אגמון הוא צמח שגדל ליד מקורות מים, כמו נחלים ואגמים (מכאן שמו, כמובן), וכשהרוח מנשבת בעוז הוא מכופף את ראשו וכך ניצל משבירה. אדם שמוכן להתכופף בפני סמכות ולא מתעקש לעמוד על שלו, לא מסתכן בשבירה, וניצַל בד"כ מזעמו של בעל הסמכות.
על היפני שהמציא את הג´ודו מספרת האגדה שהלך ביער מושלג, וראה שהשלג על הענפים גורם להם להתכופף, ואז השלג מחליק לאדמה והענפים מזדקפים שוב. זה נתן לו את ההשראה לפתח טכניקה של הגנה עצמית בה החלש מנצל את חולשתו להכרעת החזק, לא על ידי הפעלת כח נגדי, אלא על ידי הסתת הכח של החזק. לטכניקה הזו הוא קרא "ג´ודו" שזה "הדרך הרכה" ביפנית צחה..
כמובן כולם מכירים את הסיפור הידוע על ר´ שמעון בן אלעזר והאיש המכוער שסיומו "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" מדרש נוסף מדבר על ההבדל בין ארז לקנה: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (משלי כז) נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכם בלעם הרשע. אחיה השילוני קילל את ישראל בקנה שנאמר (מלכים א)יד) והכה ה´ את ישראל כאשר ינוד הקנה במים וגו´ מה קנה זה עומד במקום מים וגיזעו מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו איןמזיזות אותו ממקומו אלא הוא הולך ובא עמהן כיון שדוממו הרוחות עמדקנה במקומו. אבל בלעם הרשע ברכן בארז מה ארז זה אינו עומד במקום מים ושרשיו מועטין ואין גזעו מחליף אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו. ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב ממנו ספרי תורה נביאים וכתובים. (בבלי סנהדרין קה/ב) ואם ברצונכם לחבוש שבר שננו את המילים הבאות: הואט האנאט הואט אסתא, פיסטא, ציסטא דומיאבו דאמנאוסטרא.
"הכזה יהיה צום אבחרהו, יום ענות אדם נפשו? הלכף כאגמון ראשו ושק ואפר יציע, הלזה תקרא צום ויום רצון לה´?" הנביא מוכיח את אלה הצמים ומקיימים את כל סממני הצום, אך אינם מקיימים מצוות בין אדם לחברו. הפרק נקרא כהפטרה של יום כיפור.