כזה עוד לא קרה לי
יום שבת בצהריים, בית קפה ותיק בבוגרשוב. ידענו שהאוכל לא איי-איי-איי אבל הוא רצה בית קפה ואני רציתי שניצל ולא היה כח להרחיק. בעבר השניצל שם היה מוצלח למדי.
היה שם איש עם בנו בן השנתיים לערך (מתרוצץ, מדבר), אחרי פעם או פעמיים שהעיר משהו למלצרית (פלוס שאלה ששאל אותנו על המקום שבחרנו לשבת בו) הנחנו שהוא הבעלים והוא בעצם במשמרת כאחמ"ש (לא נראה לי ששכיר היה מעז לשמור על ילדו ומדי פעם לזרוק הוראות למלצרים).
כשאי אפשר היה להתעלם מנוכחותם של האב ושל בנו כי הוא רדף אחריו לכל עבר עם בלון הדורה שלו (כאילו שהם בסלון ביתו, מה שבמידה מסוימת היה נכון אלא שאם הייתי יודעת זאת לא הייתי מתיישבת שם כלל), זה היה ניחא. כשהוא הדיין איתו על האם הוא באמת צריך ק' (עדיין פורום מסעדות, פחות נעים) כשהוא אמר שהוא רוצה לשירותים: "כן, אתה בטוח שאתה צריך ק? ק? אתה בטוח?" פחות מחצי מטר מאחרינו זה כבר היה ממש לא נעים ולמען האמת ממש הוציא לי את כל התיאבון. אני מאד רוצה להאמין שכשהם יצאו משם הוא רחץ את ידיו כי שניה אח"כ הוא כבר החזיק בידיו נרתיק של חשבון - אבל האמת שלא ראיתי, כן או לא.
בן זוגי קיבל את הכריך שלו דקות ארוכות לפני אז כבר אצלו לא היה הרבה תיאבון לפגום בו.
האוכל היה פחות טעים אפילו משציפינו.
כריך סלמון פשוט שבפשוטים, דקיק ומעט מתפרק (לא טעמתי, אבל לא צריך הרבה בשביל לספק אותו עם סנדוויץ' סלמון, והוא לא גמר הכל מהצלחת, שזה נדיר...), השניצל סביר, הפירה גבשושי ונוזלי מידי (כאילו שטחנו אותו במעבד מזון) כאחד וגם אולי קצת חמצמץ, ובסלט שבא עם שני אלה בקושי נגעתי כי ראיתי אותו ממתין לשניצל על הדלפק דקות ארוכות ובחום של היום זה פחות עשה לי את זה. הוא לא היה מתובל.
אכלנו כמה ביסים הכרחיים מהשניצל כדי לסתום את הרעב ומהר ביקשנו חשבון.
בזבוז מובהק של 84 ש"ח לפני טיפ, ברמת האוכל אי אפשר להגיד שלא יכולנו לנחש את זה, והמסקנות תילקחנה- בוודאי לבי המקום הספציפי אך גם לגבי עצלנותנו. מאד יכול להיות שתקרית המנהל-בייביסיטר בו בזמן, עזרה לאוכל ולאווירה הכללית להיות עוד פחות טובים ממה שהיו.
אני רוצה להאמין שהיה פנצ'ר כלשהו שגרם לסיטואציה הזאת להיות ככה, תהיה הסיבה אשר תהיה זה לגמרי לא ענייני, ובטח ובטח לא צריך לבוא על חשבוני כלקוחה. זה דבר אחד שיש סועדים אחרים שכופים על יתר הסביבה את הילד שלהם, את צעצועיו, צרכיו והמרדף אחריו (כל דבר אפשר גם לעשות בצנעה), זה דבר אחר לגמרי כשזה בא מצוות המסעדה עצמו. אמנם באותה שעה היינו הלקוחות היחידים שישבו בפנים (רצינו מזגן), אבל כל הנסיבות לא משנות. תודעת שירות מהנמוכה ביותר שאי פעם נתקלתי בה (המלצרים והברמן היו אבל ממש אחלה).
