כוחו של המנהיג

TaL53

New member
מנהיג כריזמתי וסמכותי

לרוב יהיה בעל מאפיינים דיקטטוריים כאלה או אחרים, וזה תלוי במשך שלטונו ובאופי שלטונו. תזכור למשל שהיטלר עלה לשלטון בצורה דמוקרטית (פחות או יותר) ובתמיכת העם. העניין הוא שמה שמאפיין מנהיג סמכותי זאת צמיחה כלכלית( מסויימת) ופשיזם מדינתי (ז"א העלאת כבוד המדינה והמנהיג) וזה מושג רק ע"י דיכוי מסוים של האופוזיציה והארכת זמן הכהונה של המנהיג (כדי שיוכל לממש את הרפורמות שלו), מה גם שפולחן אישיות כמו שכתבת עליו וכמו שמצאתי בעיתון לא יכול להיות מושג במדינה דמוקרטית בגלל האופי האנטי דמוקרטי של הפולחן. ומי אמר שהשוואתי לסטלין? היו הרבה מנהיגים סמכותיים במאה ה-20. לרובם נפלו כמה ברגים אבל היו ם כאלה מוצלחים כמו טיטו ואטאטורק. מה שאמרתי זה שההיסטוריה מלמדת שמנהיגים סמכותיים ששולטים ללא אופוזיציה וללא ביקורת עלולים להביא לקריסת המדינה.
 

shon100000

New member
למה,בכלל לא

מנהיג כריזמתי וסמכותי לא חייב להיות בעל מאפיינים דיקטטוריים כל עוד נשמרת הדמוקרטיה,החופש ושיש אופוזיציה.ושוב,אם יהיה מנהיג כזה ביראל ואם באמת הוא ירצה להיות בחשקה של "אל" ייקח לו שנות אור להגשים את מטרותיו.. אני דווקא האהבתי את הדוגמא של אתאתורכ,הוא הפך את טורקיה למדינה מודרנית ומתקדמת ועשה בה דר וקבע למשל את הצבא שיהיה אחראי על כך שטורקיה תישמר חילונית,למרות שגם לו לא היו חסרות פעולות אנטי דמוקרטיות מובהקות אבל בהתחלה זה חייב להיות כך בשביל לכונן חברה מסודרת ואחרת.במצב של ישראל רק ביקשתי מנהיג כריזמטי(גם האמריקאים אוהבים מנהיגים כריזמטיים למשל)ובעל יותר סמכויות אבל כמובן שיהיה את מי שיוכל גם להרהר על דבריו,וזה אפשרי גם במדינה דמוקרטית. דרך אגב,אחוז החסימה בטורקיה הוא 10%,ואני אומר,למה שלא יהיה כך גם בישראל?
 

TaL53

New member
זה תלוי מה מטרותיו

בדר"כ מנהיג כריזמתי ירצה להמשיך להחזיק בשלטון ובשביל זה הוא צריך לשנות את החוק ובמידה מסוימת לדכא את האופוזיציה כי מתוך היותה אופוזיציה היא לא תאפשר לו לממש את מטרותיו. דוגמא טובה למנהיג שויתר על כוחו זה נלסון מנדלה. גם בישראל כמו בכול מדינה דמוקרטית קיימת סכנה למנהיג דיקטטורי, במיוחד לנוכח הכשלון של המנהיגים הדמוקרטיים והרצן כמו שאמרת במנהיג חזק שיביא לסדר במדינה. אני חושב שבן גוריון בהחלט יכל להפוך לאחד כזה אבל הוא למזלנו היה איש של עקרונות שרצה לשמר את הדמוקרטיה בכול מחיר (לדוגמא-אלטלנה). בטורקיה אחוז החסימה נועד לשמור על החילוניות של המדינה. וכרגע נראה שזה לא כול כך מצליח להם. אחוז חסימה גבוה גם הוא פוגע במידה מסוימת בדמוקרטיה כי הוא לא מאפשר לכול המפלגות להיות מיוצגות ותסכים איתי ש-10% מהבוחרים זה כוח די משמעותי שלא יכול להיות מיוצג בגלל חוק אנטי-דמוקרטי.
 

shon100000

New member
אבל זה תלוי כיצד אתה מגדיר את המונח "כריזמטי"

