כואב

JamesNox

New member
כואב

שוכב על המיטה. כואב כל כך. נושם בזהירות. אתה מתישב בשולי המיטה. אני מחניק גניחת כאב. אפילו התזוזה הקלה של המזרון מכאיבה. ״אתה יודע שתרגיש יותר טוב אחר כך״ אתה אומר ״אבל אני לא רוצה״ אני כמעט מתיפח ״כואב לי יותר מדי״ ״אל תהיה טפשון״ אתה אומר. עיניך שמיים צלולים של חמלה ואהבה. ״אתה בוטח בי, לא? אתה יודע שאני רוצה רק בטובתך״ אני נושם עמוק. כואבכואבכואבכואבכואב. אתה מלטף את מצחי וממתין בסבלנות. ״טוב״ אני אומר. קולי מייבב. אני שונא את הקול שלי כשאני נשבר ככה. ואז אתה מכניס אותו לחדר. מכין לו שולחן קטן לתיק עם הציוד שלו. אתה נשאר לידי. 45 דקות של יסורים. הדמעות זולגות כמעט בלי שליטה. אתה אוחז בידי כל הזמן, חוץ מכשזה מפריע לו. אבל צדקת, כמובן. אני מרגיש יותר טוב אחר כך. שוקע לתוך שינה לראשונה מכמה ימים. אתה מכסה אותי. מנשק אותי על מצחי המיוזע. כשאתם עוזבים את החדר אני שומע אותך משלם לו, עם טיפ של מאה דולר. ״תודה שבאת כל כך מהר״ אתה אומר לפיזיותרפיסט ״הוא כל כך סובל כשנתפס לו הגב״
 

seelinewoman

New member
רפואה שלמה והחלמה מהירה


 
אויש

כואב לי לחשוב שכואב לך. מה מקל עליך? קשה לי כ"כ עם הידיעה שכואב לאחרים. מקווה שבקרוב, הכאב יחלוף.
 

JamesNox

New member
תודה יקירות

אני מרגיש קצת יותר טוב. יכול לשבת במיטה בזהירות לקצת זמן. זה בא והולך, הגב שלי. לפעמים פעם בחודש, לפעמים פעם בחצי שנה. לפעמים משתק אותי ליום ולפעמים לשלושה-ארבעה. אין מה לעשות (זאת אומרת, יש, ואני עושה. לכן התקפים כמו האחרון הם יחסית נדירים). ושוב תודה
 

A לוןA

New member
סעמק

והראש שלי לקח אותי למקומות אחרים לגמרי. נקווה שהאחרון היה באמת זה- האחרון!
 
למעלה