כישוף האם זה קיים??

[l i t a l 25]

כישוף האם זה קיים??

שלום רב!

במשך 10 שנים ביקרנו אני ומשפחתי אצל המוני רבנים/מתקשרות/קוראות קלפי טרוט וכו'
במשך 10 שנים המצב לא השתנה וכל פעם מנסים לעזור לנו.
לאחרונה שני אנשים שונים אחת מישהי בחו"ל שהגענו אליה דרך קרובת משפחה שחיה גם היא בחו"ל והשני זה רב פה מוכר בארץ שינהם אומרים שיש על אבא שלי כישוף שמישהו הלך לכשף אותו במיוחד והכישוף שעליו משפיע עלי ועל אחיותיי. הרב גם ציין שהכישוף נורא חזק והמון ניסו להסירו והוא מעולם לא ראה כזה כישוף והוא ינסה להסירו אך לא מבטיח דבר.

תגידו לי מה עלי ועל משפחתי לעשות כדי להסיר כישוף זה? איך אפשר לדעת מי האדם שכישף אותנו?
אבי לא הזיק לאף אדם הוא אדם אוהב ונדיב מאוד אינני מבינה מדוע מישהו רוצה להזיק לו האם זה מקנאה או מה אני ומשפחתי בהלם וחסרי אונים
אני ומשפחתי חסרי אונים לא יודעים מה עלינו לעשות כדי להסיר קללה זו ואשמח לכל עזרה אפשרית מכם
תודה מראש יום נעים ליטל

 

[רונית 1411]

ליטל היקרה

כל קללה וכישוף מקבלים את כוחם מהאמונה בהם,
כלומר ככל שמאמינים בהם יותר,
כוחם מתעצם,
כך שהתשובה היא להפסיק להאמין בכך.
לדעת שאדם הוא בעל יכולת עצומה לשנות את עצמו ואת גורלו
ולאף אחד אין כוח כה גדול על האחר,
אם האחר לא נותן לו אותו...

 

[neophile]

זה לא רק עניין של אמונה

הסיבה שרוב האנשים מלכתחילה מחליטים או מתלבטים אם יש עליהם קללה זה לרוב בעקבות שרשרת של חוסר מזל לא סביר .
כמובן שיכול להיות שזה רק צירופי מקרים או תאונות אבל כל הנקודה של קללות זה לגרום לך שמישהו יהיו את הצירופי מקרים המצערים הללו ..

הרבה פעמים מדברים על להיות במקום הנכון בזמן הנכון , שזה גורל וכו' אבל יש גם את הצד השני שזה "חסימה של הגורל"

כמו כן אם תחשבי על זה רוב בני האדם על הפלנטה הם מקוללים חסומי גורל , כל הילדים המורעבים שיש בעולם לדוגמא - איזה גורל יכול להיות להם ? החיים שלהם זה שרשרת של תאונות , צירופי מקרים
או שאולי האלים אכזריים וזה אכן הגורל שלהם ?
מה את חושבת ?

 

[רונית 1411]

לגבי עולם שלישי-

נשמות שבמשך תשעה גלגולים
לא הצליחו לעבור התמרה
ולעשות את השעור אליו הגיעו
וחזרו שוב ושוב
על אותן טעויות
בגלגול העשירי
הם נולדים לעולם שלישי
לצורך ניקוי, טיהור, ושינוי
כדי להתחיל מחדש את הגלגול הראשון
ממקום אחר...

 

[neophile]

תיאוריה מעניינת

אין ספק שהיא נותנת סוג של שקט נפשי אבל אולי זה כל מה שהיא נותנת .

לפחות זה שיפור על פני התיאולוגיות של פעם שזה "אנשים רשעים שחטאו" ולכן נענשים ...

את לא האמנת בזה שאלו אנשים שחוטאים , את לא מאמינה בחטאים בכלל .

אבל האם זה באמת תיאוריה שונה כלכך מהחטא ועונשו ?
עכשיו ה"חטא" זה לא לעבור התמרה , לא לעשות את השיעור .

זה בדיוק אותו מקסם שווא ( glamour)

 

[רונית 1411]

חלילה, אין כאן חטא ועונש

נהפוך הוא זו בחירת הנשמה עצמה
כי למעלה, היא יודעת ובוחרת בדיוק
אילו שעורים היא מעוניינת לעבור
אך לעיתים כשהיא יורדת למטה לארץ,
האדם אינו מיישם,
אז יש לו 9 הזדמנויות
וכשהנשמה רואה שהיא לא מצליחה לגרום לו לשנות
היא לוקחת את האדם למקום הכי נמוך וקשה
לצורך הטהרות, הזדככות והתנערות,
כמו סוג של שיקום,
כמו שלוקחים נהגים לא אחראיים לבית לוינשטיין כדי שיבינו וילמדו
מתוך החיים והמציאות
למה הם גורמים בפעולותיהם...

