כחום היום
בערב כה חם כמו היום יוצא לי להרהר על אירועי היום שקרו במדינתו הנפלאה. אז מה היה לנו היום? מספר פיגועים בארץ מביניהם ירי על ג´יפ מג"ב וכן אירוע דקירה בעיר העתיקה בירושליים. אבל המדכא ביותר מכל לדעתי הינו סגירת מפעל הפלדה בעכו. בעוד קצת פחות מחצי שעה ידומו לעד מכונות היצור במפעל זה ואותם פועלים יצאו בפעם האחרונה משערי המפעל בידיעה ברורה שמחר בבוקר כבר אין בשביל מה לקום לעבודה. אני מניח שהתור ללשכת העבודה בעכו יהיה קצת יותר ארוך מתמיד. לפני דלת חדרו של פקיד ההשמה יהיו רבים עם דיכאון חזק בלב ותחושה חריפה של חוסר ודאות לגבי העתיד. לרבים מהם אם לא לכולם יש ילדים שצריך לפרנס. איך יוכלו המבוטלים הטריים, אשר לרבים מהם תהיה בעיה קשה בגילם המתקדם למצוא עבודה לעמוד במשימה זו? איך יוכלו אלו אשר נמצאים באמצע תשלומי משכנתא לעמוד בהחזרים? האם הללו יזרקו תוך מספר חודשים מבתיהם עם נשותיהם וילדיהם ויהפכו להיות דיירי רחוב ומקרי סעד קשים? האם המדינה הנפלאה שלנו עשתה הכל כדי להימנע ממצב זה של פיטורים הולכים וגוברים עקב סגירת מקומות עבודה? האם למדינה שלנו יש בכלל עתיד במצב של מיתון הולך וגובר ומצב ביטחוני רעוע יותר מתמיד? האם יש הצדקה במצב הנוכחי של אבטלה גוברת והולכת, כאשר יש רבים במדינה אשר מיואשים מן החיים שלהם, להמשיך לממן את ביטחונם של המתיישבים מעבר לקו הירוק? הגיע הזמן שנגיע במהירות האפשרית להסדר מדיני כלשהוא עם הפלשתינים (לא חייב להיות הסכם שלום בכלל) אשר ישחרר אותנו מן הנטל של אחזקת השטחים. רק בדרך זו המדינה תוכל לצאת מן המיתון הכבד ולטפל בבעיות האמיתיות של כלל אזרחי המדינה וזהו בעיית רווחתם הכלכלית. לדעתי, הדאגה למובטלי המדינה אשר מתקשים במציאת מקומות עבודה קודמת לשלמות הארץ. הייתי רוצה שנחיה במדינה קטנה בהרבה ממה שיש לנו, אשר רווחתם הכלכלית של אזרחיה יהיה הדבר החשוב ביותר בסדר היום הלאומי.
בערב כה חם כמו היום יוצא לי להרהר על אירועי היום שקרו במדינתו הנפלאה. אז מה היה לנו היום? מספר פיגועים בארץ מביניהם ירי על ג´יפ מג"ב וכן אירוע דקירה בעיר העתיקה בירושליים. אבל המדכא ביותר מכל לדעתי הינו סגירת מפעל הפלדה בעכו. בעוד קצת פחות מחצי שעה ידומו לעד מכונות היצור במפעל זה ואותם פועלים יצאו בפעם האחרונה משערי המפעל בידיעה ברורה שמחר בבוקר כבר אין בשביל מה לקום לעבודה. אני מניח שהתור ללשכת העבודה בעכו יהיה קצת יותר ארוך מתמיד. לפני דלת חדרו של פקיד ההשמה יהיו רבים עם דיכאון חזק בלב ותחושה חריפה של חוסר ודאות לגבי העתיד. לרבים מהם אם לא לכולם יש ילדים שצריך לפרנס. איך יוכלו המבוטלים הטריים, אשר לרבים מהם תהיה בעיה קשה בגילם המתקדם למצוא עבודה לעמוד במשימה זו? איך יוכלו אלו אשר נמצאים באמצע תשלומי משכנתא לעמוד בהחזרים? האם הללו יזרקו תוך מספר חודשים מבתיהם עם נשותיהם וילדיהם ויהפכו להיות דיירי רחוב ומקרי סעד קשים? האם המדינה הנפלאה שלנו עשתה הכל כדי להימנע ממצב זה של פיטורים הולכים וגוברים עקב סגירת מקומות עבודה? האם למדינה שלנו יש בכלל עתיד במצב של מיתון הולך וגובר ומצב ביטחוני רעוע יותר מתמיד? האם יש הצדקה במצב הנוכחי של אבטלה גוברת והולכת, כאשר יש רבים במדינה אשר מיואשים מן החיים שלהם, להמשיך לממן את ביטחונם של המתיישבים מעבר לקו הירוק? הגיע הזמן שנגיע במהירות האפשרית להסדר מדיני כלשהוא עם הפלשתינים (לא חייב להיות הסכם שלום בכלל) אשר ישחרר אותנו מן הנטל של אחזקת השטחים. רק בדרך זו המדינה תוכל לצאת מן המיתון הכבד ולטפל בבעיות האמיתיות של כלל אזרחי המדינה וזהו בעיית רווחתם הכלכלית. לדעתי, הדאגה למובטלי המדינה אשר מתקשים במציאת מקומות עבודה קודמת לשלמות הארץ. הייתי רוצה שנחיה במדינה קטנה בהרבה ממה שיש לנו, אשר רווחתם הכלכלית של אזרחיה יהיה הדבר החשוב ביותר בסדר היום הלאומי.
