יהודה המכבי 56
New member
כיצד ידע רשב"י שהעולם עגול???
מצאתי בביתי ספר ברית הכהנים שנכתב ע"י רבי יהושע העניך הכהן מוורמייז"א נדפס בוילנא שנת תרנ"ג לפ"ק ובו מעשה נורא המבאר כיצד ידעו חז"ל את הידע המדעי שהיה ברשותם. מעשה נורא מר' שב"י ובנו רבי אלעזר בריבי שמעון. מעשה ברשב"י ובנו ר"א ע"ה שנחבאו במערה אחר שגזרה מלכות הרשעה שכל המוצא אותם (היינו ר"ש ובנו) יהרגם ונחבאו שמה בהמערה במערה י"ב שנה. ויהי היום ישבו ר"ש ובנו ר"א בר"ש ע"ה במערה ולא היה להם בגדים כלל והיה קור גדול בארץ עד אשר היו ארכובותיהן דא לדא נקשן והיו ישובין בתוך החול (היינו בזה המערה וכנ"ל) ויש משחק אחד שקורין אותו רופא וחולה (ויש מדינות שקורין דאקטא"ר) וזה המשחק יש בו יחודים נוראים למתבונן ואין כאן המקום להאריך. ותכלית זה המשחק שמשים עצמו אחד מהן פניו כחולה ורבו משים עצמו כ(דאקטא"ר) ופושטין בגדיהם עד אשר ערומים כביום היוולדם ומשים עצמו הדאקטא"ר כאילו לרפאו בא ואין זה כי אם תכליתו יחודים נוראים וכנ"ל. והיה שמה בהמערה אילן גדול אשר גדלו עליו חרובין וזה היה בדרך נס שצמח להם זה האילן בשעה אחת, ואילן גדול אחר העושה פירות מיוחדות שנשתבחה בהם א"י וקורין אותם (מעישמי"ש) והיו רשב"י ור"א ברב"ש אוכלים מהן לחיותם. ובתוך הפרי הנ"ל יש שמה אגוז קטן שקורין בא"י (גאג"א) ומנהג נקיי הדעת בירשלים שקורין אותו (אדש"ו) ובזה האגוז יש בו סודות נוראים מה שאין מלאך ובריה יכולין לשער. והיה ר"ש משים עצמו כדאקטר ור"א היה משים עצמו כחולה והראו עצמם כמו שהם בהאספיהעטאל, היינו שהיה ר"ש נותן לר"א את הגאגאאין לתוך פי הטבעת שלו והיה ר"א משחק בחדוה שזהו תכלית הענין כמו שנתבאר לעיל. ככה ישבו ויחדו בכוונות נוראים משך י"ב שעות לערך. וכאשר ראה ר"ש שפסו אגוזין מן הארץ (היינו הגאג"א וכנ"ל) היה מביא מן החרובין ומעביר אותם ג"כ בדרך פי טבעת של בנו ר"א. אחר הדברים האלה היו לו (היינו לרבי אלעזר ברבי שמעון) יסורין נוראים מה שאין לשער אפילו בדמיון. שהיו האגוזים (היינו הגאג"א) והחרובין פוצעין את בני מעיו. והיה מצעק בכל כוחו ואומר אוי לו אוי לו לרבי אלעזר בריבי שמעון שככה בא לו. וקולו היה נשמע מסוף העולם ועד סופו. והיתה המערה שהיו בה (היינו המערה שנחבאו בה מפני מלכות הרשעה) מזדעזעת ת"ק פרסה על ת"ק פרסה. התחיל רבי אלעזר ברבי שמעון מרקד בכל כוחו לפי שהאגוזין היו במעיו. באותה שעה קם רבי שמעון ואמר: דא הוא עלמא דלתתא הוי כמאן דמכאיב לברי רבי אלעזר דהדא הוא התערותא דלתתא כמין ב´ עלמי דהוא עתיד למשכלל היכליה בגויה והוא בשמא נוראה יגהאוגה"א דהוא כוללא סודא דיהוה וכוללא שם גאגא וב' צנתרי דדהבא דאית בהו דיקנא קדישא בההוא עלמא. ע"כ לשונו הטהור. ומכאן למדו חכמי אומות העולם צורתא דארעא דהוי כמין כדור בצורתא דגאג"א. ע"כ סיפור המעשה נורא. ושמעתי מסבי זקני שאחר זה המעשה ידעו חכמי אומות העולם כל סודות הבריאה וכידוע.
