אמממ מרגיש לי מתוסכל...
האמת היא שהיום ההודעות פה בפורום, שקראתי, היו די מעצבנות. מעצבנות כי קרן מהם חוסר סובלנות שאני לא מצליח לגלות כלפיו סובלנות מה שיוצר תסכול... בחיאת דינק, למה אי אפשר שכל אחד יעשה מה שבא לו בלי שהאחר יחשוב שאמות המידה שסוללות את דרכו אמורות לשמש סמל מופת ודוגמא לחיקוי - למה? למה אם "הוא מכבד" אפילו ש"הוא" חילוני, אז אחרים "צריכים לכבד" ובטח אם הם היו "פעם" חרדיים... אז נאמר שיוצא בשאלה "לא מכבד" בגלל שהוא עושה דווקא - אז מה? מה רע, לעזאזל, בלעשות דווקא? מי מת מדווקות??? ובכלל, בן אדם אחד מרגיש כבר "חילוני" - גמרנו, מעתה אין ל"כל" היוצאים קשיים שקשורים ביציאה בשאלה שלהם-זהו-קיבינימט, אתה מרגיש יוצא וותיק שבמקום שהוא עומד חילוניים גמורים לא יכולים לעמוד, סחטיין עליך, מה אתה מכניס ת'אף שלך לחיים של אחרים וקובע שהקשיים שלהם הם בערך כמו של אלמנה וכו' - מה קשור לעזאזל סבל של מישהו אחר??? זה הגיוני לומר לאדם שבוכהכ כי הוא שמע שקטעו לו רגל בשל נמק, "אדוני, הפסק לבכות ומייד, יבכיין, יש פה אנשים שקטעו להם שני רגליים" - נכון, כל מסכן, יש יותר מסכנים ממנו, זה שולל מהפחות מסכן את הזכות להתאונן על מצבו??? אני לא מבין!!!