ריקי זו אני
Well-known member
כמה פעמים במהלך חיי התחלתי לכתוב את ספר סיפור חיי, קראתי לספר 'בת שמינית במשפחה'...
ולמה? כי חשבתי לעצמי שמעט מאוד המשפחות בישראל עם כ"כ הרבה ילדים, אבל גם תמיד לידת בן שמחה מאוד מושקעת מאוד... ושל בת... חחחח ואם נאמר שבימים ההם לא נהגו לחגוג 'בריתה'...
ומכאן המסקנה הראשונה והמשמעותית מאוד 'כשבת שמינית - אין שמחה.
כתבתי וכתבתי ודברים גדולים בחיים השתנו. גנזתי... וחזרתי ו... גנזתי.
עברו חלפו עשורים... והנה סרט וידאו אחד ומיוחד 'תפס' את לב נכדתי הבכורה בנכדות ולא הרפה. סרט האיחוד של אישי ושלי, במסיבת ההפתעה שערכו לו ילדנו... כשחגגו לו 50... איזה סיפור...
ככל שחלפו השנים הבינו הבנות שלנו ואתן הבן (הבנימין היה צעיר מידי להבין) שזהו. המצב התקבע. אמא רמת גנית קונה בזול ומוכרת ביוקר... ואבא בנגב, חקלאי, רועה צאן. אמא מתעשרת, אבא שורד..., אבא חי את הטבע... אמא עירונית.
ניצוץ של תקוה אחרון בהחלט היה האירוע. ניצוץ אחרון... ? כנראה.
החבורה שלי הכינה, הקימה בנתה, שמרה סוד... כדי שתהיה כאן הפתעה שלמה. היתה. האיש לא הרגיש במאום. נאספו ערב אחד מאות מוזמנים... ואני.
עשר שנים של נתק מוחלט...
החה שם אורח... מצלמת וידאו... ודעתיים של תיעוד של מתעד שלא כ"כ מבין מבין את הסיטואציה... את ההתרגשות.
אבל הביא לפנינו סרט מ ש ו בח... וכמו שבא כך נעלם.
וכמו שבנותי יכלו ליצפות ב'אשה יפה' שלוש פעמים ביום...כך נכדתי צפתה בסרט שלנו... ברצפים ...
ולסרט היה צריך להוסיף רקע... רקע של חיים...
וזה ויראלי. הנכדים לא מתרשמים... בכלל.
הבנות? Wow...
בנות השבע יושבות עם הבנות מצווה... וצופות וחוזרות... וסבתא מספרת את סיפור החיים... ונהנתתתת... אש כמה שנהנת...
ולמה? כי חשבתי לעצמי שמעט מאוד המשפחות בישראל עם כ"כ הרבה ילדים, אבל גם תמיד לידת בן שמחה מאוד מושקעת מאוד... ושל בת... חחחח ואם נאמר שבימים ההם לא נהגו לחגוג 'בריתה'...
ומכאן המסקנה הראשונה והמשמעותית מאוד 'כשבת שמינית - אין שמחה.
כתבתי וכתבתי ודברים גדולים בחיים השתנו. גנזתי... וחזרתי ו... גנזתי.
עברו חלפו עשורים... והנה סרט וידאו אחד ומיוחד 'תפס' את לב נכדתי הבכורה בנכדות ולא הרפה. סרט האיחוד של אישי ושלי, במסיבת ההפתעה שערכו לו ילדנו... כשחגגו לו 50... איזה סיפור...
ככל שחלפו השנים הבינו הבנות שלנו ואתן הבן (הבנימין היה צעיר מידי להבין) שזהו. המצב התקבע. אמא רמת גנית קונה בזול ומוכרת ביוקר... ואבא בנגב, חקלאי, רועה צאן. אמא מתעשרת, אבא שורד..., אבא חי את הטבע... אמא עירונית.
ניצוץ של תקוה אחרון בהחלט היה האירוע. ניצוץ אחרון... ? כנראה.
החבורה שלי הכינה, הקימה בנתה, שמרה סוד... כדי שתהיה כאן הפתעה שלמה. היתה. האיש לא הרגיש במאום. נאספו ערב אחד מאות מוזמנים... ואני.
עשר שנים של נתק מוחלט...
החה שם אורח... מצלמת וידאו... ודעתיים של תיעוד של מתעד שלא כ"כ מבין מבין את הסיטואציה... את ההתרגשות.
אבל הביא לפנינו סרט מ ש ו בח... וכמו שבא כך נעלם.
וכמו שבנותי יכלו ליצפות ב'אשה יפה' שלוש פעמים ביום...כך נכדתי צפתה בסרט שלנו... ברצפים ...
ולסרט היה צריך להוסיף רקע... רקע של חיים...
וזה ויראלי. הנכדים לא מתרשמים... בכלל.
הבנות? Wow...
בנות השבע יושבות עם הבנות מצווה... וצופות וחוזרות... וסבתא מספרת את סיפור החיים... ונהנתתתת... אש כמה שנהנת...
). לדעתי הוא יענין את הציבור הרחב. אם מתישהו אסיים אותו [צריך (לפחות) עורך מקצועי בשביל זה. למרות שערכתי מספר ספרים בעצמי, כאן זה לא יילך גם לכתוב וגם לערוך מקצועית (עריכה 'כתיבתית' אני כן עושה שם)], אציע אותו להוצאות לאור השונות. יסכימו איתי, מה טוב. לא יסכימו, טוב באותה מידה 