כיבוי אורות

[בארס]

כן

...אין לי ספק ש...במצב מדיטטיבי, אין כל כך הרבה בעיות. וזה כל העיניין. המצב הטבעי שלנו הוא לא מדיטטיבי...כלומר הוא מצב של בעיות. העסק מסתבך כשלא ברורות לגמרי הסיבות לנתק הזה בין האדם הרגיל למצבו המדיטטיבי. להבנתי,בשביל להביא אדם למצבו התקין והמיועד, המדיטטיבי ספונטנית , הרמונית ובאופן קבוע ויציב, דרוש הרבה יותר מאשר לזרוק אותו מספר רב של פעמים למצב מדיטטיבי באופן מניפולטיבי. ולהשאיר למדיטציה לעשות את העבודה. יש איזה "סוד", איזה צורך של האדם ללמוד את מה שנדרש ממנו ... לקיים מרצונו הפעיל..."נתינה" מסויימת שרק בנוכחותה מתקיים התהליך הקדוש באופן שתואם את יסודות קיומו ההרמוני של העולם. ה"חופש" העדין הזה, הבלתי ידוע, שהופקד בידיו של האדם, הוא זה שבגינו ייתכנו פרעות גדולות כל כך, במיקרוקוסמוס ובמקרוקוסמוס. והמפתחות אל הסוד הזה חבויות באופנים הבלתי תקינים של חייו הפנימיים של אדם. ויש אופנים כל כך בלתי תקינים, ומצבים ועמדות...שעבורם גם אם תגיש את ההארה על מגש של כסף.... בקיצור...כמו שאני רואה את הדברים...רוב רובה של העבודה הקשה...נמצא בעבודת ההכנה דוקא. כשאדם מתחיל להתאזן...המדיטציה הופכת קרובה אליו באופן מאוד טבעי. מהמקום הזה...עולות בי השאלות לגבי יעילותו של המצב המדיטטיבי ! להביא את האדם אל האיזון. בהנחה שלהביא אדם למצב מדיטטיבי זו משימה קלה מאוד יחסית...כמו שאתה מעיד עליה.

 

[drall]

נכון קושקוש

ואנחנו כבר דיברנו על זה כמה וכמה פעמים כך שאני לא מבין למה אתה מרקיד את המתים מתרדמתם. לפני כמה שבועות שאל אותי יאגה על חשיבות התרגול. הוא קיבל תשובה לגביי מה התרגול עושה או לפחות מה הוא אמור לעשות. בתחילת התשובה נכתב כי אין ממין התשובה או ממין השאלה לקבוע חד משמעית האם כדאי או לא כדאי לתרגל. ישנם אנשים שמסתמכים על התרגול וישנם כאלו שמעדיפים טוטאליות. אני לא רואה שום צורך לשפוט מי כאן צודק ומי טועה. צודק מי שמצליח ולא משנה אם הוא תרגלן או טוטאליסט , או מנסה לשלב בין שתי התפיסות. הניסיון מראה כי התרגול מאפשר להגיע אל הטוטאליות ביתר קלות , בכל אופן , אין כאן מסקנה גורפת משום סוג. דרול

 

[בארס]

אני ממש לא...

מעמיד כאן את התרגול מול הטוטאליות. נהפוך הוא לעניות דעתי...כלום לא יכול לקרות ללא השילוב ביניהם. תרגול שלא עומדת מאחוריו הבנה וטוטאליות ולאורך זמן רב...לא יכול להביא לשום תוצאה. כנ"ל לגבי טוטאליות. אז יופי לנו בסך הכל אני די מבסוט מהחושך הזה אפילו מאוד. זו טכניקה בסיסית משובחת למדיטציה. אבל כאן רק מתחיל הסיפור

 

[jongler]

אבן

מדיטציה אינה היפנוזה, אין מטפל ואין מטופל ובאין מטפל רק דרכו של המחפש קיימת אין נכון ואין קל יותר או פחות כמו הוויכוח בין היוגה לזן על הזכות לשביל ל"הארה" כל הנחלים זורמים אל הים - והים, הים איננו מלא... לכל רואה בקלפים ומתקשרת ישנה עדת מאמינים קטנה ויתכן שלפני שנה הם היו אצל המהארישי או אצל טיוהר או הר-ציון או כל מואר אחר, אין האבן בעלת השם הופכת את הדורך עליה ל"מחפש" האולטימטיבי אלא המחפש עצמו בלבד וזוהי דרכו הפרטית. יש לסמוך על המחפש משום שהוא על הדרך - הדרך שלו, ואני... אני על הדרך שלי בלי שום קשר אליך , אליו או אליהם, אני סומך עליך בעיניים עצומות שתדרוך על האבנים בדרך שלך ואם תרחף מה טוב... המשך יום מדליק JonGler

