כישוף ומאגיה

[hugobugo]

כישוף ומאגיה

מתוך התענינות נכנסתי לפורום הזה וראיתי שמדברים כאן על כל מיני טקסים ושיקוים ודברים כאלה; ואני שואל: זה באמת עובד כל הדברים האלה?

 

[nepthys]

אם היית עובר קצת יותר למטה

היית רואה את השרשור הזה בו אותה שאלה בדיוק. בסיכום קצרצר - לפחות מבחינתי - זה לא משנה. מאגיה זה לחקור וללמוד פילוסופיה, זה לא כלי יעיל לפתרון בעיות שטחיות.

 

[hugobugo]

הכוונה שלי היתה

אם זה בכלל עובד כל הדבר הזה. נניח אם אני אתמרח בחרא של אוגרים וארקוד למבדה בתוך משולש אז ירד גשם של מיץ פטל. ואני כן הסתכלתי בדיון הנ"ל ובקושי ענו לו על השאלה, וגם אז לא הוכיחו.

 

[nepthys]

היו אנשים שענו אם כן או לא

אבל אני מנסה להגיד לך שזה לא משנה, ושאתה בכלל לא צריך לשאול כזו שאלה אלא להתנסות בזה בעצמך כדי לענות עליה. ניסיון אישי מעל הכל. איך אמורים להוכיח בדיוק?

 

[Lion_Heart]

מאגיה

דבר ראשון... חרא של אוגרים?... למבדה?... (אם זה עובד לך, אני לא רוצה לדעת...) דבר שני, מאגיה לא עובדת ככה (אני מקווה שלא לפחות...). לא ניתן לענות על שאלה שכזו, ולא ניתן להוכיח חד משמעית שום דבר. מאגיה בעקרונה אינה דבר ממשי. כמו רוב הדברים בעולם היא תלויה באמונה מסויימת. כל אחד מוצא את ההוכחה שלו בסופו של דבר. R.L.D

 

[כמעיין המתגבר]

אם תאמין

שחרא של אוגרים, ורקידת למבדה בתוך משולש תוריד גשם של מיץ פטל, תתאמן מספיק הרבה, ותתכוון לזה באמת - יכול להיות שזה יקרה.

 

[אור_הצפון]

אז עדיף כבר לבקש טרופית

אני לא דוגלת בזה שכל מה שתאמיני בוא יקרא, היי! אם אני אאמין ממש ממש ממש חזק שאני..שאני....נניח אוגר,לשם האירוניה,אז אני אהפוך לאוגר? לא,אני רק אגלה איך נראה הבפנים של גהה,במחלקה הסגורה..

 

[Zipadidoda]

ומאיפה לך

שאם לא תאמיני ממש ממש ממש חזק את לא תהפכי לאוגר?!

 

[nepthys]

זיפ, תהיה רציני. ב-א-מ-ת.

 

[Blackice]

א-מ-ת.....

אמת זו מילה קשה. מה זה האמת? איך את יכולה לקבוע מה אמת ומה לא? רגע, אני אחליף את המילה... איך את יכולה לקבוע מה המציאות? את יודעת על המציאות רק בגלל שהחושים שלך מספרים לך עליה. קלט חושי במוח. אם היו מחליפים לך את העיניים בכבל שמחובר למחשב שמשדר מידע שמתאר את העולם בצורה אחרת, נגיד, הכל צורות גיאומטריות צבעוניות, אז זו היתה המציאות שלך. אין לך שום דרך לבדוק מה המציאות ומה לא. ואם נגיד שמה שאנחנו קוראים לו "המציאות" הוא אמיתי, ואת "מדמיינת" שכל הזמן הולך איתך מישהו ומדבר איתך והוא לא באמת שם... אבל המוח שלך רושם אותו כאילו את באמת באמת רואה אותו ובאמת שומעת ומרגישה ומריחה וטועמת (?) אותו... ואם יש לך חושים נוספים אז גם שם את מאמינה שהוא נמצא... אין לך שום דרך לקבוע שהוא לא מציאותי. את מאמינה שהוא שם, ולכן אם הוא יתן לך בוקס את תאמיני שכואב לך והחושים שלך יתמכו בזה. בקיצור- הוא יהיה מציאות בכל מובן. (כמובן שיצאנו מנקודת הנחה מסויימת לגבי המציאות שאומרת שאת תהיי משוגעת מבחינת כל השאר... אבל לך אין דרך לדעת את זה. את לא באותה מציאות כמו השאר. במציאות שלך יש אדם שלא קיים במציאות של השאר.) לכן בניתי מודל שאומר שאנחנו (בהנחה שיש באמת אנשים נוספים חוץ ממני, דבר שאי אפשר להוכיח, שוב... ) נמצאים במציאות שאנחנו מאמינים בה. אם מישהו משקיע מספיק אנרגיה לשנות את המציאות הוא יוצר מציאות חדשה שבה זה אפשרי. אם יש שם גם כן אנשים שמאמינים באותה מציאות, אז שוב הוא חולק בה איתם. במציאות הזו לא קיים טלפורטציה בצורה רגילה? אנשים לא מתרכזים ואת מתעתקים מיידית למקום אחר? אז אם מספיק עובדים על העניין אפשר להגיע למצב שבו אתה מתרכז ומתעתק. אבל לא במציאות שאנשים לא מתעתקים בה. אלא במציאות שבה כן. לא יצא לי לבחון עד הסוף את המודל הזה כי אז פירושו של דבר שאני גורם לעצמי להשתגע באמת ואז זה בעייתי אם אני טועה...

