כח הרצון
בת פרעה יורדת אל היאור לרחוץ.כאשר היא רואה את תיבתו של משה ביאור,היא שולחת את ידה ליטול את התיבה.לפי המדרשים ורש"י שם,התיבה היתה מרוחקת הרבה מן המקום שבו ניצבה בת פרעה,אלא שנס התרחש לה וידה התארכה עד שהגיעה לתיבה כדי להציל את הילד שנמצא בה. הרבי מקאצק זצ"ל מעלה תמיהה:אמנם בסופו של דבר זכתה בת פרעה לנס חריג,אולם מלכתחילה מה טעם שלחה את ידה לעבר התיבה כשהיא מרוחקת כ"כ בשעה שאינה יודעת שהקב"ה יעזור לה בדרך ניסית?! ומשיב על כך הרבי מקאצק,שמבת פרעה ניתן ללמוד לקח חשוב:על האדם לעשות ככל יכלתו,גם אם כל החישובים מראים שלא יצליח. אמנם ההגיון צריך להורות להימנע ממעשה חסר טעם כזה,אך החשק לעשות את המעשה הטוב צריך לגבור אפילו על ההגיון ומי שניחן ברצון עז כזה מן השמים מסייעין בידו להוציאו לפועל,גם במחיר של התרחשות מופתית החורגת מן הטבע. מסופר במדרש:"חזית איש מהיר במלאכתו"–זה רבי חנינא. פעם אחת ראה אנשי עירו מעלים עולות ושלמים.אמר כולם מעלים שלמים לירושלים ואני איני מעלה כלום?! מה אעשה? מיד יצא למדברה של עירו ומצא שם אבן אחת,יצא וסיתתה וכרכמה,אמר הרי עלי להעלותה לירושלים,מיד זימן לו הקב"ה חמישה מלאכים בדמות בני אדם,אמרו לו:רבי,תן לנו חמישה סלעים ואנו מעלים אבנך ירושלים ובלבד שתתן ידך עמנו ונתן ידו עמהם ונמצאו עומדין בירושלים. בא המעשה ללשכת הגזית,אמרו לו דומה רבינו שמלאכי השרת העלו לך את האבן לירושלים". בעל ה"חידושי הרי"ם" תוהה:הן אמת שבסופו של דבר מלאכי השרת העלו לו את האבן לירושלים,אבל מלכתחילה מה סבר רבי חנינא??? הרי ידע שאין בכוחו להעלות את האבן ואין באפשרותו לשלם שכר לפועלים שיעלוה בשבילו,א"כ,איך ניגש למשימה זו שלפי החישובים לא היו לו סיכויים כלשהם לבצעה עד תום??? ומשיב כי,כשאדם חדור בתשוקה עזה לעבודת הקודש ומבקש להתקרב לבוראו ללא חשבונות וחישובים,מן השמיים מסייעין בידו להשלים את המשימה עד תומה. בבחינת פתחו לי פתח כחודו של מחט והקב"ה מבטיח לפתוח לנו פתח כפתחו של אולם . בעל ה "פני מנחם" זצ"ל אמר רעיון נפלא:"אין לך דבר העומד בפני הרצון"-והרי,הרבה פעמים אדם רוצה ואינו יכול לבצע {"ביקש לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה" וכו'.} הרי שאפשר לרצות ולא להגיע לכלל מעשה?! ותירץ,שהכוונה היא,כי לא תובעים מהאדם על מה שלא עשה,כי לפעמים הוא רוצה ואין באפשרותו לבצע,האדם נתבע על שלא רצה,והרי נגד הרצון אין לו שום תירוץ. כדי לרצות אין שום מניעה המפריעה לו,"אין לך דבר העומד בפני הרצון"-למה לא רצית?! ואמנם כשיש רצון עז ניתן להגיע איתו לניסים ולדרגות גבוהות,גלויות או נסתרות. תפקידינו הוא לרצות ולהשתדל עם כל הכח והקב"ה יפתח לנו בעבור זה פתחים כפתחי אולמות .