מצאתי בביתי ספר ברית הכהנים שנכתב ע"י רבי יהושע העניך הכהן מוורמייז"א נדפס בוילנא שנת תרנ"ג לפ"ק ובו מעשה נורא המבאר כיצד ידעו חז"ל את הידע המדעי שהיה ברשותם. מעשה נורא מר' שב"י ובנו רבי אלעזר בריבי שמעון. מעשה ברשב"י ובנו ר"א ע"ה שנחבאו במערה אחר שגזרה מלכות הרשעה שכל המוצא אותם (היינו ר"ש ובנו) יהרגם ונחבאו שמה בהמערה במערה י"ב שנה. ויהי היום ישבו ר"ש ובנו ר"א בר"ש ע"ה במערה ולא היה להם בגדים כלל והיה קור גדול בארץ עד אשר היו ארכובותיהן דא לדא נקשן והיו ישובין בתוך החול (היינו בזה המערה וכנ"ל) ויש משחק אחד שקורין אותו רופא וחולה (ויש מדינות שקורין דאקטא"ר) וזה המשחק יש בו יחודים נוראים למתבונן ואין כאן המקום להאריך. ותכלית זה המשחק שמשים עצמו אחד מהן פניו כחולה ורבו משים עצמו כ(דאקטא"ר) ופושטין בגדיהם עד אשר ערומים כביום היוולדם ומשים עצמו הדאקטא"ר כאילו לרפאו בא ואין זה כי אם תכליתו יחודים נוראים וכנ"ל. והיה שמה בהמערה אילן גדול אשר גדלו עליו חרובין וזה היה בדרך נס שצמח להם זה האילן בשעה אחת, ואילן גדול אחר העושה פירות מיוחדות שנשתבחה בהם א"י וקורין אותם (מעישמי"ש) והיו רשב"י ור"א ברב"ש אוכלים מהן לחיותם. ובתוך הפרי הנ"ל יש שמה אגוז קטן שקורין בא"י (גאג"א) ומנהג נקיי הדעת בירשלים שקורין אותו (אדש"ו) ובזה האגוז יש בו סודות נוראים מה שאין מלאך ובריה יכולין לשער. והיה ר"ש משים עצמו כדאקטר ור"א היה משים עצמו כחולה והראו עצמם כמו שהם בהאספיהעטאל, היינו שהיה ר"ש נותן לר"א את הגאגאאין לתוך פי הטבעת שלו והיה ר"א משחק בחדוה שזהו תכלית הענין כמו שנתבאר לעיל. ככה ישבו ויחדו בכוונות נוראים משך י"ב שעות לערך. וכאשר ראה ר"ש שפסו אגוזין מן הארץ (היינו הגאג"א וכנ"ל) היה מביא מן החרובין ומעביר אותם ג"כ בדרך פי טבעת של בנו ר"א. אחר הדברים האלה היו לו (היינו לרבי אלעזר ברבי שמעון) יסורין נוראים מה שאין לשער אפילו בדמיון. שהיו האגוזים (היינו הגאג"א) והחרובין פוצעין את בני מעיו. והיה מצעק בכל כוחו ואומר אוי לו אוי לו לרבי אלעזר בריבי שמעון שככה בא לו. וקולו היה נשמע מסוף העולם ועד סופו. והיתה המערה שהיו בה (היינו המערה שנחבאו בה מפני מלכות הרשעה) מזדעזעת ת"ק פרסה על ת"ק פרסה. התחיל רבי אלעזר ברבי שמעון מרקד בכל כוחו לפי שהאגוזין היו במעיו. באותה שעה קם רבי שמעון ואמר: דא הוא עלמא דלתתא הוי כמאן דמכאיב לברי רבי אלעזר דהדא הוא התערותא דלתתא כמין ב´ עלמי דהוא עתיד למשכלל היכליה בגויה והוא בשמא נוראה יגהאוגה"א דהוא כוללא סודא דיהוה וכוללא שם גאגא וב' צנתרי דדהבא דאית בהו דיקנא קדישא בההוא עלמא. ע"כ לשונו הטהור. ומכאן למדו חכמי אומות העולם צורתא דארעא דהוי כמין כדור בצורתא דגאג"א. ע"כ סיפור המעשה נורא. ושמעתי מסבי זקני שאחר זה המעשה ידעו חכמי אומות העולם כל סודות הבריאה וכידוע.