כיוונים

[hayapollak]

כיוונים../images/Emo121.gif

אביבה שלום. אני רוצה קצת להתייעץ אתך אם אפשר. סלון -דרום חדר שינה - דרום ומערב מטבח - דרום מערב פינת אוכל פתוחה שהפכה לפינת הבן שלי - מזרח (מופרדת בקיר גבס מהסלון) אני מקווה שתיארתי נכון את הכיוונים... חדר השינה שלי ....לבן..... וקירות חשופים......(מאז השיפוץ לפני כ-6 שנים) כעת אני מעונינת להחשף ולפתח קשר רגשי ובכלל עם אדם חדש... אבל מסתבר שיש לי הרבה חששות ופחדים - וזאת למרות שחשבתי שאני כבר בשלה לקשר כזה. פתאום אינסטינקט בתוכי אומר לי להמתין שנתיים נוספות.... מעניין מה את אומרת - האינסטינקט הזה הוא תירוץ??? או יש בזה דבר נכון???? יש משהוא שאני יכולה לשים בבית אם זה אכן תקופה מתאימה לקשר חדש???? ת ו ד ה

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

ערב טוב ../images/Emo13.gif

האזור שבו מטפלים בזוגיות, ומערכות יחסים בכלל הוא דרום מערב הצבע הוא ורוד או אדום עם לבן. במיקום זה כדאי לשים שני פריטים, זוג של משהו שמסמלים אהבה, חיבוק, נשיקה או כל דבר יפה שאת אוהבת בזוג ובצבע ורוד. רק לא משהו מצחיק או ילדותי. באותו אופן אפשר לעשות את הפעולה הזאת בחדר השינה בכיוון הדרום מערבי כדי להתחיל להחשף, יפה אמרת, כדאי שהקירות לא יהיו חשופים. חפצים שנמצאים סביבנו, מבטאים את הפנימיות שלנו, התחושות, הרצונות, ההרגשות וכן הלאה... מצד שני, לא להרבות בפיצ'פקעס... ההתחלה היא בבית, המקום שבו נוח לנו, ואח"כ קל יותר לצאת החוצה... לא להמתין, ממש לא... אין זמן אחר אלא זמן ההווה... כל מה שקשור לעתיד ולעבר זו מנפולציה של המוח שלנו שדואג כל הזמן לתתת לנו את כל הסיבות להשאר בדיוק כמו שאנחנו בלי שנזוז אפילו מילימטר... מקווה שעזרתי במשהו

 

[hayapollak]

אביבההההההההה ערב טוב../images/Emo140.gif

תודה תודה תודה ושוב תודה. על תשובתך. המילים פשוט נגמרו לי..... אני קוראת את תשובתך..... ויורדות לי דמעות של עצב, של שמחה, של התרגשות ומבוכה.... אני צריכה ל ה פ נ י ם את התשובה. מה כבר שש שנים אני לא מעונינת לבטא את עצמי במישור הזוגי.... טוב נעזוב הפרשנויות. אביבה - אם זה אפשרי ולא נחשב לחוצפה - הייתי רוצה להתייעץ אתך בנושא שקשור לבן המקסים שלי בן 11 - כתה ו. מה אני או הוא או שנינו יחד יכולים לעשות על מנת לשפר אצלו את המקובלות החברתית...... בעיקרון הוא ילד מקסים, בוגר בנפשו,חכם חוש הומור, וכל אדם בוגר ממנו אפילו בשנה יגיד עליו שהוא מקסים-אבל בכתה לצערי הוא לא ממש מקובל חברתית, הוא למד לחיות עם העובדה הזו - ולקבל את החיים כך ומוצא חיזוקים במקומות אחרים וממקורות אחרים (כלב למשל),מדי שנה הוא מתמודד עם המצב באופן טוב יותר אבל עצם העובדה שהוא לא ממש מקובל... מזעזעת אותי וכואבת לי מאד. פעם בגללו ופעם בגלל הילדות שלי....... אביעד הוא ילד חד הורי מבחירה שלי ומרצון ומאהבה.. ויש לנו קשר עם אבא של אביעד-הוא ואני חברים טובים - אבל כנראה שילדים - לא מקבלים את השונה ואולי מזהים אצלו חולשה..... על כל פנים אני במצבים רבים (וגם אביעד כמובן)בסערת רגשות - אני לא צריכה לתאר לך.... יש משהו שאנחנו יכולים לעשות בבית שיעזור לאביעד בנושא המקובלות החברתית - אני ממש זקוקה לעצותייך אם אפשר..... תודה מראש =חייה.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

../images/Emo23.gifערב נהדר גם לך

כמה דברים... כמו אמא...