 

[yaga1]

סבבה....הפשטות מרעננת ../images/Emo45.gif

 

[בארס]

אחלה ג'ונגלר

רק שהים אינו מלא ...כי מתאדים ממנו מים. ויש מלא שלוליות מעופשות ודגים, דגים ש...לפעמים מוצאים עצמם במפלס מאוד נמוך של מים עומדים. זה כל המשחק. אחלה יום

 

[chataka]

בארסי ערסי

אני עונה כמי שמתרגלת וצועדת ללא הנחיה מובנית ומאורגנת ואספה לא מעט אם לא כמעט את כל האינפורמציה שלה משיטוטים בנבכי הרשת כשאני נסמכת על ההגיון הבריא (או שלא) שלי וחושי התיזמון. הרבה זבל יש ברשת וקצת פנינים. גם את הפנינים צריך לדעת ללקט ולשבץ בזמן ובמקום הנכונים. אין לי מושג מה ההשלכות הישירות והעקיפות של הטכניקה שדרול הציע כאן- באופן כללי אני מניחה שאין ולא תהיה טכניקה אחת נכונה באופן גורף לכל האנושות בכל שלב נתון בהתפתחות של פרטיה הרבים והמשונים. אין לי מושג מה זה תאונה רוחנית ממשית והאם יש לי את הכלים לאבחן אותה על עצמי. אני יוצאת מתוך הנחה שהליקוט המקרי של עצות והצעות ומידע (על כל עיוותי התצוגה שלהם), היא לא עניין כלכך מקרי. ושהאחריות האולטמטיבית של כל אחד מאיתנו היא על דרכוועל החוויות שהוא צובר, סטיות ותאונות אינקלודד. האזהרה הגורפת על לימוד גרילה, ספונטני, פגישה ליקוט בדיקה וסינון, עומדת בעינה. ברור שיש סכנה. כל הזדמנות מפגש עם לא נודע יש בה סכנה. מכאן בדיוק הרתיעה שלי משיטות עם מתכון- שיטות שיש להן מטרה סופית מיועדת וצעדים מוגדרים בדרך אליה. הרתיעה הזו היא אישית- זה פשוט לא מתאים למבנה האישיות שלי. אבל היא גם מהותית- אפשר להשתמש במילה סכנה (ובכך להקשר אסוציאטיבית לפחד) ואפשר להשתמש במילה הרפתקאה (ולהקשר אסוציאטיבית לתקווה) ואפשר פשוט לומר את האמת- אני לא יודעת אבל יש לי אינטואיציה שאת זה כדאי\לא כדאי לי לנסות. ואפשר להכוות, אף אחד לא יכול לומר אם זה לטובה או לרעה. בעיקר צריך לבחור באחריות אישית אולטימטיבית על כל הניסויים והחוויות והמקרים המשונים, גם (ואולי בעיקר) על אלו שלגמרי מחוץ לטווח הבחירה שלנו. יש לי תחושה שעם הרחבת טווח הבחירה גם כל האירועים ה"לא רצוניים" נכנסים להקשר ומוצאים את תפקידם בסיפור הרחב. לפי ההשקפה האישית שלי- אין תאונות מקריות ואין חוויות מזיקות- תמרון הרצון הכוונה והבחירה הם שעושים חוייה למתקנת או מזיקה. ההתמודדות היותר קשה שעולה מדבריך היא דווקא של המורה\ממליץ\מכוון לטכניקה זו או אחרת, ונראה לי שזו תהיה התמודדות פתוחה ותמידית- מתי צריך להתערב למישהו בדרך ואיך לעשות את זה בצורה הכי אחראית ותומכת. בכל מקרה אין one size fits all

 

[בארס]

אכן..

