כולכם

[שובטמה 12]

הוספתי עוד 0.00009% .....אכן....כוחה ...

של האשליה ...אור ואהבה

 

[ינוקא1]

מתוך הספר "מצע הנפש" מאת הפסיכואנליטיקאי

תומס אוגדן :

"במספר מקרים עבדתי עם מטופלים שלא השתמשו בדיבורם בכינויי גוף , והשתמשו רק בפעלים מועטים ביותר בצורת הפעיל.
לדוגמה - מטופל סכיזופרני מאושפז פסיכוטי אקוטי , אמר כאשר הוכה על ידי מטופל אחר :
"במטבח . . . לעזאזל . . . פרצוף מרוסק . . . מפוצח . . . בן זונה".
שימוש זה בלשון מבטא משהו ממצב ההויה של העמדה הסכיזואידית - פרנואידית בה דברים פשוט קורים.
(הערה : העמדה הזו היא מצב מוקדם בינקות בו אין "אני" ויש רק חוויות טובות או רעות המפוצלות זו מזו י.כ.).
בעבודה עם מטופל גבולי התרחשה השמטה דומה אם כי קיצונית פחות של כינויי גוף :
"בבית ספר היום . . . אין מזל . . . המורה שמוק . . . שונא אותו".
כאשר זה נמשך פגישה אחר פגישה התרשמתי יותר ויותר מהאופן בו מטופל לא חווה את עצמו כסוכן פעיל אלא כאובייקט אשר ארועי החיים קורים לו.
בספרו "הקול והזעם" ביטא פוקנר את חווית העצמי הלא רפלקטיבי בדמותו של ה"אדיוט" :
"בן חדל ליבב , הוא עקב אחרי הכף העולה אל פיו. נדמה שאפילו הלהיטות שבו כפותה. והרעב עצמו עילג. בבלי דעת כי רעב הוא . . ."

עד כאן הציטוט.
זה המצב של "אין אני" , וכך מתפקדים אנשים שאין להם "אני".
זו הארה מבחינתך ?

 

[lightflake]

כן

בדיוק
חכם

 

[ינוקא1]

לי אתה יכול להגיד זאת.

האם גם לעצמך (שאיננו קיים) אתה אומר זאת ? זה באמת מה שאתה רוצה ?

(והיזהר עם משאלותיך , הן לפעמים מתגשמות.
אני עושה ככל יכולתי להניא אותך ממשאלה זו , אך אם אתה באמת רוצה זאת זה מה שתקבל).

 

[סטיבן מקטאולי]

מה הקשר בין "אין אני" בהקשר הרוחניות לבין מה

שכתבת..?
כדי לראות באמת איך מתפקדים אנשים שאין להם אני ואיך המצב הזה, קרא ותביא ציטוטים של סוואמי רמדס, של רמנה מהרישי, ולא של סכיזופרנים...

 

[ינוקא1]

לסכיזופרנים לפחות "אין אני" על באמת

והם לא משקרים.

הארה אמיתית פשוט איננה מצב של "אין אני".

"אין אני" או "יש אני" הם שני צדדים של אותו המטבע.
שניהם חלק מהדואליות של עולם התופעות.
ממילא מי ש"הגיע" ל"אין אני" , לא הגיע לשום מקום !
ומי ששואף להגיע ל"אין אני" , שואף בעצם להיות סכיזופרן או מפגר.

בהארה אמיתית , "אין אני" ו"יש אני" נמצאים ביחד. בדיוק כמו הדוגמה שהבאתי בשרשור הסמוך על X :

X כמשתנה יכול להיות 0 (אין) ויכול להיות גם 1 (יש).
מצד שני אי אפשר להגיד עליו שהוא 0 או 1.
הוא יכול לקבל ערכים אך הוא אינו מזדהה איתם , מה שהופך אותו להיות הכל וכלום באותה מידה.

מי שנמצא ב0 או ב1 , עדיין נמצא בעולם התופעות.

רק מי שהגיע להיות X , והוא אין ויש באותה מידה , זה מישהו שהגיע להארה.

אם מי שהבאת , לא הבינו את הדבר הפשוט הזה , אז הם לא הגיעו לשום מקום.
(מה שכן , אולי הם כן הבינו ואתם לא הבנתם את דבריהם).

 

[lightflake]

כן, זה מה שאני רוצה. תודה.

חכם.

 

[ינוקא1]

מאחל לך שלא תקבל . . .