יום שבת בצהריים, בית קפה ותיק בבוגרשוב. ידענו שהאוכל לא איי-איי-איי אבל הוא רצה בית קפה ואני רציתי שניצל ולא היה כח להרחיק. בעבר השניצל שם היה מוצלח למדי.
היה שם איש עם בנו בן השנתיים לערך (מתרוצץ, מדבר), אחרי פעם או פעמיים שהעיר משהו למלצרית (פלוס שאלה ששאל אותנו על המקום שבחרנו לשבת בו) הנחנו שהוא הבעלים והוא בעצם במשמרת כאחמ"ש (לא נראה לי ששכיר היה מעז לשמור על ילדו ומדי פעם לזרוק הוראות למלצרים).
כשאי אפשר היה להתעלם מנוכחותם של האב ושל בנו כי הוא רדף אחריו לכל עבר עם בלון הדורה שלו (כאילו שהם בסלון ביתו, מה שבמידה מסוימת היה נכון אלא שאם הייתי יודעת זאת לא הייתי מתיישבת שם כלל), זה היה ניחא. כשהוא הדיין איתו על האם הוא באמת צריך ק' (עדיין פורום מסעדות, פחות נעים) כשהוא אמר שהוא רוצה לשירותים: "כן, אתה בטוח שאתה צריך ק? ק? אתה בטוח?" פחות מחצי מטר מאחרינו זה כבר היה ממש לא נעים ולמען האמת ממש הוציא לי את כל התיאבון. אני מאד רוצה להאמין שכשהם יצאו משם הוא רחץ את ידיו כי שניה אח"כ הוא כבר החזיק בידיו נרתיק של חשבון - אבל האמת שלא ראיתי, כן או לא.
בן זוגי קיבל את הכריך שלו דקות ארוכות לפני אז כבר אצלו לא היה הרבה תיאבון לפגום בו.
האוכל היה פחות טעים אפילו משציפינו.
כריך סלמון פשוט שבפשוטים, דקיק ומעט מתפרק (לא טעמתי, אבל לא צריך הרבה בשביל לספק אותו עם סנדוויץ' סלמון, והוא לא גמר הכל מהצלחת, שזה נדיר...), השניצל סביר, הפירה גבשושי ונוזלי מידי (כאילו שטחנו אותו במעבד מזון) כאחד וגם אולי קצת חמצמץ, ובסלט שבא עם שני אלה בקושי נגעתי כי ראיתי אותו ממתין לשניצל על הדלפק דקות ארוכות ובחום של היום זה פחות עשה לי את זה. הוא לא היה מתובל.
אכלנו כמה ביסים הכרחיים מהשניצל כדי לסתום את הרעב ומהר ביקשנו חשבון.
בזבוז מובהק של 84 ש"ח לפני טיפ, ברמת האוכל אי אפשר להגיד שלא יכולנו לנחש את זה, והמסקנות תילקחנה- בוודאי לבי המקום הספציפי אך גם לגבי עצלנותנו. מאד יכול להיות שתקרית המנהל-בייביסיטר בו בזמן, עזרה לאוכל ולאווירה הכללית להיות עוד פחות טובים ממה שהיו.
אני רוצה להאמין שהיה פנצ'ר כלשהו שגרם לסיטואציה הזאת להיות ככה, תהיה הסיבה אשר תהיה זה לגמרי לא ענייני, ובטח ובטח לא צריך לבוא על חשבוני כלקוחה. זה דבר אחד שיש סועדים אחרים שכופים על יתר הסביבה את הילד שלהם, את צעצועיו, צרכיו והמרדף אחריו (כל דבר אפשר גם לעשות בצנעה), זה דבר אחר לגמרי כשזה בא מצוות המסעדה עצמו. אמנם באותה שעה היינו הלקוחות היחידים שישבו בפנים (רצינו מזגן), אבל כל הנסיבות לא משנות. תודעת שירות מהנמוכה ביותר שאי פעם נתקלתי בה (המלצרים והברמן היו אבל ממש אחלה).