, להתחיל לבטא את עצמו, במשהו יצירתי מעשה ידיו, ולתלות על קירות חדרו והבית, שאביעד יראה את הביטוי שלו, המחשבות והרגשות שלו, מולו...זה עושה הרבה... כן, כל כך מוזר וכואב כשרואים את עצמינו בילדינו (נו, טוב, שוב פרשנויות...)במיוחד כשהם סובלים... ילדים מקבלים את השונה, כשהם רואים את הילד מקבל את עצמו ולא משנה כמה הוא שונה... מה אפשר לעשות, ללכת עם אביעד לחנות שבה יש פוסטרים/תמונות שבהם מצולמים או מצוירים הרבה חבר'ה שמחים משחקים/צוחקים/מבלים ביחד. משהו שמשדר שמחה להיות ביחד, בלי פחד, אפשרות של חברות עם קבוצה כולל בנות. שהוא יבחר את התמונות, מקסימום שתיים, אולי שלוש, לא גדולות מדי. שמה שמצויר או מצולם יהיה שלם ובלי "חתכים" בשום מקום כדי לסמל את השלמות, עד כמה שאפשר... צאו למסע הזה ביחד, נראה לי שיהיה מרתק...גם לך...

אל תשכחי להגיד לו כל הזמן ש"ילד מקסים, בוגר בנפשו,חכם חוש הומור" זה המון כוח, אפילו אם יש מי שמפרש את זה כחולשה... (לרגע היה נדמה לי שאת כותבת עלי בגיל שלו...) לקראת ראש השנה (סתם תירוץ) עשו נקיון יסודי והוציאו את כל מה שהוא שומר סתם כך... לגרום לו "לצאת החוצה" בכל המובנים במקום להאחז במה שהוא מכיר... ואם הוא אוהב אבנים אז אבני ציטרין, אבלון, ואגת כחול גם כן יעזרו, שהוא יבחר...

לשניכם

 

[hayapollak]

אביבה אני מתרגשתתתתתתתתתתתתתת

שלום לך ולכולם בפורום. אני מאמינה בגורל ואני בטוחה שיצא לי פעם להכירך מקרוב...... את אישה מקסימה את יודעת. (משום מה לא קיבלתי הודעה בדאר שיש לי תשובה ממך וכבר חששתי שלא ענית לי........) אני חייבת לקרוא את התשובה שלך הרבה מאד פעמים.... כל פעם אני בוכה בקטע אחר........ אני מבקשת לענות לך לאט לאט...... ובסבלנות...את ממש עוזרת לי....... קודם כל אני מגיל שלוש תולה וממסגרת את העבודות של אביעד....... ציורים עבודות מחימר מעץ ממה שאת לא רוצה...... החיזוקים שנתתי לו עוד מלפני הלידה...ועד היום הם כאלה שהוא נהדר, חכם,נבון,מקסים אחראי עצמעי בעל חוש הומור, חבר טוב, בן טוב,נכד טוב... ועוד....גם הקיץ הוא הביא עבודות שעשה בעין גדי ותלינו.... אכן אנחנו אוהבים אבנים - ולפני כשנתיים בחרנו יחד אוסף ואפילו היינו לוקחים כל פעם אבן אחרת לכיס או מתחת לכרית... פעם היינו בחופשה במלון עם סבתא-כאב לה הגב ואביעד בחר לה אבן לשים מתחת הכר.... נכון - יש לו מחלה לשמור כל דבר... כולל כרטיסי ברכה שהוא מקבל לחגים וימי הולדת... אחת לשנה שנתיים אנחנו עושים סדר וזורקים צעצועי נוסטלגיה..אבל יש דברים שהוא שומר - וזהו... רעיון מצויין לבחור תמונות חדשות לחדר שלו... יש לנו בעיקר תמונות איכותיות משולבות בעבודות יד של חיות,כלבים וכאלה.... עבודה מעץ של דולפין ופוסטר גדול מאד של בחורת קוקה קולה שקנינו בעיר העתיקה בירושלים....איך לא חשבתי על ענין המושלם - בלי חתכים..... את גדולה....אגב אביעד גם אוהב מגיל 5..לבטא את עצמו בכתיבת ספרים וסיפורים. הוא גם נהג להכין את הספר עצמו ,כלומר את הכריכה ולאייר את הסיפורים לבד. בגיל 6 שלחתי לבית דפוס לצלם עותקים של ספרון כזה שהוא עשה לבד... עלה לי חמש מאות ש"ח... טוב אני חושבת שהבנתי את הרעיון ראש השנה - תמונות חדשות ואבנים... אני מקווה שאני לא מעייפת אותך....... היי ברוכה - חייה

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

עוד משהו חיה...

השתדלי שלא יהיו בחדרו דברים שאינם קשורים לשנה האחרונה חפצים מהילדות קשורים לילדות. כדי שיצמח ויגדל גם נפשית אז... כל מה שסביבו שיהיה מהזמן האחרון זו לא עבודה קלה, וילדים, אוהבים להקשר לזכרונות לא פחות מאיתנו אבל... ככל שילמד להקשר ל"עכשיו" יותר מוקדם... כך יוכל לעצב את חייו בהווה כמה שיותר מהר, וכך גם ילמד לשלוט עליהם... לא מעייפת חיה, משמחת... אני כאן, כמה שתרצי...