"אין one size fits all"...לבטח. שאלת "הסכנות הרוחניות" היא סבוחה ופתלתלה מאוד, ויש לה אספקטים פילוסופיים רבים. אבל כמו בכל עיניין פילוסופי, יהיה מורכב ומהתל ככל שיהיה, עולם התופעות בפועל הוא די אכזר, ובסופו של דבר אנחנו ואחינו נושאים על בשרנו את התוצאות של "נפלאות התבונה" לטוב ולרע. יש לנו שתי שאלות מהותיות, האחת היא...האם בכלל יש כזה דבר סכנה? האם הכל לטובה, או שבעצם ... בעצם יש איזה חופש במובניותו של העולם שמותיר פתח לדברים לסטות מהתנהלות "תקינה"? (וכמובן שאני מדבר על סכנה באופן יחסי.) והשניה היא..אילו נזקים עשויים לקרות לאדם בתהליך של התפתחותו הרוחנית? בשביל לדעת זאת...צריך לדעת הכל. כך או כך...כל מה שאני עושה הוא רק להציב שאלות, השאלות האלו קיימות בתוכי באמת, אני ממש לא "נואם" כאן בכדי לנעוץ איזו תוככה או לכפות מסכנה כזו או אחרת. אני מאמין שעמידה כנה מול שאלות, קרי...באזור גבולות הידיעה שלנו וההבנה שלנו...היא תהליך קדוש , מחייה ומרפא. ואין דבר חיוני יותר עבור מי שמחפש את האמת מלבד זאת. עכשיו...על מה לעזאזל דיברה חיפושית????

 

[yaga1]

ממ...

אני חושב שאני מצליח להבין את הסוגיה כפי שאתה מציג אותה חוץ מדבר אחד למה הכוונה - סכנה באופן יחסי ?? יחסי למה ??

 

[בארס]

פשוט

קודם כל...אני ממליץ לכולם לפתח את ההרגל הכל כך מועיל לכולם הזה...לשאול בפשטות בנוגע לדברים שלא ממש ברורים להם בהודעות של אנשים, בין אם חוסר הבהירות נובעת מאופן התנסחותו של הכותב או בילבול מושגים אפשרי או נגיעה בתחומי ידע זרים. מעבר לכך שהרגל כזה חוסך כמויות אדירות של אי הבנות, הוא גם נלחם באגו של השואל...וההרגל הזה ...לשאול בפשטות לפני שמסיקים מסכנות הוא כל כך מושלם מכל הבחינות ... שכמעט ניתן להציב אותו על אותה מדרגה כמו טכניקת החושך מה גם שמפאט הצורך לתמצט....בכל הודעה יכולות להיות "מקופלות" כמויות אדירות של "מטעמים"...שאם רק הרגישות שלנו הייתה יציבה מספיק...היינו כמעט יכולים לממש את חזון אחרית הימים הנכסף של מוטי. לעיניין... אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שה"אל" כלומר המכלול האחוד של העולם...הוא אחד שלם ומושלם, הרי שעבורו אין ולא תיתכן שום "תקלה" או סכנה או בעיה כלשהי....מבחינת שלמותו...והרי אין כלום מלבדו. לגביו ...אם העולם שנברא מתוקפו...בוא נומר...מתחיל "להתפרע" או להתחרבש...הרי הוא יכול למחות הכל באחת ולהשתעשע בניסיון בריאה חדש. אם אני לא טועה...אפילו ישנם פירושים קבליים לספר בראשית שמסבירים שהעולם שאנחנו עדים לו היום אינו העולם הראשון שהתחיל בבריאתו אדון עולמים...קדמו לעולמנו זה מספר ניסיונות כושלים אחרים כך כשאני מתכוון לסכנה באופן יחסי...אני לא מתכוון לסכנה לעולם כולו...אלא סכנה ביחס למטרה מסויימת. כלומר אם פלוני רוצה להגיע להארה...וכל כולו כוונות טובות...גם אם דעתו על מהות המושג הזה היא בידיונית לחלוטין...אולם מבין מניעיו נמנים גם אי אלו קריאות קוסמיות אמיתיות להתממשות הוויתו....הסכנה עבורו, באם היא קיימת, תהייה שבשל מאמצים ופעולות קלוקלים הוא ימצא עצמו במצב שהארה כבר לא תהייה אפשרית עבורו...ובטח לא בגילגול הזה. זו סכנה יחסית. היא נמדדת ביחס למטרה. עכשיו מקרה פרטי...על פי רוב, הוא חסר משמעות מבחינת האנושות והאזור הקטן שלנו ביקום...אולם תופעות נרחבות של עיוותים התפתחותיים בקרב האנושות יכולה בהחלט לגרום לחוסר איזון מערכתי ועומסים שעשויים לגרום לכשלים מהותיים וגורליים לחלקת עולמנו הדלה. אני יודע שתמיד הודעות מסוג זה גורמות למתח ובילבול לא נעימים וברובם מיותרים, אני אישית מאמין שיש לנו אחריות, אולם היא לא "קולוסאלית" כמו שניתן לפחד שהיא. העיקרון שעומד מאחורי תפיסתי בסוגיה זו הוא...שאם כל חלק במערכת עושה את חלקו, לא פחות ולא יותר, שעונים שוויצרים יצאו לפרישה מוקדמת וזאת רק מבושה ואין אונות נוכח מופלאותה של מערכת אנושית שבה כל אחד לוקח מרצון ובאחריות את חלקו המדוייק. הבעיה היא, וניתן להבחין בה בנקל, שאף אחד אף פעם לא יודע מה הוא חלקו האמיתי בכל סיפור. או שאנשים רוצים לקחת את כל האחריות על עצמם...או לפחות מעל ומעבר למה שהם מסוגלים לו....או שאנשים מנסים "לעשות מה שפחות"....זה סיפור שמתחנן שמישהו יקרא אותו ברצינות.

