היה רשום(למה צריך לרשום?!) שאין כניסה למזון ושתיה, אחד האנשים התחיל ממש להשתולל וצעוק על הסדרנים הצעירים שרק רוצים לשמור על סדר ועל אוירה תרבותי, וטען שהוא לא יזרוק את הבגיילה שקנה, אחד הסדרנים אמר לו "באף היכל תרבות בארץ אסור להכניס אוכל" והאיש גער עליו "בהיכל התרבות ת"א מותר!!!" הסתובבתי לראות את המתרחש והיה מצב לא נעים כי זה היה המורה שלי בחטיבה, משום מה הצטלבו מבטינו והוא היה מאוד נבוך, כנראה מהעבודה שאני ידעתי שהוא מחנך וכך הוא מתנהג, אגב הסדרן נתן לו פיתרון יפה שהוא ישב לאכול את הבייגלה ושהוא אישית יקרא לו ברגע שתתחיל ההצגה, היה מעניין לראות את זה, עמדתי בצד ובאמת הסדרן ניגש אליו והודיע לו "אדוני ההצגה מתחילה". בימים האחרונים התחלתי לחשוב למה אנחנו מביאים את עצמנו להתנהגות כל כך קיצונית ועוד מול אנשים, במקומות בילוי שאמורים להרגיע אותנו, אנחנו אוויבים זה לזה? אני, שמחנך ומנסה להסביר לדור הצעיר מה זה התנהגות ראותה, נחשף בעצמי לרגעים לא נעימים, שואל את עצמי, למה? חשוב לציין שכל הדוגמאות מתרחשות בסמוך אחת לשניה, יכולתי לתת דוגמאות על הכביש שאני מוצא עצמי נוהג בכבישי פ"ת. תחשבו איך אתם נראים לרגע....זו העיר שלנו, אנחנו חיים בה. נפגש במקומות הבילוי.
