כיתת אומן (שבוע 8)

בעקבות בקשות אחדות שהגיעו אלי

אתן משהו מהבנתי את הסיפור. אני עדיין מגלה בו דברים. לפני שאגע בו, חשוב בעיני לתת רקע, שעבור הטיבטים הוא ידע בסיסי בערך כמו " בראשית ברא..": הסיפור הזה נטוע עמוק מאוד בתפיסת הבודהיזם בכלל והטיבטי בפרט. הדמויות הן סמליות באופן בסיסי לכוחות השונים בתוכנו לרבדי הקיום של האדם כישות נצחית וזמנית כאחד. הבודהא לימד כי ההצמדות שלנו למאפיינים הזמניים ובני החלוף שלנו היא בערות, שגורמת סבל ( מפנה לסיפור במאמרים קטגוריית בודהיזם- למה החל בודהא לחפש קץ לסבל ). המציאות רחבה הרבה יותר והיחס הנכון לחיים צריך להיות הכרה ותפקוד מתוך הצדדים הנעלים והנצחיים בתוכנו. אותם צדדים, הקשורים לנשמה, הם טהורים מכל אגו, אינטרס אישי, יריבות והפרדה בין בניאדם לבין עצמם ובינם לבין העולם. באופן האידאלי האדם יגיע להארת ההכרה שהוא אחד עם כל היקום ולכן יתייחס לכל היקום כבשר מבשרו. מעבר לכך. הכרה כזו מחייבת אותו לסייע לאחרים למצוא את באמת ולהשתחרר מן הסבל שבבערות. מי, שיש לו החכמה והכח ומשתמש בו בבערות וטפשות- החיים מציבים בפניו את התוצאה ( ראו הסיפור "סוד החיים" שהביא רועה המילים בקטגוריית עולם קסום ). לכן הערך העליון הוא חמלה. אותו הערך יגרום שהאדם יקריב את המאפיינים הזמניים שלו ( תוארו, מעמדו, קשר למשפחתו, ואפילו גופו ) כדי להושיע אדם אחר המסוגל להגאל מהסבל של הזמניות. בהתחשב בתפיסה לפיה יהיו חיים חדשים בגלגול הבא- כנראה שההקרבה אינה גדולה כפי שנדמה..
עד כאן דוקטרינה בודהיסטית... והסיפור..
 

perhay

New member
../images/Emo51.gif יונה , על מאמצך להאיר לנו את עקרונות

הדת הטיבטית, וכך שנוכל להבין קצת יותר את הסיפור. רציתי לשאול מנסיונך, ואולי גם לחברים האחרים, אם יש לדעתך/דעתכם שוני עבור המספר בהכנת סיפור מהמזרח הרחוק לעומת סיפור מערבי. אם כן, במה זה בא לידי ביטוי מעבר לתכנים השונים?
 
השוני העיקרי הוא בתפיסת העולם

במזרח ההתייחסות הבסיסית לחיים היא שונה, כפי שתיארתי. כשמספרים סיפור המתבסס על הראיה הזו ( ולא כולם כך ) יש לקחת בחשבון שהאדם המערבי זקוק להכנה מסויימת, כדי לחדור לעמקי הסיפור.
 
המשך...

הסיפור על קוקית הירח מציג סיטואציה מיתית קלאסית. שני כוחות, טוב ורע קשורים זה בזה. אין להפריד. הנסיך מתמסר להפגת הסבל בעולם ובן השר לצבירת כח למען האגו שלו ( בכך, הסיפור נוגע גם ביריבות שבין הבודהיזם הטיבטי לדת השאמאנית המקורית טיבט דת ה bon, שעסקה בכשפים ומאגיות שונות, חלקן שחורות ). הנסיך טועה בכך שהוא אוחז באמצעים של הכישוף. בפרט בסיטואציה בו הוא נענה לבן השר ( ..רק עוד פעם אחת...אחרונה...) לתשוקה לכח ( לעוף ), שהורס ולו לרגע את מצב ההכרה הגבוה שהשיג עד כה ( שוב "סוד החיים " של רועה המילים זה בדיוק זה ). בהענות, ולו חד פעמית לפיתוי השחור ( בן השר ), בוגד הנסיך בייעודו ( ראו " הנסיך השחור"- אהבה )- על כך יש מחיר לשלם. הנסיך בוחר, לוותר את טובת עצמו ואשתו ( מאפיינים זמניים ) כדי לחמול ולהעניק הזדמנות וזמן לרע להטמיר עצמו ולהפוך לטוב. בכך הוא מנטרל את השפעת הרע !!! הוא אינו מכחיד וממית את הרע ( כלים של רוע ) אלא משנה את טבעו. הרע, האנוכי, דומה למפלצות המיתולוגיות אשר אם תכרות ראש אחד מאלף, יצמחו שניים תחתיו. הוא תמיד חוזר בתחפושות שונות. לכן אין די לעשות לו טרנספורמציה, אלא שינוי טבע ( טרנסמוטציה ). ההקרבה של הנסיך היא את הגוף הזמני. הזהות הטהורה שלו נותרת גם בגוף הקוקיה ( סמל התודעה הטהורה ), לכן הוא ממשיך ומלמד את הדהארמה ( חוק הקיום ) בדוגמא האולטימטיבית לנצחון הרוח הנצחית על החומר הזמני. לכן הוא יכול, בנשמתו, להתאחד עם הנסיכה למרות השוני החיצוני... ולמי ששרד עד כאן
 