אבל ניסיתי פעם באמת לעשות את זה... בגלל הכאב ראש\סחרחורת הפסקתי, ותפישת העולם שלי נסדקה מאז... ולא ממש התאחתה לחלוטין. לא ממליץ. ארז

 

[nepthys]

אני אענה בצורה קצת שונה

אתה מכיר את משל העץ ביער? אם עץ נופל ביער שבו אין שום יצור שרואה/שומע/חש אותו. האם הוא עדיין נופל? זו השאלה שהכי שנאתי, מכל השאלות המתפלספות שאי פעם שמעתי. ושמעתי המון. למה? פשוט מכיוון שכל ההתנגדות הזו למציאות נראית לי כפשוט ניסיון לברוח ממנה. אני לא מסוגלת לקחת את התאוריה הזו ברצינות מכיוון שהיא נשענת על קנה רצוץ, העובדה שאם גילינו שהיו דברים שחשבנו שהם נכונים ושהם בעצם לא נכונים, אז ככה הכל לא נכון. זה נראה לי כמו סתם ניסיון לפסול ולמרוד במה שיש לך, כי אתה לא מסוגל להשלים עם העובדה שהיקום הוא עד כדי כך מחושב.

 

[Blackice]

אני קורא עכשיו ספר בשם "פרא"

שתיאר את זה בצורה נפלאה: הגיבור נכנס למסעדה. הוא מביט שמאלה. איך שהוא מסובב את הראש נוצר חדר עם אנשים וכיסאות וחלונות. הוא מביט ימינה. נוצר שם גם כן אולם עם כסאות ובר ופינת קריוקי או מה שלא יהיה. אין שום דרך לבדוק את קיום המציאות! זה נקודה מאוד חשובה שאי אפשר להתייחס אליה. והשאלה לגבי העץ היא טריק קווסצ´ין. אי אפשר לענות עליה בגלל שהיא מנסה בעזרת לוגיקה למצוא פתרון יחיד לסתירה לוגית. כלומר, אם שואלים על העץ שנפל, ברור שיודעים עליו! לא קיים מצב שתשאל על העץ אם לא יודעים עליו...

ארז

 

[nepthys]

פשוט הקו אצלך בין אשליה למציאות

מאוד מטושטש, ואני רואה אותו מאוד ברור. זה לא משהו שניתן לדון עליו הלאה, זה עניין של ראיית עולם. אולי יום אחד מישהו מאיתנו ישתנה..

 

[Blackice]

לא משהו שניתן לדון עליו?

