האיש והמסכה
New member
כיבוד הורים
בתלמוד מסופר על אמוראים שהוריהם התייחסו אליהם בזלזול ואעפי"כ הם המשיכו לכבדם לדוגמא על דמא בן נתינא (הגוי) פעם אחת היה לבוש סירקון של זהב והיה יושב בין גדולי רומי ובאתה אמו וקרעתו ממנו וטפחה לו על ראשו וירקה לו בפניו ולא הכלימה במקרה הזה יתכן שמדובר באמו הזקנה שכבר לא היתה שפויה, אבל הנה יש את המקרה הבא שאלו את ר"א עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימו (יש שם דיון האם מדובר בארנק של הבן או של האב) ובהמשך וכי הא דרבה בר רב הונא דרב הונא קרע שיראי באנפי רבה בריה אמר איזול איחזי אי רתח אי לא רתח כלומר רב הונא קרע בגד יקר בפני בנו כדי לראות אם יתעצבן או לא, הרי שלא מדובר באב לא שפוי. אני סבור ורבים כאן יסכימו איתי שגם בכיבוד הורים תקף הכלל מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, אם ההורים מתנים תמיכה כלכלית או רגשית בתנאי שתתנהג באורח חיים מסויים הם אינם ראויים לכבוד ובודאי הורים שפוגעים ריגשית בבניהם אינם ראויים לכבוד, נכון שצריך גם לזכור את חצי הכוס המלאה מה שהם כן עשו בשבילנו כשהיינו קטנים, אבל אם עכשיו התנהגותם פוגעת וברוטאלית רק בגלל שהבן לא מתנהג באורח חיים שהם היו רוצים אין הם ראויים לכבוד. הקטנוניות ההלכתית של חז"ל מתבטאת גם בדיון האם על הבן לכבד את הוריו מממונו או רק מממון האב, אין כאן שום התחשבות ריגשית ביחסים בין השניים וכמה עזר האב לבן לממן את לימודיו וכדו', רק התייחסות הלכתית קטנונית ומאובנת. ובענין הזה מסופר על האדמו"ר מגור שהגיע אליו חסיד בשאלה היות ואביו חולה אולם הוא גר בעיר מרוחקת האם עליו להוציא כסף מכיסו לממן את הנסיעה ברכבת כדי לבקר את אביו, ענה לו האדמו"ר, אינך חייב לבזבז ממונך, לך ברגל.......
בתלמוד מסופר על אמוראים שהוריהם התייחסו אליהם בזלזול ואעפי"כ הם המשיכו לכבדם לדוגמא על דמא בן נתינא (הגוי) פעם אחת היה לבוש סירקון של זהב והיה יושב בין גדולי רומי ובאתה אמו וקרעתו ממנו וטפחה לו על ראשו וירקה לו בפניו ולא הכלימה במקרה הזה יתכן שמדובר באמו הזקנה שכבר לא היתה שפויה, אבל הנה יש את המקרה הבא שאלו את ר"א עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימו (יש שם דיון האם מדובר בארנק של הבן או של האב) ובהמשך וכי הא דרבה בר רב הונא דרב הונא קרע שיראי באנפי רבה בריה אמר איזול איחזי אי רתח אי לא רתח כלומר רב הונא קרע בגד יקר בפני בנו כדי לראות אם יתעצבן או לא, הרי שלא מדובר באב לא שפוי. אני סבור ורבים כאן יסכימו איתי שגם בכיבוד הורים תקף הכלל מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, אם ההורים מתנים תמיכה כלכלית או רגשית בתנאי שתתנהג באורח חיים מסויים הם אינם ראויים לכבוד ובודאי הורים שפוגעים ריגשית בבניהם אינם ראויים לכבוד, נכון שצריך גם לזכור את חצי הכוס המלאה מה שהם כן עשו בשבילנו כשהיינו קטנים, אבל אם עכשיו התנהגותם פוגעת וברוטאלית רק בגלל שהבן לא מתנהג באורח חיים שהם היו רוצים אין הם ראויים לכבוד. הקטנוניות ההלכתית של חז"ל מתבטאת גם בדיון האם על הבן לכבד את הוריו מממונו או רק מממון האב, אין כאן שום התחשבות ריגשית ביחסים בין השניים וכמה עזר האב לבן לממן את לימודיו וכדו', רק התייחסות הלכתית קטנונית ומאובנת. ובענין הזה מסופר על האדמו"ר מגור שהגיע אליו חסיד בשאלה היות ואביו חולה אולם הוא גר בעיר מרוחקת האם עליו להוציא כסף מכיסו לממן את הנסיעה ברכבת כדי לבקר את אביו, ענה לו האדמו"ר, אינך חייב לבזבז ממונך, לך ברגל.......