בניית כדור פורח
אינה מסובכת אם מקפידים לשמור על כמה כללים: 1. ה"כדור" נעשה משקית פלסטית המשמשת לאיסוף אשפה, כזו המשווקת כחלק מגליל. חשוב להשתמש בסוג נטול שרוכים ודק. כדור פורח שנבנה מן הסוג העבה יותר לא יתרומם באויר. יש חשיבות לכל עשירית ומאית של גרם בעסק הזה. 2. יש צורך לחתוך את הצד העליון של השקית בקו ישר ולהדביק בצלוטייפ דק את החתך. 3. עושים חתך אלכסוני בשולי השקית, משני הצדדים, מן הפתח ועד למרחק של כ30 ס"מ, ומדביקים. 4. את המתקן שעליו "יושב" הנר מתקינים מקשיות פלסטיות דקות ככל האפשר, כאלה המשמשות לשתיה. הצורה הקלה לביצוע היא כמובן ריבוע שאורך הצלע שלו כ 10 ס"מ. עכשיו בא קטע קשה במקצת: יש צורך להדביק את שולי פתח השקית אל מתקן הקשיות. זה נעשה באמצעות צלוטייפ - דק! - בזהירות ובסבלנות. אני השתמשתי בנרות מן הסוג שנתון בתוך פחית קטנה אשר נמכרים בשקיות ניילון. למעשה, לא השתמשתי בנר עצמו, אלא בפחית שבתוכה הנחתי צמר גפן טבול בכוהל. את הפחית קושרים למתקן הקשיות בעזרת חוטי נחושת דקים, כאלה המצויים בתוך כל כבל חשמלי סטנדרטי. אחרי הדלקת צמר הגפן מקפידים שכל גוף הכדור = שקית הניילון תהיה מעל ללהבה. לוקח קצת זמן עד שהכדור מתמלא באויר חם ומתרומם באויר. ואחרי התיאור הטרחני הזה קצת פיקנטריה: בשנות החמישים של המאה הקודמת הופיעו ב"סיינטיפיק אמריקן" הוראות הרכבה לכדורים פורחים כמו זה שתואר כאן. לאחר זמן לא רב החלו להופיע בכל רחבי ארצות הברית דיווחים על עבמי"ים שונים ומשונים המרחפים בשמים, מהבהבים באורות מוזרים, ונעלמים כלעומת שבאו... השאר איך שאומרים, שייך להיסטוריה.
