לגעת בְּמהויות
New member
כינוי או שם אמיתי?!
לאחר הפירגון שקבלתי מאלמנה כחולה ומהרואה בכוכבים - נראה לי שעניין הכינויים ראוי להודעה משל עצמה. רוני לוי היה הטריגר, הוא הזמין אותי להגיב. אז הרמתי את ה``כפפה``. ובכן - לא מזמן כתבתי על נושא הכינויים, אבל שם -דברתי על מהויות של כינויים שונים ומה מסמלים בעיני - (משהו שחסר, משהו שמלאים בו, ועוד ועוד) אבל היום, היום ברצוני להרחיב אל מעבר לכך - ולהציג את הזוית האישית שלי. כינוי - ראשיתו אולי בצורך לא להחשף, ולא רק כנגד מטרידים למינהם, כמו שאמרה מיכל. שם נפוץ אולי אינו מהווה ``בעייה``... אבל האמיתי שלי - ייחודי. אם אכתוב אותו - מייד יוכל כל אחד לאתר את כל הפרטים אודותי - לא רק כתובת וטלפון - אלא גם למצוא עלי מראה מקום ברשת... במה עובדת, מה כבר עשיתי, ועוד ועוד.. וזה באמת לא במקום. אז כן, לא רק כנגד מטרידים. לכינוי יש תפקיד הרבה יותר משמעותי בשבילי. ומעבר לעצם הכינוי, המבטא עבורי את שם התהליך שבחרתי לעבור כאן, העיקר, בעיני, הוא עצם התהליך שמתרחש כ ת ו צ א ה - מ כ ך . זה כוחו של המדיום הזה, להחשף מה``בפנוכו``, מהנשמה, מתוך האישיות, בלי לעשות חשבון לאף מאן דהו. ולאדם שלא העיז להתחבר לעצמו, כמוני, לא כל כך קל להפתח. שאחרת הייתי עושה את זה אל מול אנשים בשר ודם. אל מול אנשים, המעצורים שלי עובדים שעות נוספות... כאן זה קל. כאן אין אני חוששת. איש אינו יודע מי אני בחיי היומיום (כמעט
). מוכרחה להעיד שבתחילה - באמת אף לא אחד יכול היה לקשר בין ``לגעת במהויות`` לבין האישה הזו שיושבת כאן אל מול המסך. כי שמרתי על אנונימיות מוחלטת. ואז, כשהגיעו התגובות... התחלתי להתחזק, התגובות עודדו אותי לחשיפות נוספות ואז.. כשהתחלתי להוציא דברים מתוך עצמי, קבלתי לאט לאט כוח גם לומר אותם בחיים... לאט לאט קבלתי גם כוח לחשוף בפני אנשים שאני מכירה את העובדה, ש``לגעת במהויות`` זו אני. אחד,.. ועוד אחד, ולראות שהשד אינו נורא כל כך! ... וכך קבלתי אומץ לחשוף את מי שאני במהויות הפנימיות, להתחבר לעצמי. תהליך התבגרות שכזה, או התחברות... שככל הנראה, לא היה יכול להערך, לו הגעתי לכאן תחת שמי האמיתי. אז כינוי זה בעצם לא דבר כל כך רע, מר לוי. בשבילי הוא עשה רק טוב.
לאחר הפירגון שקבלתי מאלמנה כחולה ומהרואה בכוכבים - נראה לי שעניין הכינויים ראוי להודעה משל עצמה. רוני לוי היה הטריגר, הוא הזמין אותי להגיב. אז הרמתי את ה``כפפה``. ובכן - לא מזמן כתבתי על נושא הכינויים, אבל שם -דברתי על מהויות של כינויים שונים ומה מסמלים בעיני - (משהו שחסר, משהו שמלאים בו, ועוד ועוד) אבל היום, היום ברצוני להרחיב אל מעבר לכך - ולהציג את הזוית האישית שלי. כינוי - ראשיתו אולי בצורך לא להחשף, ולא רק כנגד מטרידים למינהם, כמו שאמרה מיכל. שם נפוץ אולי אינו מהווה ``בעייה``... אבל האמיתי שלי - ייחודי. אם אכתוב אותו - מייד יוכל כל אחד לאתר את כל הפרטים אודותי - לא רק כתובת וטלפון - אלא גם למצוא עלי מראה מקום ברשת... במה עובדת, מה כבר עשיתי, ועוד ועוד.. וזה באמת לא במקום. אז כן, לא רק כנגד מטרידים. לכינוי יש תפקיד הרבה יותר משמעותי בשבילי. ומעבר לעצם הכינוי, המבטא עבורי את שם התהליך שבחרתי לעבור כאן, העיקר, בעיני, הוא עצם התהליך שמתרחש כ ת ו צ א ה - מ כ ך . זה כוחו של המדיום הזה, להחשף מה``בפנוכו``, מהנשמה, מתוך האישיות, בלי לעשות חשבון לאף מאן דהו. ולאדם שלא העיז להתחבר לעצמו, כמוני, לא כל כך קל להפתח. שאחרת הייתי עושה את זה אל מול אנשים בשר ודם. אל מול אנשים, המעצורים שלי עובדים שעות נוספות... כאן זה קל. כאן אין אני חוששת. איש אינו יודע מי אני בחיי היומיום (כמעט
). מוכרחה להעיד שבתחילה - באמת אף לא אחד יכול היה לקשר בין ``לגעת במהויות`` לבין האישה הזו שיושבת כאן אל מול המסך. כי שמרתי על אנונימיות מוחלטת. ואז, כשהגיעו התגובות... התחלתי להתחזק, התגובות עודדו אותי לחשיפות נוספות ואז.. כשהתחלתי להוציא דברים מתוך עצמי, קבלתי לאט לאט כוח גם לומר אותם בחיים... לאט לאט קבלתי גם כוח לחשוף בפני אנשים שאני מכירה את העובדה, ש``לגעת במהויות`` זו אני. אחד,.. ועוד אחד, ולראות שהשד אינו נורא כל כך! ... וכך קבלתי אומץ לחשוף את מי שאני במהויות הפנימיות, להתחבר לעצמי. תהליך התבגרות שכזה, או התחברות... שככל הנראה, לא היה יכול להערך, לו הגעתי לכאן תחת שמי האמיתי. אז כינוי זה בעצם לא דבר כל כך רע, מר לוי. בשבילי הוא עשה רק טוב.