כואבת

Silver Ghost

New member
כואבת

עשיתי כל כך הרבה למענו והוא לא היה מוכן להקריב אפילו מעט למעני... זוהי השורה התחתונה. אחרי שנה נפרדנו.. אני מרגישה כלכך בודדה, ממש חנוקה.. אני מרגישה כאילו תקועה לי אבן בגרון. כל הזמן. אפילו כשאני עם אנשים ושמח לי לא רק כשאני לבד ובוכה... לא מצליחה להכניס את עצמי בחזרה לשגרת היום ומפחדת להישאר לבד ולתת לעצמי לבכות כל כך... אני רוצה שהוא יבין מה הוא איבד וירצה אותי כל כך וירצה לחזור אליי אבל מרגישה שאלו חלומות באספמיא....
 
ולמה לבכות?

אם את מודעת לזה שאת עשית למענו והוא לא, כלומר ממילא המע' ביניכם לא הייתה משהו.. את צריכה לחגוג בכל יום שאת בלעדיו.
 

seeyou

New member
"אני רוצה שהוא יבין מה הוא איבד"../images/Emo4.gif../images/Emo178.gif

זה טעות לחשוב ככה לכול אחד יש מחליף ועל טעם ועל ריח אין להתוכח "עשיתי כל כך הרבה למענו"- ייתכן שהוא היה אוהב-מעדיף דברים אחרים הוא יבין בדרכו וגם אם ירצה לחזור אליך זה לא יהיה אותו דבר HUXH A cracked BELL can never sound well.
 

kmiki

New member
למה את רוצה מישהו שלא רוצה אותך?

עד כדי כך את לא מאמינה בעצמך? נתת הכל, אהבת והוא? עזב, אז למה לרדוף אחריו? עזבי ועברי הלאה
 
נקודת מבט.

איני מבקר אותך על כך שאת עצובה מכל הנושא. אני רק חושב שאת מביטה בעיניים אשר רחוקות רחוקות מנקות המבט שלו. מבחינתו הכל בסדר ואם ישנן חריקות אז אפשר להמשיך בכך. ולכן את צריכה לגרום לו שישינה את ההסתכלות שלו כלפייך. ואיך עושים את זה? זה עניין של דרגות וכל בן זוג והדרגה שלו. יש כאלה שצריכים רמז ויש כאלה שעד שלא תגישי את הבקשה לגירושין אז הם לא יזדעזעו. דבר אחד אל תעשי בשלב הזה.. אל תראי שאת על הקרשים..תצאי ..תתאפרי..תרימי את הראש..תראי ששום דבר לא ישבור אותך..
 

nowonder

New member
לכבוד סיום שנת הלימודים

אני פותחת בשבוע "אז מה למדנו?" מאחר ואת מבינה לבד כבר, שהוא לא יחזור אלייך כי הוא הבין מה הוא איבד, אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהבין למה איבדת אותו ואיך את נמנעת מטעות דומה עם הגבר הבא (ואני מבטיחה לך שיבוא אחר, ראוי לא פחות מזה). רעיונות. למשל, להפסיק להקריב למען. החיים זה לא הקרבה. אנחנו לא מקריבים למען הילדים, לא למען בן הזוג, ולא למען הקריירה. החיים זה בחירה בין אפשרויות, ומחיר לכל החלטה. כשאת מקריבה משהו למען מישהו, את עושה כמה טעויות: 1. קודם כל, את מעלה אותו לדרגת אליל, ומה שמוריד אותך לדרגת עובד אלילים. כי קורבנות לא מקריבים לבני אדם. 2. זה אומר שאת יוצרת ויתורים שמגדילים את הפגיעה בך, אם הויתור לא פועל לטובתך. הנה ראי, כאן גם הקרבת, וגם איבדת אותו בסוף. אילו לא הייתי מקריבה אולי הכאב של האובדן היה כואב לך פחות. 3. את יוצרת ציפייה שהצד השני יעשה משהו בשבילך, כי את עשית בשבילו. בעברית קוראים לזה "אסיר תודה". אף אחד לא רוצה להיות אסיר. גם לא בתודה. הצד השני צריך לרצות לוותר עבורך, לא בשם ההדדיות, אלא בשם האהבה שיש לו אלייך. בהצלחה. אני מקווה שיפסיק לכאוב לך בקרוב.
 

Silver Ghost

New member
מאוד אהבתי את התגובה שלך

ובכלל את של כולכם תודה רבה על העידוד
 

אייבורי

New member
מבדידות האנשים הופכים קשים

אולי זה באמת לטובה שהרי מעמדת המקריבה וחסידת אומות העולם, את מנסה להשליט טרור עולמי. ממליץ כמו קודמתי, להפסיק לעמוד בפינת המקריבה הנצחית להנות מהיש ומהמעשים.
 
למעלה