 

[neophile]

נו , זה בדיוק חטא ועונש

רק שהחטא בשונה ממה שהיה נהוג - הוא לא לעבור את שיעורי הנשמה .
זה בטח לא אותו חטא ועונש אבל זה עדיין המסגרת של חטא ועונש .
וכמובן גם העונש משתנה , לא איזה גיהנום של דנטה , אלה גיהנום על פני האדמה .

 

[רונית 1411]

זה לא חטא אלא צורך

הנשמה רוצה לעשות משהו
והאדם לא מאפשר לה,
אז היא מחפשת דרך לגרום לו להבין
זה לא עונש, אלא דרך נוספת כדי לעזור.
אין כאן הפחדה של אם לא תעשה אז...
אלא יש כאן איך אפשר לעזור לאדם להבין
את הצורך בהתמרה ושינוי
שזה שונה לגמרי,
זה כמו רפואה קונבנציונאלית לעומת רפואה אלטרנטיבית
כשאחד לא עוזר מנסים את השני...

 

[neophile]

נראה לי אבסורדי לחלוטין מה שאת אומרת

איך אדם שנולד לרעוב ילמד משהו ? הוא יחיה וימות ואז רק הנשמה לכאורה לומדת אבל אז סוג של סדיזם לא הגיוני ...

וזה בהחלט חטא ועונש - רק שאת מוציאה מהמשווה את "אלוהים" ומחליפה אותו בנשמה .

הבן היחידי שיבין משהו זה לא אותו אחד שמורעב אלה אותו אחד ששואל בפורום או בקבוצת תקשור כזאת או אחרת איך הנשמה יכולה לבחור בקיום עלוב שכזה - אז את שולפת לו את התשובה הזאת אבל אותי זה לא ממש משכנע .

 

[רונית 1411]

תחשוב על כך בצורה קצת אחרת,

אדם לא נולד לרעוב
אלא נולד לסביבה מסויימת
לעיתים קלה יותר,
לעיתים קשה יותר
האם אדם ששכל את ילדו
חי טוב יותר? או קל יותר?
האם יתום ששכל את הוריו וחי בבית יתומים
או אדם שחי במסגרת אלימה או עבריינית?
עולם שלישי קשה למחייה
אך יש כאלה שהצליחו להגיע למקומות אחרים
ולמצוא את דרכם שם.
ולמה אתה מתעקש לראות זאת כשכר ועונש?
האם אדם שבוחר לעשות ויפאסנה תקופה ארוכה
או בוחר לחיות במנזר
מעניש את עצמו?
עושה זאת כדי לסבול?
לא הוא עושה זאת בשביל עצמו,
בשביל הצורך שהוא מרגיש לכך.

 

[neophile]

אני אומר שאת רואה את זה בתור שכר ועונש

למרות שאת משתדלת מאוד לא לקרוא לזה ככה אבל עדיין יש בך שיפוט על מה שנדמה לך כחיים לא ממומשים מבחינה רוחנית נקרא לזה .

כנראה שלא הבנת את ההודעה הראשונה שלי לגבי הגורל וצירופי מקרים אז אני אנסה להבהיר , יש דברים בחיים שהם לא קשורים לשום דבר "מלמעלה" או "מבפנים" , אלה זה פשוט דברים שקורים בצורה מכאנית - תאונות .

אף אחד לא בוחר לעבור אותם , כי מי שנתון לחוק צירופי המקרים - אין לו בכלל יכולת לבחור - הכל קורה לו מעצמו .

 

[רונית 1411]

אז זהו ש"תאונות" רציניות

שמשפיעות בצורה חזקה על חיינו
קשורות מאוד לבחירות למעלה
היכולת לבחור קיימת,
האדם יכול לבחור את תגובתו לתאונה או לארוע הקשה,
לבחור את הדרך בה ילך בעקבות זאת
אך ה"תאונה" הייתה ידועה
והנשמה בחרה בה מלמעלה.

ולגבי השיפוטיות-
כתבתי לך מה אני יודעת על הנושא,
מתוך הדברים הרבים שלמדתי,
כך שאין קשר כאן אלי באופן אישי
או למחשבות שלי...

