נגיד את זה ככה-
אני התחלתי השנה ללמוד כימיה. נכון, עוד לא עשיתי מבחני וכו' אבל עדיין, מאיך שאני רואה את זה.. ככה: בינתיים, למרות שהחומר, בקורסי כימיה וכן במעבדות, מעניין-הרי שהוא מזכיר במעט את התיכון אבל הדגש הוא על "מזכיר" ולא מעבר...כלומר, זו לא ממש אותה התייחסות אבל מנגד אני חושב שזה ההבדל הכללי בין אוניברסיטה לבין תיכון.לגבי רמה- קשה, קשה...אמנם שורדים, ומסתדרים בינתיים, ואני לא רוצה לדעת מה היה קורה אם הייתי עכשיו מנסה להתמודד נגיד עם קורסים ברמה של מדמ"ח או פיסיקה אבל בגדול- אם ממש אין לך קשר לנוסחאות, לחומר ריאלי וכו'-לא יודע אם זה המקום שלך, סורי..והרמה בהחלט גבוהה מהרמה של הבגרויות, לפחות אלו של השנים האחרונות..ועם זאת, ולמרות שכרגע אני חווה "משבר פיסיקה" [
], אני ממש לא מאוכזב ואכן ידעתי למה אני "מכניס" את עצמי ובגדול, אני מרוצה
וכן, אניודע שמדבריי נוצר רושם לא ממש מעודד אבל...סורי, ככה לפחות אני רואה את זה
מנגד, אני מכיר מס' אנשים אצלינו שלא למדו כימיה בחיים אבל הגיעו לפה ו....לא אגיד שהם מסתדרים כי...פשוט עוד לא היו מבחנים, אבל בגדול לא שמעתי מהם קריאות ייאוש.. נגיד את זה ככה- כל אחד[טוב, כמעט כל אחד] שאני מכיר ולומד איתי מתלונן ובוכה שקשה לו[גם אני אם זה משנה לך..
]-אם מהמערכת, אם מהקושי שבתרגיל הזה והזה ואם מהמדריך המעצבן של המעבדה, לא חסרות סיבות... אבל מפה ועד לפרישה מוחלטת מהתחום והרמת ידיים יש מרחק שנות אור ממש... בקיצור-אני לפחות ידעתי שאני מכניס עצמי ל"ברוך", עכשיו אני בהחלט מרגיש אותו...אבל בשורה התחתונה - זה משהו שרציתי בו מתוך הציפייה למטרה הסופית[המקצוע, התואר..] ולכן אין שום רגשי אכזבה.וכמו שנראה לי, רוב הסטודנטים מרגישים כמוני, בתקווה כרגע להיאבק על כל נק' בתרגיל, בוחן, מבחן וכו'... סורי אם הייתי יותר מדי מלודרמטי, אבל מה לעשות, נפלט לי
בכ"א, המון המון בהצלחה ואם יהיו עוד שאלות אני פה, גם במסרים.
