כיתה א-כן או לא?

motek302

New member
כיתה א-כן או לא?

אנחנו זוג +2, שהגדול,כרגע בגן חובה, אמור לעלות שנה הבאה לכיתה א.הוא יליד סוף נובמבר, ולכן, אני ממש לא יודעת מה לעשות.הילד מאוד חכם, מוכשר,אבל..מה שגורם לי לחשוב אולי כן להשאירו, זה בגלל שהגננת רמזה לי -שאם זה היה הבן שלה, היתה משאירה אותו, בגלל שצריך להתחזק ריגשית. הפסיכולוג של הגן בדק אותו, פעמיים, ואמר לי שהוא בן המבריקים שהוא מכיר,וענה על 44 שאלות נכון, מתוך 50, שזה נדיר לגילו.
מצד שני, אמר שיש קטע רגשי קל, בעקבות הציורים שצייר.אבל,הוא ניסה לרמוז לי שזה לא סיבה להשאירו בגן,והוא חושב שהוא צריך לעלות שנה הבאה( הוא דואג לאינטרס של העיריה..זה ברור לי).
אני ממש מבולבלת..והצלחתי להעביר את הבלבול גם לילד..שהוא בעצמו כל פעם שאני שואלת אותו-עונה לי תשובה שונה.אתמול אפילו אמר לי-אני לא רוצה לכיתה א, וגם לא רוצה לגן(איזה מתוחכם..)
שלחנו אותו ל5 מבדקים לביה"ס הריאלי בחיפה, כקורס הכנה לכיתה א, כדי שאולי יהיה מצב,שכן יעלה ,ולא נפספס את הרישום. היום קיבלנו תשובה-שהילד התקבל לבית הספר הריאלי(בית ספר פרטי).
עכשיו,אני עוד יותר מבולבלת..מה שגורם לי לחשוב להשאיר אותו-לא מתלבש לבש, קשה לו לקום בבוקר,אוהב תמיד לנצח, ואם לו-אז הוא יגיד-זה לא תחרות..מקנא בכל מה שאני אומרת לאחותו,-ממי, אז ישר אומר לי-תגידי גם שאני ממי,לדוגמא..וגם,עם חברים,לא רואה שיש לו הרבה, וחבר אחד טוב שלו, נשאר גם עוד שנה בגן,כי הוא גם סוף שנתון.מה לעשות? ועוד משהו..ששאלתי את הגננת מה היא חושבת-אמרה שאם ישאר אז הקטע הרגשי יתחזק יותר, ועל זה משאירים שנה,ולא על הקוגנטיבי. אני בלחץ להעלות אותו, שיהיה בין הקטנים, ובעלי מאוד רוצה שיעלה לריאלי (אני מתה מפחד מהבי"ס הזה..והתחרותיות שבו)אבל, אולי אני טועה? אשמח לתגובותכם.אה..וגם,אני מפחדת שאם ישאר שנה נוספת בגן, אולי ישעמם לו לשחק עוד שנה בגן?
 
הי מותק302, תנשמי רגע...

המון פחד ובלבול את מבטאת כאן, אפשר ממש להרגיש את החרדות והתחושה שלך של "מתה מפחד".
עצתי לך ולבעלך- לכו בהקדם להדרכת הורים. שניכם יחד.
פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי - מישהו מקצועי שיוכל לשבת עם שניכם ולעזור לכם להגיע להחלטות הנכונות לכם, לעזור לכם לגשר על הפערים ביניכם, להפחית מהלחץ שאת נתונה בו, ושעובר לילד, לקבל כלים כיצד לעזור לו לגדול במסגרת הבית (כל מה שהזכרת בנושא הלבוש, הקנאה, הקושי להפסיד- מה זה אומר ? מתפרץ ? בוכה ונרגע ? מעיף הכל ומתקשה להרגע ? ...).
הקטנצ'יק הזה לגמרי מבולבל- מצד אחד שולחים אותו 5 פעמים למבחנים בבי"ס (והוא יודע בדיוק למה הוא נסע לשם, שלא יהיו כאן ספקות) ומצד שני את שואלת אותו "כל פעם" (למה בעצם את שואלת אותו ?) והוא כבר לא יודע מה מצופה ממנו להגיד.
אין לך אמון בפסיכולוג של הגן מצד אחד ומצד שני את בעצמך "מתה מפחד" מכתה א'- במצבים כאלו צריך מישהו שיעזור לנו להתבונן בפחדים ובמצוקות שלנו ומעבר להם כדי לקבל החלטה שקולה ונכונה, כזאת שתהיו שלמים איתה ותעבירו מסר ברור ועקבי לילד.
 
תנשמי רגע

הי.
מאד מסכימה עם מה שכתבה יעל.

נראה לי מאד נכון שתעשו "רגע, פוס" ותנשמו קצת.
נוצר אצלי רושם שהילד מודע לחילוקי הדעות ביניכם כהורים ולמד להתאים את התשובות שלו לנסיבות.
מצב כזה עלול לגרום לילד להימנע מביטוי חופשי של רגשות / עמדות כדי לרצות ו"להיות בסדר" עם כולם מתוך חשש שאם לא ינקוט בעמדה מועדפת כזו או אחרת - "אזי...".
קונפליקט כזה עלול להעצים את הלחץ שחווה הילד, שגם ככה מרגיש את כובד הצפיות ממנו. יתכן ובתוך תוכו הוא גם חושש ממצב בו הוא לא יהיה מסוגל "לספק את הסחורה" ולמלא אחר הצפיות הגבוהות.
לפיכך הייתי מניחה כרגע לילד ומפסיקה כל ניסיון לגייס אותו לטובת עמדה כזו או אחרת.