בת פרעה יורדת אל היאור לרחוץ.כאשר היא רואה את תיבתו של משה ביאור,היא שולחת את ידה ליטול את התיבה.לפי המדרשים ורש"י שם,התיבה היתה מרוחקת הרבה מן המקום שבו ניצבה בת פרעה,אלא שנס התרחש לה וידה התארכה עד שהגיעה לתיבה כדי להציל את הילד שנמצא בה. הרבי מקאצק זצ"ל מעלה תמיהה:אמנם בסופו של דבר זכתה בת פרעה לנס חריג,אולם מלכתחילה מה טעם שלחה את ידה לעבר התיבה כשהיא מרוחקת כ"כ בשעה שאינה יודעת שהקב"ה יעזור לה בדרך ניסית?! ומשיב על כך הרבי מקאצק,שמבת פרעה ניתן ללמוד לקח חשוב:על האדם לעשות ככל יכלתו,גם אם כל החישובים מראים שלא יצליח. אמנם ההגיון צריך להורות להימנע ממעשה חסר טעם כזה,אך החשק לעשות את המעשה הטוב צריך לגבור אפילו על ההגיון ומי שניחן ברצון עז כזה מן השמים מסייעין בידו להוציאו לפועל,גם במחיר של התרחשות מופתית החורגת מן הטבע. מסופר במדרש:"חזית איש מהיר במלאכתו"–זה רבי חנינא. פעם אחת ראה אנשי עירו מעלים עולות ושלמים.אמר כולם מעלים שלמים לירושלים ואני איני מעלה כלום?! מה אעשה? מיד יצא למדברה של עירו ומצא שם אבן אחת,יצא וסיתתה וכרכמה,אמר הרי עלי להעלותה לירושלים,מיד זימן לו הקב"ה חמישה מלאכים בדמות בני אדם,אמרו לו:רבי,תן לנו חמישה סלעים ואנו מעלים אבנך ירושלים ובלבד שתתן ידך עמנו ונתן ידו עמהם ונמצאו עומדין בירושלים. בא המעשה ללשכת הגזית,אמרו לו דומה רבינו שמלאכי השרת העלו לך את האבן לירושלים". בעל ה"חידושי הרי"ם" תוהה:הן אמת שבסופו של דבר מלאכי השרת העלו לו את האבן לירושלים,אבל מלכתחילה מה סבר רבי חנינא??? הרי ידע שאין בכוחו להעלות את האבן ואין באפשרותו לשלם שכר לפועלים שיעלוה בשבילו,א"כ,איך ניגש למשימה זו שלפי החישובים לא היו לו סיכויים כלשהם לבצעה עד תום??? ומשיב כי,כשאדם חדור בתשוקה עזה לעבודת הקודש ומבקש להתקרב לבוראו ללא חשבונות וחישובים,מן השמיים מסייעין בידו להשלים את המשימה עד תומה. בבחינת פתחו לי פתח כחודו של מחט והקב"ה מבטיח לפתוח לנו פתח כפתחו של אולם . בעל ה "פני מנחם" זצ"ל אמר רעיון נפלא:"אין לך דבר העומד בפני הרצון"-והרי,הרבה פעמים אדם רוצה ואינו יכול לבצע {"ביקש לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה" וכו'.} הרי שאפשר לרצות ולא להגיע לכלל מעשה?! ותירץ,שהכוונה היא,כי לא תובעים מהאדם על מה שלא עשה,כי לפעמים הוא רוצה ואין באפשרותו לבצע,האדם נתבע על שלא רצה,והרי נגד הרצון אין לו שום תירוץ. כדי לרצות אין שום מניעה המפריעה לו,"אין לך דבר העומד בפני הרצון"-למה לא רצית?! ואמנם כשיש רצון עז ניתן להגיע איתו לניסים ולדרגות גבוהות,גלויות או נסתרות. תפקידינו הוא לרצות ולהשתדל עם כל הכח והקב"ה יפתח לנו בעבור זה פתחים כפתחי אולמות .