 

[neophile]

יש תועלת בגישה הזאת

אני מתכוון לסיפור הזה של הנשמה מלמעלה שבוחרת אבל באותה מידה גם אפשר לנסח את בצורות אחרות (אלות הגורל וכו') וזה בהחלט תורם לקבלה עצמית אבל התפתחות רוחנית רק מתחילה בקבלה עצמית ובשלב מסויים , שוב לנסיוני , הגישה הזאת יכולה ליצור עיקוב בהתפתחות .
אני בהחלט ממליץ למי שכבר התנסה בזה ומצא בזה תועלת - לשחרר את האמונה המוחלטת בזה ולהפתח לאפשרויות נוספות .

 

[רונית 1411]

לפי ראייתי יש שוני גדול

בין לקבל את הדברים כקארמה או גורל
כלומר להיות פאסיבי
ובין לבחור בדרך הנכונה לך כדי לשנות או לצאת ממצבים
כלומר להיות אקטיבי,
מוזר לי שאינך רואה הבדל בינהם.

כי אני רואה הבדל עצום,
בין לקבל זאת בלי לעשות כלום.
כמו לדוגמא ההודים
הנולדים לקאסטה מסויימת בהיררכיה
ולעולם לא יוצאים ממנה,
אפילו לא מנסים.
ובין להבין ולפעול
ואז להתפתח ולשנות.

 

[neophile]

בהחלט יש הבדל

ואין ספק שזה נשמע הרבה יותר להיות אקטיבי , כלומר לעשות ולא להיות במצב שדברים קורים לי .

אבל כל אדם שמתבונן על עצמו יראה איך שדברים קורים לו ושגם מה שנדמה לו שהוא עושה - רק קורה לו .

עשייה אמיתית , כמו גם נשמה אמיתית - דורשת מאמץ
לצבוע את החוויה שלנו בגוונים של עשייה לא בהכרח הופכת את זה לעשייה , זה רק מראית עין ...

לחשוב על זה שאני עובר שיעורי נשמה זה בעיקר דמיונות שנועדו לתת צבע יפה יותר למה שקורה לי , אבל לעבור שיעור נשמה באמת - זה לקבל את מצבנו הנוכחי - של חוסר יכולת לעשות , לוותר , להקריב .

מתוך הוויתור , מתוך ההקרבה , התדר העדין של הנשמה יכול להופיע.

במלים אחרות מחשבות על שיעורי נשמה , יכולים להפריע לשיעורי הנשמה להתרחש ( למרות שמבחינתי זאת בניית הנשמה ולא שיעורי הנשמה) בעוד שלהיות מעוגן בקבלה עצמית - עם כל הפסיביות שיש בזה , באמת מאפשר לאיזה שהיא אקטיביות עדינה יותר להתממש בגוף , בצורה שניתן לחוש ולהרגיש ולא רק בצורה של "שינוי נקודת מבט" כלומר - שיכלית .

 

[רונית 1411]

צר לי אך אני חולקת על דעתך

איני מסכימה שלהקריב ולקבל את המצב יביא את תדר הנשמה,
זה יהיה תירוץ טוב לחוסר עשייה
ויגרום לאדם לא להתאמץ לצאת מהביצה
אלא להשתכשך בה
במין חוסר אונים
של- "זה מה שאני, זה מה שיש"

לא חייבים להקריב כדי ללמוד,
צריך לדעתי פשוט להתבונן, להקשיב
ולנסות להבין את התמונה הגדולה,
ואז לבחור מה לעשות.

 

[תפו ופוזה]

אני כל כך מאושרת

מהתשובה שלך.
זה משלים לי משהו ששמעתי אתמול מאיש מקצוע שאני מעריכה מאוד.
יום טוב לכולנו.

רונית מה שלום הבן והיד?

 

[רונית 1411]

תפו המקסימה,

טאל שרק יהיה בריא
החליט אתמול
שלמרות שיש לו גבס ביד,
הוא מסוגל לטפס,
וחזר כשהיד שוב כואבת לו,

אז אני שואלת כאן,
בחור שהחודש יהיה בן 18
לא צריך לחשוב עוד קצת??????????????

 

[תפו ופוזה]

צריך נו אז מה?

הם חייבים לנסות...

 

[רונית 1411]

למה חייבים למה???

וההורים מה? לא חושבים עליהם לרגע אחד?
לשנייה לפני השטויות?
כששאלתי אותו למה? ענה לי בצחוק
"לא יכול בלי"