וכמובן, החשוב מכל לזכור ש..

שני הכוחות האלה הם בעצם בתוכנו. המלחמה היא, לעולם, פנימית ולא חיצונית.
 

בבא אלי

New member
עעוד על המאבק בין טוב ורע

הרב צבי נריה אמר: חושך לא מגרשים במקל חושך מגרשים באור ולהשומע ינעם
 
אין צורך לגרש, רק להוסיף אור

כל דבר יש בו מן האור המקורי. מה שנראה כחשוך איננו אלא גס וצפוף כך, שמסתיר את האור הצפון בו. כל שיש לעשות הוא לטהר את הגס והצפוף כך שיחדל להסתיר..בתוכנו כמו מחוצה לנו.
 
יונה כחולה, זה הרגע חזרתי

מנופש נהדר, ומייד נכנסתי לפורום לראות מה חדש, ויש חדש ומסקרן עד מאוד. האמת שבודהיזם מאוד רחוק ממני אבל מאוד מסקרן כמו כל דבר שאני לא יודעת. התמודדות שלי עם הסיפור שהבאת היא קשה, כי היא דורשת ממני מיומנות שיש כנראה בבודהיזם, אולי ,חדות מרבית של ראיה. קראתי לפני זמן מאמרים על בודהיזם , אחד הדברים שאני זוכרת הוא שהבודהיזם אומר ש"הדרך תוביל אותנו לאמת", לא על ידי אמונה ולא על ידי התגלות אלוהית, כפי שאני מכירה מדת היהודית ומהדת הנוצרית. "הדרך" הזו, מובילה אותנו לאמת , להארה , היא מלאה גשרים ותהומות ויש אומרים שככל שאתה מתקרב היא מתרחקת, כדי שנוכל אולי לראות דברים ביתר חדות . בשבילי זה אומר ללמוד משהו זר ממני (ואז אולי להפוך אותו למוכר), או לנסות ולהגיע" לראות דברים כפי שהם", כמו שחבר בודהיסטי אמר לי, ומסבך אותי עוד יותר. אבל כשאת מסבירה את הסיפור אני ממש יכולה לשמוע את הקצב של הסיפור, ומסקרן אותי עוד יותר לשמוע אותך מספרת אותו. אז כמו שחרזדה, איך אוכל לשמוע אותך?
 
אכן, הדרך חדה כתער ובהירה. ונאמר בטקסט

הטיבטי המקודש " קול הדממה " : " לא תוכל ללכת בדרך, לפני שהפכת לדרך עצמה". וכדי להתבשם עוד מעט בתום שבת, אצטט מספר חכמה סיני- ה"טאו טה צ'ינג " Tao Te Ching של לאו-צה ( תרגום: ניסים אמון ): הדרך ( =טאו ) את הטאו הנצחי לא ניתן לתאר במילים כל שם אשר אנסה לתת לו רחוק יהיה משמו האמיתי נטול שם הוא מקור ראשיתם של שמים וארץ נטולת שם היא אימם של ריבוא הדברים. בעל התאוות רואה את הנגלה בלבד אם רק נטול תאווה תהיה תוכל לראות גם נסתרות. יש דברים רבים בעולם ושמות שונים לכולם אך יש תעלומה אחת גדולה גם מלפנים וגם מאחור הסוד הגדול ועולם התופעות שמותהם שונים אך מקורם אחד. לחיות ללא פחד לחוש את העולם לחוות את המכשולים לדעת את העולם מעבר לשער התופעות זורם נהר הטאו. " אשתדל להודיע בפורום על המופע בחולון המיועד לינואר. תודה ושבוע טוב, גילת
 

perhay

New member
סוגרים שבוע

הנה מסתיים השבוע השמיני של "כיתת אמן". שוב אני רוצה להודות לך, יונה הכחולה על שיתוף הפעולה ועל הדברים המעניינים שחלקת איתנו. האם את רוצה לסכם או להוסיף משהו שעליו עוד לא דברת? שבת שלום! פנינה
 
למעלה