מה שנהדר אצל הקרידנס
זה שהכמות האדירה הזו של אלבומים בזמן כזה נתמכת ע"י שירים שאיכותם המשובחת (טוב זה אינדיוידואלי, אבל אני אהיה סנוב בכל זאת) חצובה כל כך עמוק אל תוך הלב ,המלודיות, הגיטרות, הצליל והקול של פוגרטי. זה לא עוזב.
להקת הרוקנרול הכי טובה שהייתה בין האטלנטיק לפסיפיק.
מחוץ לרוקנרול, יש לי עוד מוסיקאי מהמשובחים שאני יכול לחשוב עליהם שהוציא שלושה אלבומים ב-1969 שהם הטופ שבטופ חובה בכל מדף מוסיקה בייתי. אבל זה לא רוקנרול, אם כי איכות (וגם תוכן) המוסיקה מאוד 'בוערת' ו'פנימית' כמו ברונקרול המשובח של CCR.
ולמעשה עפ"י הדיסקוגרפיה שלו הוא הוציא 8 אלבומים בין השנים 1969-1971. מתוך השמונה אני מכיר רק חמישה.
לזיכרוני כבר דיברנו על האדון המכובד הזה, הנה מהאלבום הראשון שהוא הקליט ב-1969 (זה לא 1973)(וזה בטוח יעיר את מי שעוד לא נפל מהמיטה):
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=aMtmV4TzbWc[/URL]