בה בעת, מותר להורים ולצוות החינוכי להתלבט ולשקול את ההשלכות של כל החלטה, אלא שגיוס הילד והכנסתו אל תוך מערבולת ההתלבטות מייצרים אצלו בלבול ולחץ מיותר. לילדים אין די נתונים כדי להחליט על עתידם ולקחת אחריות על הבחירות שלהם.
עם כל הקושי - זה אחד התפקידים שלנו כהורים מבוגרים ואחראיים. וכן: ניתן להיעזר במישהו מקצועי וניטרלי שיעזור לכם לעשות סדר בנתונים, במחשבות, בהשלכות ובדרך קבלת ההחלטות.

לסיום - שתפו את הילד רק אחרי שאתם, ההורים והצוות החינוכי תגיעו להסכמה ולהחלטה ברורה בנושא. עמדה ברורה ומוסכמת שלכם תקל עליו מאד ותקנה לו ביטחון שיש לו על מי לסמוך.
במידה וישאל בטרם החלטתם - ענו לו בקצרה שאתם עדיין בודקים. הרגיעו אותו בכך שאתם מבטיחים לו למצוא את המסגרת שבה הוא ייהנה וירגיש טוב. אמרו לו שכאשר תחליטו - תשתפו אותו בהחלטה.
בהצלחה
כרמית אלון
 

hadasl9

New member
כשיש ספק אין ספק..

לדעתי במידה ואת מרגישה שהחלק הרגשי אינו בשל דיו

כדאי להשאיר. לקרוא ולכתוב כולם לומדים מי שלא בחנוכה אז בפורים...

אבל ילד שעדיין אינן "שם" מבחינה רגשית ובהתחשב בגילו זה הכי בסדר שבעולם

הוא ילד שכדאי שיבשיל ויתבגר בחממה של הגן,יחד עם זאת כדאי להתייעץ עם הגננת להעשרה על מנת שימשיך להתקדם

בהצלחה
 
הגעתי באיחור ולא נותר לי אלא להסכים עם יעל ועם כרמית, שנתנו לך עצות מעולות.
גם אני מרגישה שאתם זקוקים להדרכה ולהכוונה מקצועית, ולו כדי לעזור לכם לעשות סדר במחשבות, ברגשות ובמניעים שלכם, וכך לתת לכם כלים להגיע להחלטה שקולה. אם מדובר בקשיים רגשיים בלבד לעומת מוכנות קוגניטיבית ברורה, תמיד אפשר כבר עכשיו להתחיל לחזק את התחום הרגשי ולהמשיך בטיפול רגשי גם במהלך כיתה א'. לא בהכרח מוכרחים להשאיר ילד בגן רק בגלל קושי רגשי מסוים. השנה הנוספת בגן לא בהכרח תעלים את הבעיה, ויכול להיות שבכל מקרה עדיף לערב גורם מקצועי כלשהו בעניין הרגשי.
בכל מקרה, ההחלטה היא שלכם ההורים, ורק שלכם - אנשי מקצוע (גננת, פסיכולוג הגן) יכולים לתת את חוות דעתם - אך ההחלטה בסופו של דבר היא שלכם. חשוב שתקבלו אותה יחד, בלי לערב את הילד ובלי לשדר לו כאילו יש לו אמירה בעניין, כי אין לו. הוא רק ילד והוא לא יכול לקבל החלטות מהסוג הזה.
 

motek302

New member
רק רציתי לומר תודה!

תודה רבה לכל מי שענה לי.
אני החלטתי בכל זאת להקשיב לכולם כאן, ולהשאירו שנה נוספת בגן..
(אני מקווה שלא ישתעמם..)ואני קוראת לזה-שנה של פינוק,משחק,ובגרות.לגבי ביה"ס הריאלי-אני בטוחה ששנה הבאה יהיה יותר בשל לזה, מאשר עכשיו.
אז באמת תודה על תשובתכם המקצועיות.המשיכו כך!
 
מקווה שלא ישתעמם

הי.
כיף לקרוא את מה שאת כותבת - ממקום בטוח, שקול, החלטי וענייני. כל הכבוד!
לגבי השעמום בשנה הבאה: נראה לי שאת יכולה להירגע בעניין. ילדים התברכו ביכולת מדהימה ליהנות מ"כאן ועכשיו", מה גם שבמקרים רבים הם אומרים "משעמם לי" במקום "קשה לי".
מבין עשרות רבות של ילדים שהושארו שנה נוספת בגן במשך השנים שניהלתי גן - הייתה לי רק ילדה אחת שבדיעבד ההחלטה הייתה שגויה לטעמי. בנוסף לעובדה שהיא הייתה ממש גדולה מבחינה פיזית היה ברור שהיא כבר לא נהנית מהמשחק החופשי, מהיצירה ומהתכנים שהעסיקו את ילדי הגן.
בהצלחה רבה
כרמית אלון
 
זה באמת נכון. גם אני לרוב נתקלת בילדים שעלו מוקדם מדי, והמקרים של ילדים שנשארו בגן שנה נוספת ובדיעבד לא היו מוכנים הם באמת יחסית בודדים.
בהצלחה!
 
למעלה