"כופרת"- הספר
אמרתי שאספר על התהליך שלי אל מחוץ לדת, אז אני יתחיל בהמלצת קריאה הספר כופרת של אייאן חירסי עלי, (זמורה ביתן) שמעבר להיותה אישה מעוררת השראה ודעותיה הפוליטיות /חברתיות, מקדישה פרק שלם לתהליך של איבוד האמונה, אמנם מהאיסלם שהוא לדעתי "טיפה" יותר קיצוני מהיהדות אבל בסופו של דבר ישנם הרבה עקרונות דומיםולדעתי ממש שווה קריאה. ולענינינו, ההבנה שלא יתכן שישנו אל שבאמת רוצה בכל כך הרבה רוע, בלי תרוצים של אחר-כך נבין או לעולם לא נבין או צדיק ורע לו וכו', הביאה אותי לתובנה שיש 2 אפשרויות: 1. ישנו אל אלא שהעולם לא ממש מטריד אותו, בטח לא לפרטי פרטים (מעניין המדרש שלפיו אלוהים ברא עולם, ראש שלא משהו והחריב אותו וכך כמה פעמים ואז ברא את זה שבו אנו חיים ולעזאזל איך בדיוק החליט שזה בסדר? לפי דעתי העייפות הכריעה אותו או אולי שיקול דעת לא נכון, בכל מקרה, כמו שאני מלמדת את בני, צריך לקחת אחריות גם על הפאדיחות...) 2. אין באמת אלוהים. בכל מקרה,דתות התפתחו לכן צריך לבחון לאיזה צרכים נועדה הדת, ואני לא מדברת על אופיום להמונים אלא על היוזמים והמנהיגים, לדעתי זה נובע מאותם דברים שהובילו למלחמות, וההפיכות משחר ההיסטוריה: כבוד-מעמד, כוח- שליטה וכסף. זה העיקר. וסתם עוד כמה פרטים התירוצים שמשתמשים בהם מנהיגי דתות כולל היהדות על מנת להצדיק עיוותים, או מציאות שלא מסתדרת עם הכתובים, ואני לא צריכה להביא דוגמאות אתם יודעים לבד למה אני מתכוונת. מעבר לכך שיש כאלו שלקחו לעצמם את הזכות לערוך שינויים ב"תורת האל" אבל אחרים שמתעקשים שלא ניתן לשנות את השנויים, והרי ברור שאלוהים הסכים עם השינויים אחרת לא היה נותן להם להתקיים... ומה שבי"ד קובע למטה.... אני גם לא מדברת על כל המלחמות וההרג שנערכו בכל מיני תרוצים (מזכיר את האיסלם של ימינו? ?), ניצול נשים ע"י הגברים לטובתם האישית (מה שגם לעולם המערבי לקח מאות שנים להשתחרר ממנו) ובכל מקרה התנך הינו יצירת מופת, צריך להשתחרר מכל ה"ידע" הקודם ולקרוא אותו כספר לכל דבר, אפשר להגיע ממנו לתובנות שעד היום יכולות להיות רלוונטיות (קנאה, רצח, אהבה, משפחה, בגידות, ערמומיות ועוד ועוד, רק לזכור שאין מוקדם ומאוחר
) לא לחינם אומרים שהיכן שמסתיים ההגיון מתחילה האמונה,(אווטאר הוא הוכחה לא רעה לזה) יאללה חפרתי.
אמרתי שאספר על התהליך שלי אל מחוץ לדת, אז אני יתחיל בהמלצת קריאה הספר כופרת של אייאן חירסי עלי, (זמורה ביתן) שמעבר להיותה אישה מעוררת השראה ודעותיה הפוליטיות /חברתיות, מקדישה פרק שלם לתהליך של איבוד האמונה, אמנם מהאיסלם שהוא לדעתי "טיפה" יותר קיצוני מהיהדות אבל בסופו של דבר ישנם הרבה עקרונות דומיםולדעתי ממש שווה קריאה. ולענינינו, ההבנה שלא יתכן שישנו אל שבאמת רוצה בכל כך הרבה רוע, בלי תרוצים של אחר-כך נבין או לעולם לא נבין או צדיק ורע לו וכו', הביאה אותי לתובנה שיש 2 אפשרויות: 1. ישנו אל אלא שהעולם לא ממש מטריד אותו, בטח לא לפרטי פרטים (מעניין המדרש שלפיו אלוהים ברא עולם, ראש שלא משהו והחריב אותו וכך כמה פעמים ואז ברא את זה שבו אנו חיים ולעזאזל איך בדיוק החליט שזה בסדר? לפי דעתי העייפות הכריעה אותו או אולי שיקול דעת לא נכון, בכל מקרה, כמו שאני מלמדת את בני, צריך לקחת אחריות גם על הפאדיחות...) 2. אין באמת אלוהים. בכל מקרה,דתות התפתחו לכן צריך לבחון לאיזה צרכים נועדה הדת, ואני לא מדברת על אופיום להמונים אלא על היוזמים והמנהיגים, לדעתי זה נובע מאותם דברים שהובילו למלחמות, וההפיכות משחר ההיסטוריה: כבוד-מעמד, כוח- שליטה וכסף. זה העיקר. וסתם עוד כמה פרטים התירוצים שמשתמשים בהם מנהיגי דתות כולל היהדות על מנת להצדיק עיוותים, או מציאות שלא מסתדרת עם הכתובים, ואני לא צריכה להביא דוגמאות אתם יודעים לבד למה אני מתכוונת. מעבר לכך שיש כאלו שלקחו לעצמם את הזכות לערוך שינויים ב"תורת האל" אבל אחרים שמתעקשים שלא ניתן לשנות את השנויים, והרי ברור שאלוהים הסכים עם השינויים אחרת לא היה נותן להם להתקיים... ומה שבי"ד קובע למטה.... אני גם לא מדברת על כל המלחמות וההרג שנערכו בכל מיני תרוצים (מזכיר את האיסלם של ימינו? ?), ניצול נשים ע"י הגברים לטובתם האישית (מה שגם לעולם המערבי לקח מאות שנים להשתחרר ממנו) ובכל מקרה התנך הינו יצירת מופת, צריך להשתחרר מכל ה"ידע" הקודם ולקרוא אותו כספר לכל דבר, אפשר להגיע ממנו לתובנות שעד היום יכולות להיות רלוונטיות (קנאה, רצח, אהבה, משפחה, בגידות, ערמומיות ועוד ועוד, רק לזכור שאין מוקדם ומאוחר