``רוחות תועות`` וטיהור אנרגטי
היי רפי, אני מבינה שהתופעה שדברת עליה התרחשה מזמן. אולם אולי בכל זאת זכור לך אם באותה תקופה (לפני או אחרי), נפטר אדם קרוב ב/למשפחה ?! מפני שתופעה כפי שאתה מתאר, מאפיינת ``רוחות``, המחפשות קשר עם אנשים חיים, בדרך כלל על מנת למסור מסר מסוים, או על מנת ליצור קשר מחודש ולידע אדם קרוב שהם עומדים להפגש בקרוב. אמנם, בארץ, תופעת הרוחות נפוצה פחות מאשר בארצות אחרות ויש הזוקפים זאת לזכות מנהגי האבלות וטכסי האשכבה של הדת היהודית. אך עדיין ישנם לעתים מקרים חריגים, הקשורים לעתים בדרך שבה הלך הנפטר לעולמו, או משפחה הממאנת להינחם על מות אחד מבניה, הקושרת את הנפטר בעבותות לעולם הפיזי ומונעת ממנו להתחבר אל האור. לעתים גם ענייני רכוש, ``מותירים`` את הנשמה ``כבולה`` לעולם החומר. לעתים כשעוברים לדירה שבה נפטר אדם כלשהו, אין הוא ``מתיר`` לאחרים לגור ``בביתו``. לא ספרת באיזו דרך הסתיימה התופעה. אני מניחה שבדרך לא מובנת לך. כי אחרת לא היית שואל על כך. אולם בדרך כלל, במקרים כאלו, כדאי לנסות לברר מהוא המסר. אם באמצעות קריאת הסימנים, או באמצעות אדם בעל יכולות תקשורת עם העולם האסטרלי. (בשום אופן לא מומלץ לנסות זאת לבד, כי התוצאות עשויות להיות בלתי הפיכות.) לאחר הבירור, כדאי מאד לעזור לאותה `רוח תועה` להתחבר אל האור. ישנן דרכים רבות לעשות זאת. בעיקר בדרך של עבודה אנרגטית, שחרור רגשי, הרשאה לנפטר להשתחרר מהכבלים ששמנו עליו (אם זה המקרה) –יתכן אפילו שנחוצה עבודה של סליחה או שחרור והילינג. לאחר מעשה, כדאי מאד לטהר את הבית. טיהור פיזי ואנרגטי. וגם כאן ישנן דרכים רבות. מן הרפרטואר העממי, אפשר לדלות ממי-ים ועד שתן של בני הבית- כמים לשטיפת רצפות, שום ומלח, חמסות ופרסות למיניהם, קערית מים מתחת למיטה וכו`. בטיהור הבית, אני נוהגת להשתמש בארבע היסודות: אויר (רוח, אוורור) מים (מים רגילים, נקיים) אש (נרות) ואדמה (קטורת). ובשלושת הרבדים : פיזי- ניקוי פיזי, רגשי- שימוש בחושים ומנטלי-שימוש בהדמייה. סדר הביצוע הוא כדלקמן: א. פותחים את כל הפתחים האפשריים בבית למשב רוח, אור ואויר נקי. ב. עוברים בפינות הבית ומוחאים כפיים על מנת לפזר את האנרגיות הנוכחיות. (בפינות תמיד האנרגיה מתקבעת). אפשר גם לעבור במרכז החדר ולעשות תנועות קראטה של חיתוך האויר כביכול. ג. עתה, שופכים מספר דליי מים נקיים על הרצפה (שפונתה מחפצים שעשויים להינזק ממים) וממתינים כרבע שעה. ד. בשלב הבא, לוקחים קטורת חריפה (אוגדה של עלי מרווה, מוקסה או בכור), מבעירים ועוברים אתה בפינות החדר, בתנועות סיבוביות. (אפשר גם מעל ראשי בני הבית). ה. כעת, אפשר לאסוף את המים וליבש היטב. (רצוי להשתמש בסחבה ודלי ישנים, שאפשר להיפטר מהם לאחר מכן. בשום אופן לא לנדבם לזולת!!!) ו. יושבים במרכז החדר ומדמיינים מפלי מים נקיים, מי שלגים, היורדים מן התקרה, ניגרים על הקירות ומציפים שנית את הרצפות. יוצרים בהדמייה זרבובית המנקזת את כל המים אל תוך צינור היורד אל בטן האדמה, אל גלעין כדור הארץ. שם הכל נצרף בכור ההיתוך הזה. ז. עתה, מדליקים נרות בכל פינות החדר, יושבים במרכז החדר ומדמיינים כדור גדול של אור, ההולך וגדל לעבר כתלי החדר, עד שהוא ממלא את כל כולו. ח. מדמיינים איך מתוך כדור האור, נשלחות קרני אור אל היקום ועל גביהן רוכבות כל ישויות האור, חוזרות איתן אל המקור. אפשר `לראות` איך מתבצעת `טוויית האור` כהתגבשות, של רשת חשמל גבישית. ט. אפשר גם להשתמש במילות פרידה, שחרור ושכנוע לישויות, ללכת לכיוון האור. L&L TALYA