מדוע לתת דוגמאות של סטאלין והיטלר.אני מדבר על מנהיג כריזמטי כזה שידבר אל העם,יעודד אותו כשצריך,יוהיה יותר פעיל בנושאים השונים העולים על סדר היום כמו שצריך להיות מנהיג.ואני כלל לא מתכוון לדיקטטורה ולכל זה,גם בדמוקרטיה יכול להיות מנהיג כריזמטי.ככה היו גם מנהיגים אחרים בעברה של ישראל,מנהיגים נערצים.גם בעולם היו מנהיגים כאלה כמו צ'מברליין בבריטניה ואחרים. הנושא גם של בחירת המנהיג גם הוא חשוב,אתה יודע למשל שבארצות הברית של אמריקה יש הרבה משמעות למראה של הנשיא המועמד. ואני עדיין חושב שצריך להתקיים אחוז חסימה ולא ידוע לי שבטורקיה זה כך בגלל שתישמר חילונית,אני יודע שאתאתורכ קבע שהצבא התורכי הוא זה שישמור על החילוניות של טורקיה,אם באמת נקבע שאחוז החסימה לפרלמנט התורכי הוא 10% כדי לשמור על טורקיה חילונית זה לא נראה לי הגיוני כי הרי כמו עכשו יכולה לעלות גם מפלגה מוסלמית ולקבל אחוזים גבוהים הרבה יותר.חוץ מי זה שיש בעוד מדינות אחוזי חסימה הרבה יותר גבוהים מה-1% שיש פה,והמטרה היא למנוע ריבוי של מפלגות קטנות שגם ככה ההשפעה שלהם בפרלמנט היא קטנה.אז אם לא 10% אפשר אחוז חסימה נמוך יותר כמו 3% או 5% למשל.
 

TaL53

New member
אין לי בעיה לתת דוגמאות

אחרות, פשוט סטלין והיטלר הם שני הדיקטטורים הכי ידועים בימינו:) אני באמת רוצה שתבין משהו, לא אמרתי שמנהיג כריזמתי בהכרח יהיה דיקטטור אלא שהניסיון מלמד אותנו שמנהיגים כריזמטיים נטו יותר לנסות להישאר בשלטון וכך בעצם פגעו בדמוקרטיה. הגבול בין מנהיג כריזמטי למנהיג סמכותי על גבול הדיקטטורה הוא מאוד דק לכן צריכים להיות זהירים. צ'מברליין בבריטניה הוא ממש לא נערץ, אולי התכוונת לצ'רצ'יל:) והוא דרך אגב הודח בבחירות בשנת 1945 מה שמראה שכריזמה לחוד ואהדת הציבור לחוד:) בארה"ב יש משמעות לכול דבר קטן בנשיא:) בישראל אחוז החסימה הוא לא 1% (כי אז היינו רואים את עלה ירוק בכנסת). אחוז החסימה הוא אם אני לא טועה בערך 3.5%. בטורקיה אחוז החסימה הגבוה נועד למנוע ממפלגות דתיות קטנות להיכנס לפרלמנט ובכך לערער את מפלגת השלטון החילונות. זה שבעשור האחרון המפלה המוסלמית מנצחת מראה שהציבור כבר לא נוטה לחילוניות כמו בעבר. בכול מקרה טורקיה היא לא שיא הדמוקרטיה. נ.ב קיבלתי 90 בעבודה שעשיתי על דרום אמריקה!!!!!! יאייפי!!!!!!!
 

shon100000

New member
כן באמת התכוונתי לצ'רצ'יל

שהיה אהוד בימי מלחמת העולם השניה,וזה שהוא הודח רק מראה שהוא היה אהוד אבל בזכות הדמוקרטיה העם יכל להדיחו. בדקתי,בישראל אחוז החסימה הוא 2%. השיטה הונהגה בתורכיה החל מהבחירות של 1995, בעיקר כדי למנוע את התהליך של התפצלות מפלגות ושל הרכבת ממשלות קואליציוניות בלתי יציבות (ממשלות שמוקמות על-פי הסכם בין מפלגות שונות, כשלאף מפלגה אין רוב בפרלמנט).לפי-ויקיפדיה. מה גם שזה שעלתה מפלגה איסלמית בטורקיה לא אומר שהמדינה לא דמוקרטית פשוט רוב העם בחר במפלגה זו וגם לה כמובן יש זכות להתמודד ולהיבחר,אך לא זכות למנוע את החילוניות של תורכיה ולהפכה למדינת הלכה מוסלמית. בקרב רובם המוחלט של המעמד הבנוני והעליון במדינה יש נטייה ברורה לחילוניות והם גם הלו שהצביעו עבור המפלגות החילוניות,רובם של המצביעים למפלגה האיסלמית הם האנשים הפשוטים,העניים והכפריים הרבים בתורכיה וכמובן הדתיים. אך המפלגה האיסלמית עושה טוב לכלכלה התורכית,הכלכלה התורכית בעלייה מתמדת והלירה התורכית הולכת ומתחזקת,וגם הם בקשרים טובים עם מדינתנו,למעשה הקשרים הטובים ביותר שידעה ישראל עם תורכיה זה עם המפלגה הזו.אם זאת כמובן שרואים כי הדת נכנסת חזק לתמונה במדינה,מספר הנשים הלבושות ברעלה או בכיסוי ראש אחר עולה וגם קראתי שמספר המסגדים בתורכיה כבר עולה על מספר בתי הספר במדינה. כל הכבוד על הציון
,אשמח לדעת קצת על מה היא היתה בדיוק..
 

