כיצד מודדים את אורך הגפה התחתונה?

Streptococcus

New member
כיצד מודדים את אורך הגפה התחתונה?

בעברי הופעתי מול ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר דנה במתן אחוזי נכות לנפגעי עבודה. בין סעיפי הליקוי השונים נקבע כי יש לי קיצור גפה תחתונה לפי סעיף מבחנים 47 (5) (ג) המקנה 10 אחוזי נכות. קביעה זו התבססה על מדידה ידנית בעזרת סרט מדידה גמיש על-פיו ישנו פעם באורך הגפיים העומד על 3 ס"מ לפי ממצאי הדמיה מסוג CT למדידת אורך גפיים על-פיו נמצא פער של 3.04 ס"מ בין אורך הגפיים התחתונות. בסה"כ נקבעו לי 83 אחוזי נכות צמיתה. המוסד לביטוח לאומי החליט להגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית וזאת בטענה של הקיצור של 3 ס"מ (לפי מדידה ידנית) מתאים לסעיף מבחנים 47 (5) (ב) ולא 47 (5) (ג) ולכן יש לחשב את אחוזי הנכות לפי 5 אחוזים עבור סעיף קיצור הגפה ולא 10 אחוזים כפי שנקבע בועדה הרפואית. בועדה הרפואית לערערים מולה עמדתי ישבו פנל של 3 רופאים כאשר בראשו פרו"פ מנתח אורטופד, ד"ר לכירוגיה פלסטית ו-ד"ר מומחה למחלות אף, אוזן וגרון. יושב ראש הועדה החליט לקבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי וזאת בנימוק הבא: "לדעת הועדה הקיצור האמיתי לפי מדידת הפמורים (ירכיים) ב- CT הוא 45.67 לעומת 42.72 וההפרש הוא 2.95 ס"מ." "לדעת הועדה המדידה של הפמורים הוא המדידה המדויקת ביותר וההפרש הוא 2.95 שבעקבות כך הועדה קובעת 5% לפי 47 (5) ב'. אין זה מתקבל על הדעת שמדידת הטביות תראה קיצור נוסף." שאלתי: האם קביעתו של ראש הועדה לערערים הגיונית? האם טענתו כי המדידה המדויקת ביותר היא מדידה של הפמורים בלבד תוך התעלמות מוחלטת מהמדידה הכוללת אשר נערכה עבור כל הרגל (פמור + טיבייה)? וזאת בהנחה שהפגיעה בגינה קיבלתי את אחוזי הנכות היא פגיעה בפמור. שאלתי נובעת מההגיון הפשוט על-פיו מבחן מדידת אורך הגפיים מטרתו לחשב אחוזי נכות בגין אורך גפה והמוגבלות הנובעת מכך. תחת הגיון זה אני רק יכול להניח ולטעון כי כאדם שלם אני דורך על כל הרגל ולא רק על הפמור ולכן יש להתחשב במדידה הכללית ולא הפרטנית כפי שטוען רופא הועדה. אשמח לתשובה.
 
שאלה חשובה

שאלה חשובה וחכמה מאוד, אולם - למרבה הצער- לא אוכל לתת לך תשובה בפורום. אילו הייתי לוקחת על עצמי הטיפול בתיק הייתי לומדת את הסוגיה של אופן המדידה לעומק וגם מתיעצת עם אחד היועצים האורטופדיים עמם אני עובדת בשיתוף פעולה. שים לב! ניתן לערער על החלטת הועדה תוך 6 חודשים לבית הדין האיזורי לעבודה.
 

Streptococcus

New member
תודה עבור התשובה....

זמן רב עבר מאז ניגשתי לועדת הערער של המוסד לביטוח לאומי מכאן שהאופציה של הגשת ערער לבית הדין לעבודה אינה עומדת לזכותי. אחד מהשיקולים שעמדו מנגד עיניי שלא להגיש ערער לבית הדין היא העובדה שהחלטה זו של הועדה הפחיתה לי את אחוזי הנכות מ-83 ל-79 ובמונחים של אחוזי נכות מעבודה מדובר בהבדל לא משמעותי כל כך וזאת כנגד שיקול ההוצאות המשפטיות הכרוכות בהליך כזה והזמן ואוגמת הנפש שמתלווים לתהליך זה. אולם אני שוקל לבצע צעד אחר שבבסיסו הגשת תלונה נגד יושב ראש הועדה בפני ועדת העתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל וזאת בטענה שלא ברורים כל כך, עקב ההחלטה הנדונה, המניעים של אותו רופא. וכי לכאורה החלטתו נובעת מהעדפה ברורה של אחד הצדדים בדיון. דעתי היא כי הרופא העדיף את טענת המוסד לביטוח לאומי וזאת מתוך מניעים לא כשרים ומכאן שפסיקתו עומדת בניגוד גמור לאתיקה המקצועית הנדרשת ממנו. לא פעם הועמדה טענה על-פיה הרופאים בועדות הרפואיות אינם פועלים באופן אובייקטיבי כנדרש והמקרה שלי, לדעתי, היא הוכחה יפה לכך היות ועושה הרושם שהרופא עיקם נתונים על-מנת להטעימם למניע אשר הדריך אותו בקבלת החלטתו.
 
נכון...

נכון, באמת לא כדאי להגיש תביעה : ההבדל בין 79 ל- 83 אחוזים אינו מצדיק הגשת תביעה. מצד שני- לא בטוח שועדת האתיקה היא המקום המתאים לדיון כזה, מה עוד שקשה להוכיח את הטענה שלך.
 
למעלה