כותבת לך..

[w o n d e r i n g]

כותבת לך..

אחרי הרבה זמן שלא חשבתי עלייך.. החנק הזה בגרון מופיעה.. והדמעה ההיא שאז עצרי רוצה לרדת, אבל אין לי את הכוחות לנגב אותה, אז אני לא רוצה בכלל להתחיל איתה.. אז כן אני השלמתי עם זה שאתה לפה לא חוזר.. זה הסוף.. הסוף של החלום המתוק שלי.. של האשליה הזאת שראיתי בעיניים שלי.. אני בוכה על הקבר.. אתה מאחוריי קורא לי.. צועק אליי.. ואני מסתובבת.. על סף עילפון רצה אלייך מחבקת.. ולא מרפה.. אז אני מסתכלת בתמונה שמונחת על המדף, לא מאמינה שכל זה נקטע, נהרס. ושוב למה? איך? ודיי עם השאלות שלא מובילות לשום מקום.. וזה כואב ולפעמים אני מעדיפה לשכוח.. לשכוח מהלב שלי.. לשכוח ממך.. לשכוח את אותו היום למחוק הכל מהזיכרון שלי.. לפעמים אנ מרגישה כלפייך תועבסה על העוול שגרמת לי להרגיש.. על השנה האחרונה בחיים שלי.. אבל אני כל כך אוהבת אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!! רק אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן.. אתה מחייך מבעד לתמונה.. כשמעייני זולגות דמעות.. דמעות.. מאשימות.. כועסות.. עצובות.. קשות.. מהלב.. חוויתי מהו כאב אמיתי.. מהלב.. למדתי איך בוכים באמת.. מהנשמה.. ואתה עדיין.. זיכרון! רק זיכרון ותו לא!

 

[liat1953]

wondering ../images/Emo24.gif

כל כך מבינה את הכעס העצום שלך על שעזב והלך לבלי שוב. השאלות שאינו מרפות ואין להן תשובות. על הימים שהיו ולא ישובו עוד. הכל-כן הכל נשאר רק בזכרון, זיכרון כואב,זיכרון מציק,זיכרון חותך.

 

[roni252]

מילים קורעות

המילילם שלך כמו קורעות אותי מבפנים..כל כך מרגישה את מה שכתבת עברו יותר משנתיים והנה אני מתעורת באמצע הלילה..לא יכולה לישון הכאב החותך הזה בבטן של געגועים של זיכרונות יפים ושל מה שלא יהיה עוד.. כל כך רוצה הייתי לחבקו ולו עוד פעם אתח שידע כמה אני אוהבת אותו כמה חסר לי..אותו אח...