 

[חיפוש ית]

../images/Emo20.gif תרשה לי

תרשה לי לזרוק אותך למציאות אחרת...

זוכרת ימים, ימים בהם לא קבלתם בברכה (אתה ודרול) הדרכות וירטואליות, לטכניקה של מדיטציה

.

 

[בארס]

אני לא מרשה לך !

אבל כבר עשית את זה בלי רשותי. אני מבקש ממך...בפעם הבאה לפצל הודעה כזאת לשתי הודעות, בראשונה תבקשי את רשותי ובשניה ...אם ארשה...תנסי לזרוק אותי לאן שבא לך הבעיה היא שזרקת אותי לשני עולמות שונים, האחד...עולם התאונות ...וחגורות הבטיחות! שמתקשר באופן מדהים למה שאנחנו משוחחים עליו והשני....לאבדון

על איזו תקופה את מדברת??? ולמה יש לי הרגשה מוזרה כשאני רואה אותך לבושה בורוד פרחוני כזה?

 

[חיפוש ית]

../images/Emo25.gif

כנראה שאתה, כמוני כרגע, רווי ב-כדורים

 

[בארס]

ייתכן.

אבל היום בכדי להגיע למצב רווי...אני צורך הרבה פחות. הרבה פחות! כולי תיקווה ש... בעעעעעע בכמה כדורים מדובר ואיזה???????????? !!!!!!!

 

[חיפוש ית]

מינון

בערך 10 ביום. לא זוכרת תקופה שכזו...

 

[בארס]

יהיה מה שיהיה...

ואת עוברת מה שאת עוברת... דבר אחד בטוח.... משהו מאיר לך את אזור הזיכרון בנבחי נפשך. זה נפלא ... ומעודד

 

[drall]

פישפושיתי , מה ההיסטריה?

כל כך הרבה טכניקות מדיטציה אמיתיות קיימות ולכן אין שום אפשרות להנהיג כאן כלל גורף. נסיבות הלמידה האידיאליות הם נגזרת של הטכניקה עצמה. יש שלושה תחומים , בגדול. יש את התחום הלבן , כלומר טכניקות שניתן ללמוד רק מקריאה או מהדרכה בשלט רחוק כמו "מראה" כמו "אנרגיה חוזרת" כמו "העלמות" כל זה מכיוון שאי אפשר להיות בחברת אנשים אחרים בשעת התרגול עצמו. גם "חושך" שייכת לקריטריון הזה כי איך בדיוק תדריכי אנשים לחושך? המקסימום שעושים וזה באימון של הפקולטה למיסטיקה בפונה זה להכניס אותם למרתף להושיב אותם בנוח ולכבות את האור. אין כאן מקום להדרכה. יש טכניקות שכל אדם בעל אינטלגנציה נסבלת יכול לבצע גם על סמך האינטרנט. נניח קונדוליני , נניח מנדלה , נניח ויפאסנה. אפשר להדריך וזה לא מזיק , לא תמיד זה מי יודע מה מועיל. יש טכניקות שחייבות הדרכה. אין סיכוי למישהו להצליח לתרגל אותן בלעדיה. "נודיי" , "האש השחורה" , "נאבהדהרמה". זהו כל מרחב האפשרויות. או שכן או שלא מה שבטוח אולי וגם זה בספק. ביי ביי דרול

 

[hary_i]

טכניקות אמיתיות ולא אמיתיות

אני מאד לא אוהב את החלוקה למה אמיתי ומה לא אמיתי. ועוד דבר שדי הדהים אותי שדרול אמר קודם שטכניקה אמיתית אין מטרתה להביא אדם להארה אז אם כן מה המטרה של "טכניקה אמיתית" לפי דרול? ואני מחדד את דברי הארה בין שאר הדברים היא מצב של אושר עילאי, אני מצפה מהטכניקה שלי שתביא אותי לזה.

