החיים שאחרייך
New member
כואב לי
אתמול ישבתי פה ולא הצלחתי לכתוב מרוב בכי. כל מה שרציתי זה שמישהו יקח אותי אליו, יחבק אותי ויגיד לי שיהיה בסדר. לא נכנס מישהו כזה בדלת ואני בכיתי בלי סוף. אני מרגישה שהחיים שלי זה כמו דומינו שהכל נופל בשרשרת בלי יכולת עצירה. אני מסובכת עם 3 גברים כרגע: אחד, יצאנו פעם, הוא שקרן חולני שהשפיל אותי ושיחק בי המון ואני פשוט נמשכת אליו בטירוף ולא מצליחה להתנתק. השני, נשמה טובה ומעניקה שאני לא מצליחה להימשך אליו והשלישי, איך לא הגרוש. שהכניס אותי עכשיו לבעיות של הישרדות מבחינה כספית ויותר גרוע לביטחון האישי שלי ושל הבת שלי. ובין לבין עוד דברים משתבשים, אני מתקנת במקום אחד בשני מקומות אחרים נהרס. החלום שלי הפך להיות מסוגלת לנהוג בלי משקפי שמש וגליל טישו באוטו, שיהיה לי יום אחד שלם בלי דמעות בגרון עם חיוך אמיתי ולא מאולץ, אומרים לי שאני חייבת להתחיל לפתח עור של פיל ואני מרגישה שיש ימים שאני מסתובבת בלי עור בכלל...הכל חשוף ולא משנה איפה יגעו בי הכל כואב.ואני מנסה...כ"כ מנסה להרים את עצמי אבל מרגישה כאילו מישהו שם למעלה בודק אותי ומציב שוב ושוב מכשולים לראות עד כמה אני מסוגלת להמשיך. ואני לא...אני הולכת לאיבוד, אני עושה טעויות שעולות לי בעוד כאב ועוד דמעות (ורק לך "עד השמיים וחזרה" אגלה שדיברנו גם אתמול...) ולך אלוהים אגלה שאני ממש אבל ממש לא חזקה כמו שכולם חושבים אבל אם אתה קיים אתה בטח רואה ויודע...
אתמול ישבתי פה ולא הצלחתי לכתוב מרוב בכי. כל מה שרציתי זה שמישהו יקח אותי אליו, יחבק אותי ויגיד לי שיהיה בסדר. לא נכנס מישהו כזה בדלת ואני בכיתי בלי סוף. אני מרגישה שהחיים שלי זה כמו דומינו שהכל נופל בשרשרת בלי יכולת עצירה. אני מסובכת עם 3 גברים כרגע: אחד, יצאנו פעם, הוא שקרן חולני שהשפיל אותי ושיחק בי המון ואני פשוט נמשכת אליו בטירוף ולא מצליחה להתנתק. השני, נשמה טובה ומעניקה שאני לא מצליחה להימשך אליו והשלישי, איך לא הגרוש. שהכניס אותי עכשיו לבעיות של הישרדות מבחינה כספית ויותר גרוע לביטחון האישי שלי ושל הבת שלי. ובין לבין עוד דברים משתבשים, אני מתקנת במקום אחד בשני מקומות אחרים נהרס. החלום שלי הפך להיות מסוגלת לנהוג בלי משקפי שמש וגליל טישו באוטו, שיהיה לי יום אחד שלם בלי דמעות בגרון עם חיוך אמיתי ולא מאולץ, אומרים לי שאני חייבת להתחיל לפתח עור של פיל ואני מרגישה שיש ימים שאני מסתובבת בלי עור בכלל...הכל חשוף ולא משנה איפה יגעו בי הכל כואב.ואני מנסה...כ"כ מנסה להרים את עצמי אבל מרגישה כאילו מישהו שם למעלה בודק אותי ומציב שוב ושוב מכשולים לראות עד כמה אני מסוגלת להמשיך. ואני לא...אני הולכת לאיבוד, אני עושה טעויות שעולות לי בעוד כאב ועוד דמעות (ורק לך "עד השמיים וחזרה" אגלה שדיברנו גם אתמול...) ולך אלוהים אגלה שאני ממש אבל ממש לא חזקה כמו שכולם חושבים אבל אם אתה קיים אתה בטח רואה ויודע...