אמנם סיפור פשוט, אבל הסטודנטית היטיבה להגדיר הבמאי מכניס אותך לסרט, המון זמן לא נהנתי מסרט כ"כ, ומי שרוצה להרגיש איך זה להיות מסומם בלי לקחת סמים? יראה את בבל וירגיש את תחושת הסם, בלי להכנס לדיכאון.
ונמצאת כל היום והלילה בדירה שלנו, ובדרך כלל את יודעת על כל מה שאני עושה, אבל יש לי זמן לפעמים, אז לפני שבועיים במוצ"ש, לא שמת לב, אז הלכתי לראות את "בבל".
בעיניי הסרט לא פשוט. ניתוח קטן על רגל אחת: מבט על דמויות הילדים בסרט: 3 זוגות ב-3 תרבויות, כל זוגות הילדים מאופיינים בקשר דיאדי על גבול הסימביוטי, כשבשלשתם נוכחות הורים מינורית. הם סוג של "ילדים הוריים", אני חושבת שיש כאן נסיון של הבמאי להראות שלא משנה מאיזו תרבות אתה, ההתפתחות שלך והחיפוש העצמי מתרחש בכל מקרה. יהיה מעניין גם לחשוב על הקבלה של תהליכים שהבמאי מחשיב כחשובים בעולם המבוגרים.
נכבד, המתחדש לעתים אדם יקר דילל אותו כאשר איבד כ- 200 סרטים אך זה כנראה הלך למישהו שהי'ה צריך אותם יותר ממני כפרה.. בכל מקרה, אני מורידה סרטים (לא כרגע בגלל המצב) והייתי בעמדה בכירה בבית קולנוע, כך שאני גם לא מעריצה שלהם בארץ (הרשתות, ז"א) אני לא צופה בטלוויזי'ה אך מעריכה סרטים טובים כאשר אני צופה בהם, כמו כל אומנות אחרת (ספרים, ציור, שירה, פיסול וכיו"ב)