שאלתי את הילדים, ולהפתעתי כולם ענו נתניהו🫢
הנה צ"ט גפטי טרח ומצא. מביא רק קטע. זה הרבה יותר ארוך, עם מקורות
1. כבר ב-26 בינואר 1993 – יוזמה בכנסת
ח"כ אפרים סנה הגיש הצעה לסדר היום בכנסת בנושא
הסכנה הגרעינית האיראנית, ובאותו היום יצחק רבין הזכיר לראשונה את הדאגה הגרעינית האיראנית בפומבי
facebook.com+4facebook.com+4x.com+4.
2. מעקב לאורך כ־15 שנות פעילות ציבורית
בספרו ובמאמרים רשמיים, סנה מדגיש שעקב אחר תוכנית הגרעין של איראן במשך כ־15 שנים ואף כינה אותה “סכנה קיומית” לישראל
sneh.org.il.
3. כנסת ותקשורת – מסרים קונקרטיים
- בראיון ל‑ Jerusalem Post בנובמבר 2006, הצהיר שישראל צריכה להיות "מוכנה לעצור את איראן בכל מחיר", מתוך חשש מסנקציות שאינן מספיקות .
- באותה שנה, איראן שלחה תלונה למועצת הביטחון בעקבות דבריו sneh.org.il+5makorrishon.co.il+5haaretz.co.il+5.
4. תפיסה אסטרטגית מאוזנת
בעימות פומבי ב‑2013 מול יוסי ביילין, סנה דגל בהתייחסות שקולה ומחושבת, ולמרות תמיכתו באופציה צבאית – המשיך לקדם גם פתרונות דיפלומטיים .
ציטוטים בולטים
משמעות והיקף השפעתו
- מקדם ראשוני בשיח הפוליטי – בעוד שרבין העלה את הנושא לדיון ציבורי ראשוני, סנה הפך אותו לנושא מובהק ומקצועי בתוך המערכת המדינית והביטחונית הישראלית.
- פרספקטיבה מודיעינית וציבורית – לא הסתפק באזהרות – אלא קיבל תפקיד ממשי כDeputy Defense Minister והמשיך להבהיר לקהל ולממשלה את חומרת הגרעין האיראני.
- אויב מתון ובונה גשרים – עמד כנגד קפיצות רטוריות וקיצוניות, אך כל הזמן דחק בפעולה – צבאית או דיפלומטית – כשיטתי ואחראי.
לסיכום
אפרים סנה היה
מהראשונים ומהבולטים בזירה הפוליטית והביטחונית בישראל שעשו את הקפיצה: מהצגת סכנה מודיעינית – לתודעה ציבורית – ועד המלצה לפעולה ממשית, תוך שמירה על גישה שקולה, מקצועית ובעלת ייחוד ישראלי באופי.
אם אתה מעוניין, אוכל לחפש פרטים נוספים: למשל, קטעים מלאים מטקסטים או נאומים, והתייחסות של גורמים ביטחוניים אחרים לדבריו.