כואב לי הלב

[שילולנה]

כואב לי הלב../images/Emo7.gif

אדם טוב שאני מכירה מהעבודה ומהקהילה חלה בסרטן!!! איני יודעת איזה אבל מהשמועות אומרים שהמצב קשה אני מרגישה שאדם שחי ביננו עוד מעט כבר לא יהיה . תהליך האבל בעצם עכשיו כבר מתחיל ואני כ"כ לא רוצה זה כ"כ לא פייר. כל פעם שזה קורה מרגישים מחדש כ"כ אבודים והחרדה האיומה וחוסר האונים שאין מה לעשות ולעזור. והייתי חושבת שאחרי כמה אובדנים פה ושם אהיה מוכנה יותר לא מה פתאום להיפך זה רק מחליש את העמידה הרפה גם ככה. זה לא עושה חשק להמשיך בחיים זה משתק וזה כואב וזה מכעיס . ויש לי חתונה של קרוב משפחה עוד יומיים ואין לי שום חשק לכך

 

[BooBee]

למה תהליך האבל מתחיל כבר עכשיו?

הבנאדם "רק" חולה. למה את ממהרת לקבור אותו? ואולי ילחם במחלה ויבריא, ואולי לא, אבל בינתיים נותר רק לחזק אותו ולעודד אותי בלחימה הקשה במחלה הארורה הזו, לא? ולגבי שאר מה שכתבת, כן, זה מבאס ת´תחת. בכל פעם שאנחנו שומעים על מישהו שחולה במחלה זו או אחרת, ישר החיים שלנו נכנסים לפרופורציה. פתאום כלום לא חשוב, חוץ מלחיות. היצר ההישרדותי שלנו מרים את ראשו מעלה מעלה ואנחנו מתחילים לברך על מה שיש לנו, במקום להתבאס ממה שאין. ואי אפשר להיות מוכנים לאובדן, לא משנה כמה אנשים איבדנו על הדרך. בכל פעם זה נותן בעיטה חזקה וכואבת ומחליש את העמידה הרפה, כמו שהגדרת בכנות מעוררת מחשבה. שלך, רויטל.

 

[noor נור]

יחד עם זאת "העמידה הרפה" דווקא

מתחזקת בעיקבות אירועים שונים שעוברים עלינו, מעמידים אותנו טוב טוב במקום ומבהירים לנו מה חשוב ומה לא. מאחלת לך שתצליחי למצות כל רגע שיש לך כיום עם אותו אדם, אל תפחדי, היחשפי לפניו, דברו, חבקו, נשקו, עשו הכל הכל. תזכרי את זה לעד ותנצרי את זה בליבך. שיהיה לך רק טוב.

 

[me4]

החיים שלנו...

החיים שלנו שזורים במוות ובחיים...המוות הוא חלק מאיתנו ולכן אנחנו מקווים שהשזירה הזו גם תאפשר לנו להמשיך לחיות בשביל עצמנו (החיים) ובשביל האחרים ,החיים והמתים. תהיי חזקה. צר לי לשמוע על הבשורה הקשה. אשמח אם תשתפי אותנו בכל זאת על ההתמודדות שלך . me