כולי רגשות אשם?

[מנפנף]

כולי רגשות אשם?

אולי.. אשם על זה שלא נהייתי מישהו! גילי כבר מבוגר - אני יודע שגם צעיר אבל גם מבוגר. תמיד התחמקתי מלעשות משהו, כדי לבוא יותר מוכן וכמובן שתמיד אני מאחר. עכשיו זה כבר מרגיש יותר פיספוס (). לא ההכרתי מקרוב נשים, התבאסתי ללכת למועדונים ופאבים ובילויים כי לא הייתי עם נשים, לא בססתי חברים טובים וקרובים גם כי התביישתי שאין לי היכרות איתן, לא נהייתי אדם תורם לסביבה, לא הצלחתי לקרוא ולהחכים, עשיתי פוזה של אדם שתפס גוב בסדר וחי חיים מלאים כאשר בפועל זה הכל חייים של מחבואים, לא טיילתי למרחקים ותמיד הנושאים הללו מעסיקים אותי ומטרידים אותי עכשיו כבר אני מכיר מישהי והיא רוצה שנתחתן....? ואני בכלל רציתי להגיד שאמא שלי חולה מאוד ובימיה האחרונים. תודה לכם מקרב לב על הקריאה וההבנה

נב: אני משחרר את מה שכתבתי לפורום, כי אולי זה חשוב שאני יוציא את זה, אבל בעצם זה עניין שלי.