כואב לי..

[סוכריה עטופה בערפל]

כואב לי..

נמאס לי שכל כך מסובך להיות אני. למה אני צריכה לבכות ולכעוס, לרעוד בחוץ ולשלוח הודעה אומללה מהפלאפון? למה אחרי שנתיים+ ההורים עדיין חושבים שאני מקולקלת-אם אני מרגישה כ``כ שלמה עם עצמי?! זה כואב להם, אני יודעת. אבל חשבתי שזהו-הם איתי! אז אני מגלה את זה. מאחורי הגב..לא תהיו הוגנים ותדברו דוגרי/: אשמח לקרוא חיזוקים, המסע אל עצמי רצוף תלאות יותר משחשבתי..(וזה לא אומר שאני מוותרת. לוותר על זה יהיה לוותר על עצמי)

 

[מלח השמים]

אני איתך ../images/Emo39.gif

לא תמיד אפשר לשנות אנשים אחרים ובפרט כשהם מבוגרים. לכן, אולי לא תוכלי לשנות את הורייך. אבל את יכולה לנסות במידת האפשר להסתדר איתם כמו שהם. עם הזמן הם יתרגלו ויקבלו אותך.

 

[ephi79]

המוני בהצלחה עם המסע ../images/Emo13.gif

 

[מתלבט13]

ברוכה הבאה../images/Emo176.gif../images/Emo135.gif

ואנחנו נשמח לשמוע קצת יותר עליך מי את וכאלה.

 

[דינה N]

חוזק מול הורים

היי סוכריה, יבוא רגע שבו תביני שאת ממש בסדר ולא עשית שום דבר רע בזה שבחרת לחיות אחרת... ואז העוצמה שלך תוקרן החוצה וההורים יתיחסו אחרת. אני עשיתי דוקטורט בכאב מול ההורים שלי... אני איתך בהצלחה

 

[מחממנוע]

צודקת. גמני אתך

תהיי חזקה

 

[uri80]

טוב שאת לא מוותרת, ועוד יותר טוב

שאת שלמה עם עצמך. נשמע שאת עושה משהו נכון. אנשים רבים היו שמחים להתחלף איתך.