כואב

כמהאפשר

New member
יקרה שלי


את רוצה לספר קצת?
סליחה שנעלמתי בפעם הקודמת.

מה קרה?
מה עורר את זה?
 
תודה רבה על החיבוק

אין לי כוח לכתוב עכשיו, להיכנס לזה. אם יהיה לי כוח וחשק אני אכתוב מחר. אל תדאגי, אני בסדר. חיבוק גדול בחזרה

פשוט כואב כל כך. אבל לא אכלתי על זה. אלוהים עזר לי לנצח עכשיו, רק עכשיו, שום רגש לא קשור לאוכל, הפרדה מוחלטת בין השניים. תודה לאל
 

כמהאפשר

New member
כל הכבוד אהובה.

כל הכבוד.

מכל הלב.
יודעת כמה לא טריוויאלי, כמה לא פשוט זה.

הצלחת במקום קשה ומתעתע ברבים(אני לא הצלחתי).
מי ייתן ואדע להצליח אני, מפני שבשבוע האחרון אני נופלת עוד(כאשר כל הנסיבות רק מחייכות אליי. ואני רק מפילה את עצמי ושמה לעצמי רגליים היכן שרק אפשר).

גאה בך כל כך, יקרה. כל כך.
 
שמחה לשמוע על הכוחות שאת מוצאת

מחזקת אותך להאמין בעצמך ובכוחות שלך. את יכולה לעשות את הבחירות הנכונות והטובות גם בתוך המצב הקשה הזה.

אני חושבת שגם אם דחו לך את התור אפשר להתקשר לפסיכיאטרית ולהגיד שזה מצב חירום. ניסית את זה?

 
זה לא רלוונטי

לא מוצאת כוחות. אתמול אכלתי באבו-אבוה. אמנם רק מה שמותר לי, אבל בלסתי סיר שלם.
והיום הפגישה אצל הדיאטנית רק דיכאה אותי יותר, כי לפי המשקל שאצלה בחדר עליתי חצי ממה שירדתי אצל הנטורופת, אלא אם שני המשקלים אינם זהים במדויק.
איך אני אמורה להתקשר לפסיכיאטרית ולהגיד לה שזה מצב חירום אם היא לא עונה לטלפון שם? מקסימום אם היא תענה היא תגיד לי להעלות את המינון של הכדור שהורדנו אותו, את זה אני יכולה לעשות גם לבד (ואעשה, החל מהערב). מקסימום אם אני או העו"סית שלי נתפוס אותה (וסביר שלא, אני מכירה אותה, אני יודעת שהיא לא עונה לטלפונים) היא תגיד לי שאם זה דחוף שאפנה לחדר מיון או לפסיכיאטר אחר. לא רוצה פסיכיאטר אחר, ומיון אני רוצה עוד פחות.
למות.
או לסבול עד שהגל הזה יעבור.
מה שיקרה קודם.
(אני לא אובדנית, רק פורקת תסכול שאין לי אפילו מילים בשבילו. כמה אני תלויה בחארות הקטנות האלה, הכימיקלים המזורגגים).
 
וסליחה מכולם ותודה לכולם

על העידודים והכול... אין לי כוח להגיב, אני מאוד אנטיפתית ולא תקשורתית בימים אלה, צורחת על כל מה שזז או שותקת למוות. השותפה שלי סוף סוף זוכה להכיר את מי שאני באמת (ובאמת שאני מנסה להתאפק בכל הכוח שלא תראה את הטירוף של הבכי הבלתי פוסק. אני ממש משתדלת להיראות שפויה עד כמה שזה אפשרי בכלל).
 

hory0

New member


חיבוק חזק יקרה..

אולי כדאי לדבר עם הפסיכיאטר בהקדם?

את לא צריכה לכאוב, מגיע לך להרגיש טוב!!
 
מחבקת.

טוב שאת מצליחה לשמור על עצמך בהתמודדות עם הכאב הזה. וגם, מצטרפת להורי - דיברת עם הפסיכיאטרית?
 
היא לא עונה לטלפונים

ועכשיו קיבלתי הודעה שדוחים לי את התור בהרבה מאוד זמן. עוד יותר מחודש. זה היה אמור להיות בשבוע הבא או עוד שבועיים. אין טעם, אין למה לחכות.
 
תשנסי מרפקים

אין דבר כזה שינוי בתרופות פסיכיאטריות (או בתרופות בכלל) שאחריו הרופא המטפל לא זמין (בטח לא ליותר מחודש). זה לא אחראי.
 
למעלה