כיפור בחוץ

פנדיאני

New member
אף אנוכי

כשאומרים לי שעברתי מקיצוניות לקיצונית, אני מיתמם ושואל: "קראתי לשרוף בתי כנסיות? קראתי לרצח עם? בסך הכל אמרתי שאני לא מאמין באלוהים".
 
מאמתי הדת הכובשת התחשבה ברגשותיהם

של העם הנכבש? שאם קיימו ב31 עמי כנען ``את מזבחותיהם תיתוצון ואשריהם תשרפון באש`` וכמו כן ``ויקח את העגל וישרוף עד דק`` אך לא נגע בשני הכרובים אשר על הכפורת, ואפשר להוסיף עוד את ליל הבדולח בראשות יאשיהו.
 

tzvitzi

New member
ניצלו"ש

מתארגנת קבוצה להתנחלות ב"חוף הנודיסטים" בים המלח למשך יום הכיפור הבא עלינו לרעה. תכלס יש כבר קבוצה,אני וכמה חבר'ה מקימים שם 3 אוהלים ממחר בצהריים עד שלישי בבוקר,התפריט כולל: מוזיקה , ששבש , בטן גב , וסתם סבבה... מי שרוצה להצטרף או סתם רוצה לעבור שם לבקר שישלח/תשלח מסר עד מחר בסביבות הצהריים כדי שאספיק להחזיר מסרים (המטרה שלנו ליצור מאהל של אוירה טובה ולהפיג את אוירת היום המעיק) יהי רצון שיעבור לכם היום הנ"ל במהירות וללא תופעות לוואי :)
 
אם כבר

אף כי לא הבנתי במה קשורה תגובתך להודעתי, עכ``פ תודה על ההצעה! למרות שאני עובד בכיפור. ואם כבר חוף נודיסטים, מדוע לא התמקמתם בחוף הנודיסטים לגברים בלבד, בראשות הפרופסור המפוזר מניות ברמה (שמואל הנביא)
 

Le Fay

New member
מצוקי דרגות או נוה מדבר?

רעיון מצויין. וקרוב לוודאי גם הרבה יותר מטהר מצום.
 

estersh

New member
אני! אני!

רוכבת כנראה בכיפור בבוקר מירושלים לים המלח. רוצה להצטרף אליכם שם, אבל בטח כבר נסעתם. אם למישו יש את הטלפון של צבי (tzvitzi ) אשמח לקבל אותו במסרים. וגם מי שרוצה לרכוב איתי.
 

soelistit

New member
לא יודעת מה לענות לך

מאחר ונפשי המעונה מתחבטת ביסורים קשים מול השאלה הרת הגורל - לצום או לא?? האם זה יעיד עלי משו אם לא אצום? האם אחצה קו מסוים ממנו אין דרך חזרה? האם אהפוך לאדם אחר? האם תפיסות העולם שלי ישתנו? וגורלי? והמיקום החברתי-תרבותי? האם זה מגיע ממקום של חולשה או של תחושת תלישות? ואיך לעזאזל הגעתי לכאן??? לא הייתי במקום הזה לפני שנה - מה הלבטים האלה, איך זה קרה שמה שהיה לי נהיר וברור - הפך למושג עלום החתום באינסוף סימני שאלה איך???
 

מתלבט13

New member
הרגשה מאד דומה

מצד כאילו למה לצום. אבל מצד שני, אני הרי לא "הכרזתי קבל עם ועולם ועצמי שאני חילוינ. אז נכון שאין אלוהים, ונכון שנראה שאני אהעפוך לחילוני גמור ומוכרז, אבל זה עוד לא ההרגשה כעת. ואני מרגיש שאולי עדיף ללכת לפי הלב ולא ללחוץ לשום כיוון. ואולי כפי שבבילון כתב למעלה שבשונה מפלסטר כאן אם מושכים בבת אחת עלולים (????) עוד לרצות להחזיר. נו, נכון לדקה זו אני מדמיין שאני אצום ואתפלל. אשתדל לעדכן אחרי הצום (אם אני אעדכן כל פעם שהמחשבות שלי זזות ימינה או שמאלה זה יהיה ניג'וז עצבני ביותר
)
 

שבתאי

New member
אמממ מרגיש לי מתוסכל...

האמת היא שהיום ההודעות פה בפורום, שקראתי, היו די מעצבנות. מעצבנות כי קרן מהם חוסר סובלנות שאני לא מצליח לגלות כלפיו סובלנות מה שיוצר תסכול... בחיאת דינק, למה אי אפשר שכל אחד יעשה מה שבא לו בלי שהאחר יחשוב שאמות המידה שסוללות את דרכו אמורות לשמש סמל מופת ודוגמא לחיקוי - למה? למה אם "הוא מכבד" אפילו ש"הוא" חילוני, אז אחרים "צריכים לכבד" ובטח אם הם היו "פעם" חרדיים... אז נאמר שיוצא בשאלה "לא מכבד" בגלל שהוא עושה דווקא - אז מה? מה רע, לעזאזל, בלעשות דווקא? מי מת מדווקות??? ובכלל, בן אדם אחד מרגיש כבר "חילוני" - גמרנו, מעתה אין ל"כל" היוצאים קשיים שקשורים ביציאה בשאלה שלהם-זהו-קיבינימט, אתה מרגיש יוצא וותיק שבמקום שהוא עומד חילוניים גמורים לא יכולים לעמוד, סחטיין עליך, מה אתה מכניס ת'אף שלך לחיים של אחרים וקובע שהקשיים שלהם הם בערך כמו של אלמנה וכו' - מה קשור לעזאזל סבל של מישהו אחר??? זה הגיוני לומר לאדם שבוכהכ כי הוא שמע שקטעו לו רגל בשל נמק, "אדוני, הפסק לבכות ומייד, יבכיין, יש פה אנשים שקטעו להם שני רגליים" - נכון, כל מסכן, יש יותר מסכנים ממנו, זה שולל מהפחות מסכן את הזכות להתאונן על מצבו??? אני לא מבין!!!
 

REMBRANT

New member
על זה בדיוק אני מדבר

לקדש החולין ולחלל הקודש. כל אחד והחולין שלו והקודש שלו! כל עוד אני נהנה ממעשי, המחוסרות לחלוטין כל פגם מוסרי, בעשותם אני לא פוגע באיש ולו במידה המעטה ביותר, אז מעשי אלו הם קודש לי ופגיעה בהם היא החולין, בדיוק כמו שאצל מישהו אחר זה יהיה ההיפך. רק במקרה ההוא הבן זונה ירצה שחרף אי הנוחות שלי האידיאולוגית, אני ינהג כמוהו.
 
למעלה