TaL53

New member
העבודה הייתה על המשבר הכלכלי

של דרום אמריקה בשנות ה-80. הנה קישור להסבר קצר על הנושא:) http://en.wikipedia.org/wiki/Latin_American_debt_crisis
 

shon100000

New member
טוב לדעת...

אם כבר מדברים על דרום אמריקה,אתמול קראתי על "המלחמה המשולשת" שנלחמו בה ארגנטינה,ברזיל ואורוגוואי יחדיו נגד פרגוואי,שהיתה אחת המלחמות העקובות מדם שהיו באמריקה.יש האומרים כי 90% מאוכלוסייתה של פרגוואי לפני המלחמה נהרגה!!! קישור
 
בהחלט מגיע לא הכבוד הראוי,

וגם אני נמנע, באופן כללי, על תומכיו. אבל מכאן ועד לפולחן אישיות המרחק רב. ד"א, מה קורה עם עניין הבחירות הקרבות ברוסיה? שמעתי שפוטין יזם שינוי בחוקה ע"מ שיוכל להמשיך לכהונה שלישית (במידה ויבחר). האם זה נכון?
 

shon100000

New member
שמעתי על זה גם

בנתיים אני לא בדיוק יודע,צריך לבדוק את הנושא.
 

shon100000

New member
בדקתי

פוטין הציע להאריך את הכהונה של נשיא הפדרציה הרוסית ל5 עד 7 שנים לפחות לקדנציה אחת.לדבריו תרופה של 4 שנים היא חיקוי של השיטה האמריקאית.אם זאת הוא עדיין טוען שיש לאפשר לנשיא הפדרציה הרוסית כהונה של 2 קדנציות בלבד.
 

OnlyNick

New member
ברור

צריך להאריך את הכהונה ל-7 שנים כי ידוע שכל מנהיג גונב ב-4 השנים הראשונות וככה אין לו מספיק זמן כדי לנהל מדינה... אם הכהונה תיהיה 7 שנים אז הוא יגנוב מספיק ב-4 שנים ולפחות ב-3 השנים האחרונות המדינה תתנהל כמו שצריך.
 
למה דווקא 7?

השאלה היא קצת יותר מורכבת: כמה זמן דרוש להנהגה חדשה להראות מה היא שווה? האם ההספק האפשרי בכהונה של 4 שנים, זה פופוליזם בגרוש כי קשה מאד לעשות רפורמות ולשנות דברים בפרק זמן כה קצר, או שזה ה-זמן האופטימלי להערכה נכונה? לא חקרתי את הנושא ואין לי שמץ של מושג מה התושבה הנכונה (ואם קיימת כזאת בכלל). מה שכן, ציות עיוור לכמה נורמות וסטנדרטים זו אטימות לשמה. לכן צריך לבחון כל שיטה וכל דבר מחדש.
 

OnlyNick

New member
חרב פיפיות

כשכהונת הממשל ארוכה נוצר מצב שבו הממשל משריש את השליטה שלו במנגנוני המדינה ובתודעת הציבור וככה מטה את תוצאות הבחירות לכהונה השנייה(משהו בסגנון שלטון מפא"י, שלטון שרק מלחמה הצליחה לשבור). לדעתי 4 שנים+ אופציה ל-8 שנים זו תקופה שכן אפשר לבצע בה רפורמות משמעותיות, מה שכן צריך שב-4 השנים הללו הממשל יהיה חסין לניסיונות להפיל אותו(אולי לא לגמרי חסין אבל למשל לדרוש רוב מיוחס בפרלמנט ולא רוב מוחלט) ככה יוכל לפעול באופן חופשי בלי צורך לבצע מהלכים פופוליסטיים רק כדי להשאר בשלטון- מבחן התוצאה יהיה בבחירות לקדנציה השנייה.
 
למעלה