אני אשמח אם תרחיבי... אם יש לך איזושהי שיטה אבסולוטית למצוא את המציאות או לדעת שהיא אמיתית אני אשמח ללמוד ולשנות את דעתי... ולגבי זה שרצית שאני ארחיב על צירופי מקרים במקום אחר: אני מאמין שאין צירופי מקרים. לא קיים. זו התובנה הראשונה, ואני מקבל אותה. אם משהו קורה, זה לא אקראי. (אם את כזו דטרמיניסטית כמו שנכחתי עד עכשיו אז לא יהיה קשה להבין את זה) האמת שלאחרונה יצא לי לחשוב על גורל... עד היום פטרתי את הרעיון כי לא אהבתי את המחשבה שאין לי רצון חופשי ושהכל קבוע מראש... אבל פשוט הדברים מסתדרים לי... מסודר ומאורגן מראש יותר מדי. ואז יצא לי לחשוב, אולי יש איזה ברירת מחדל כך שאם לא פועלים נגדה אז תנוע לפי קו מוגדר מראש.. אבל זה לא קשור. מה שרציתי לומר הוא שדברים קורים מסיבה כלשהי. פגשת ברחוב מישהו שמזמן מזמן לא פגשת? יש לזה סיבה. אולי משהוא שהוא צריך לומר לך או להיפך. אני אולי לא מסביר את זה טוב... אבל זה מוסבר אחלה בספר "הנבואה השמימית"... ארז

 

[nepthys]

לא ניתן לדון פשוט כי

לשנינו יש בסיס משותף כל כך רעוע שאין לנו ממש על מה להתווכח בנושא הזה, אנחנו מכירים בנימוקים של כל אחד, ועדיין בוחרים בדרכנו. המציאות מבחינתי היא כל דבר שמוסכם חברתית שקיים, למרות שהניתוח שלו יכול להיות שונה. כל דבר "מוחשי" ושהחברה אישרה לי שהוא כזה לא רק מבחינתי. בשאר אני מפקפקת תמיד, גם במאגיה עצמה. אני מודעת לכך שיש ביקום תופעות מאוד משונות ושקשה לי לדלג עליהן ולהגיד שהן סתם צירופי מקרים. למרות זאת אני לא רואה את זה כגורל, אלא פשוט כנטיה של היקום לממש מחשבות. זהו בעצם המימוש המאגי. צירופי המקרים אינם צירופי מקרים כלל וכלל אבל הם גם לא נועדו ונכתבו מראש, הם לא צירופי מקרים פשוט כי אנחנו גרמנו להם לקרות ע"י המחשבות שלנו. מבין?

 

[Zipadidoda]

דיונים על דיונים

של אמת ומציאות היו כאן אני חושב שהגיע הזמן להגיד לנפטיס ולאור הפעם ולא לאיזה מישהו שחדש לפורום לקרוא קצת אחורה

 

[nepthys]

צר לי,

אבל דיונים ברמה גבוהה על זה לא היו לנו כאן. סוף סוף הגיע מישהו שאני יכולה לתקשר איתו ברמה אחת מעל, וזה מה שאני אעשה.

 

[Zipadidoda]

אני לא מאמין

אחרי כל הדיונים האלה והוויכוחים אתם פשוט לא השתניתם! לי אין מה להוסיף בעניין

 

[אור_הצפון]

געע אבל לי יש...

והרי השאלה המתפלספת האהובה עלי, פרדוקס החתול המת: נניח ויש חתול בתוך ארגז,ובתוכו יש רעל בבקבוק שיכול ליפול על התחול במצב מסויים,והחתול ימות ממנו,אבל הרעל יכול גם להתייצב במקומו בארגז ,והחתול יחיה. עכשיו...הרעיון של הפרדוקס הוא כמו העץ שנופל ביער...אם אף אחד לא יפתח את הארגז,החתול חי או מת? או חי..או מת..זאת התשובה שכולם תוקעים לך,אבל הוא לא יכול להתקיים בשני המצבים,צריך להיות מצב אחד! אז זה הולך בערך ככה...כל עוד לא תפתחו את הארגז,ישנם כאילו "שני חתולים" ברגע שתפתחו את הארגז,אחד מהם,"יעלם" זאת אומרת,ישנם דברים שקיימים כל עוד יש מי שיבדוק אותם,אם אף אחד לא מכיר בהם,הם.....אה....קיימים?... והדבר הזה מעצבן אותי הרבה זמן...עכשיו נזכרתי,אשמח לתגובות......? *אפ נקסט-פרדוקס הסבתא*

 

[כמעיין המתגבר]

אם יוצא מהארגז ריח של נבלה,

סימן שהחתול מת

(אולי זה החתול של נץ חלב???)