 

[drall]

הארי

הייתי שמח מאוד אילו טכניקה אמיתית של מדיטציה הייתה מסוגלת להביא להארה. אבל זה לא ככה. לא עובד. לטכניקות אמיתיות אין מטרה , או , למען הדיוק אין להם מטרה אחת ורציפה. הנחת היסוד של המדיטציה היא (ואני לא אומר שניתן להוכיח את ההנחה הזאת) שמעבר לנסיבות החיים , לאינסטיקטים , להתניות , לחינוך ולמוסכמות החברתיות , קיים האדם האמיתי ולאדם יש אישיות אמיתית שהוא לא מודע לה ולא מכיר אותה. מה שהטכניקות האמיתיות עושות זה לקרב את האדם לאישיות האמיתית שלו ולהפוך אותו לאמיתי יותר, לאדם הנכון. זהו תהליך שדורש איזון עדין מאוד ולכן דרושות כ"כ הרבה טכניקות מדיטציה אמיתיות. אושו ספר 112 סוגים ויש לסוגים הללו וריאציות שונות. יכול להיות שאדם מגיע לטכניקה אמיתית מסויימת והיא מתאימה לו לכל החיים אבל זה מקרה מאוד מאוד נדיר. בד"כ כלל אדם מתרגל טכניקה אחת כמה זמן עד שהיא מפסיקה להיות אפקטיבית לגביו ואז עובר לטכניקה אחרת. כל מעבר כזה אמור לקרב אותו יותר לאמיתיות שבו. עכשיו למה אין לטכניקות האמיתיות מטרה רציפה? כי האדם שמתחיל לתרגל הוןא אדם שגוי. המטרות שלו שגויות. עכשיו אני אתן לך דוגמא מאוד כללית רק כדי לסבר את האוזן ואתה , מוטב לך לא לקפוץ ממנה לשום מסקנה שהיא, כי תתעה. נניח שאתה הארי , יש לך מטרה , אתה רוצה להתחתן עם מיצי החתולה. למה? כי בכיתה גימל הייתה לך מורה מאוד נחמדה שדמתה למיצי ובאותה תקופה אמא שלך הייתה צועקת עלייך וזורקת עליך קליפות של אבטיח ואז בתור ילד נדמתה לך אותה המורה כאישה האידיאלית , כרחם העולם , כאמא אדמה וכמקור האושר המוחלט. אוקיי. עכשיו נכון שאתה רוצה להתחתן עם מיצי החתולה? נכון. האם הרצון הזה נובע ממשהו אמיתי? ממש לא , הוא נובע מילדות עשוקה . לו הייתה לך ילדות מאושרת , כנראה שהיו לך מטרות אחרות. אבל אתה לא יכול לשלוט על זה. התת מודע שלך לוחץ עליך כך שהמטרה שלך להנשא למיצי הופכת להיות המוטיב המרכזי בחייך. והנה , התחלת לתרגל טכניקה אמיתית. עבר חודש , עברו שנתיים ופתאום , בכלל לא בא לך להתחתן עם מיצי. האם השגת את מטרתך? חס וחלילה. המטרה לא הושגה ולעולם לא תושג. אתה לא רוצה להתחתן עם מיצי וגם לא תתחתן איתה. האם אתה מואר? לא. האם אתה האדם האמיתי? לא בהכרח. אבל אתה יותר אמיתי ממה שהיית פעם. זו הדגמה לפעולת הטכניקה האמיתית , אין בה דבר וחצי דבר עם השגת מטרות וההארה בתוכן. דרול

 

[hary_i]

שוב הודעה מלאת קישקושים

אני מסכים אתך לגבי ההנחה שמעבר לנסיבות החיים וכד' קיים האדם האמיתי וגם אני מסכים שהמדיטציה תביא אותך לזה ותהפוך אותך לאדם אמיתי יותר. לדעתי חלק מההארה הוא להיות אדם אמיתי. אבל כידוע ההארה שלך היא משהו מאד ערטילאי ולא מוגדר בעוד ההארה מבחינתי היא דבר מוגדר בהחלט. ואגב לגבי שינוי והחלפת טכניקות מדיטציה, דבר רע, רע מאד. זה דומה לאדם שמנסה לשוט על שתי סירות - סופו שיפול למים. טכניקה טובה באמת מביאה את האדם למעבר ולבסוף להארה ואין לו צורך לחפש טכניקות נוספות. זו בדיוק הסיבה שאני לא מחפש טכניקות נוספות.