ושאלהים יתן לך יותר מזל משכל . . .

 

[lightflake]

 

[רועי החושב]

שמעתי על סופר אחד

נדמה לי ג'ורג' פרק, שכתב ספר שלם בלי איזושהי אות. זה בדיוק אותו סיפור.
זה תרגיל נחמד אם לוקחים אותו לכיוון יצירתי. זה לא הארה ולא בטיח. אתה חי באשליות.
כמה שטיקים וטריקים שלא תעשה- לא תגיע להארה. כל הטריקים האלו הם בתוך החשיבה. השמטה של רכיב דיקדוקי היא בתוך המחשבה.
אתה פשוט לא מצליח להכניס זאת לקודקודך- כל מה שאתה עושה הוא בגבולות המחשבה ולכן לא יביא אותך להארה. אין שום דבר שאתה יכול לעשות.

 

[רועי החושב]

יהיה משעשע אם העולם יתחיל להתייחס אליך

כאילו אתה לא קיים, כפי שאתה מנסה להתייחס לעצמך באופן מלאכותי...
תאר לעצמך שאתה הולך למכולת ורוצה לקנות בירה. המוכר מסתכל מבעדך כאילו אתה אויר, לוקח את הבקבוק ששמת על השולחן ופשוט מחזיר אותו למקום.
עאלק אין אני. מהר לחזור למציאות!!!!!

 

[lightflake]

קודם טענת בעצמך

שה"אני" משמש רק לבניית משפטים... עכשיו אתה מתייחס אליו כמישהו שהמוכר במכולת אמור לנהל איתו מערכות יחסים

לא פלא שאתה מסתדר כלכך טוב עם ינוקא,
שניכם לא יודעים על מה אתם מדברים

 

[רועי החושב]

טוב, אז תישאר בלי בירה

 

[lightflake]

לחיים

 

[רועי החושב]

הפעם קלעת בול

לפעמים אתה מבריק. הבעיה היא שעל גבי ההברקות אתה פולט איזושהי תיאוריה עקומה מתוך רצון לעלות עוד מדרגה (למואר כן אני וגם לא אני??? WTF) בנוסף לזו שעלית (אני מכיר את הנטיה הזו אצלי ולכן אני מזהה אותה אצלך). סייג לחוכמה שתיקה. אחרי ההברקה- מן הראוי להתבונן ולתת לה לפעול בעולם בעצמה. שלח לחמך (ואל תתפתה לאכול אותו או לדחוף אותו בכוח לגרונם של אנשים).

 

[ינוקא1]

ראשית

אני גם מעריך את העצות שניתנו ממקום טוב ואמיתי.

ועם כל זה , ה"תיאוריה" עליה אני מדבר היא מציאות פשוטה מבחינתי.

היא נובעת מהגיון בדיוק כמו פיזיקה , רק שצריך להשקיע בה כדי להבין אותה.

וגם אני מבין ממנה רק את קצה הקרחון , ואולי עדיף כך.

 

[lightflake]

מצד אחד המצאת תיאוריה שהיא "מציאות פשוטה"

מבחינתך
מצד שני, אתה טוען שאתה מבין ממנה רק את קצה הקרחון

 

[ינוקא1]

זה כמו הפיזיקה של ניוטון -

אם אתה מבין אותה ברמה הפשוטה אז אתה תדע לחשב באיזו מהירות יפול גוף ממגדל מסוים , או מהי התאוצה של גוף כאשר פועל עליו כח מסוים , מהי מהירותו של גוף הנמצא במסלול מעגלי מסוים וכדומה.

וזו היתה ההתחלה של הפיזיקה.

וזה היה רק קצה הקרחון של הפיזיקה - כי בהמשך הפיזיקה התחילה לכלול גם תופעות כמו חשמל ומגנטיות , ואחר כך תורת היחסות ותורת הקוונטים וכו' וכו'. היום בזכות ההתחלה ה"מינורית" לכאורה אנחנו מדברים אחד עם השני ממרחק , מניעים מטוסים ועוד ועוד.

גם מה שאני מבין זה רק קצה הקרחון ממשהו רחב הרבה הרבה יותר , והייתי שמח אם היו לי עוד 300 -400 שנה לחיות כדי לראות לאן זה יתגלגל.

 

[lightflake]

בלבולי מוח

אז יש לך מזל ענק שלא יהיו לך 300 שנה להמשיך עם זה

 

[ינוקא1]

מבחינתך זה כך.

אך מבחינתי לא.