אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
כדוב הרב
- פותח הנושא אזמרה
- פורסם בתאריך
לא רב אבל
אולי אני יצליח להאיר כמה נקודות בבעיה שצריך הלתייחס אליהם קודם כל הניגון בתפילה בכלי נגינה ידוע כיום כמנהג של רפורמים ועל כן צריך להזהר בזה מצד שני ידוע לי שלפני תקופת השואה היו בתי כנסת שהיו מושיבים מקהלות שלמות עם כלי נגינה באיזור הבמה כדי ללוות את החזן לעניות דעתי נראה שאפשר אבל צריך להזהר כאמור ועוד נקודה קטנה - האם ניתן לראות בשופר כלי נגינה? הכוונה היא בתקיעות הרשות ולא בראש השנה שחייבים להשתמש בו.. חיים
אולי אני יצליח להאיר כמה נקודות בבעיה שצריך הלתייחס אליהם קודם כל הניגון בתפילה בכלי נגינה ידוע כיום כמנהג של רפורמים ועל כן צריך להזהר בזה מצד שני ידוע לי שלפני תקופת השואה היו בתי כנסת שהיו מושיבים מקהלות שלמות עם כלי נגינה באיזור הבמה כדי ללוות את החזן לעניות דעתי נראה שאפשר אבל צריך להזהר כאמור ועוד נקודה קטנה - האם ניתן לראות בשופר כלי נגינה? הכוונה היא בתקיעות הרשות ולא בראש השנה שחייבים להשתמש בו.. חיים
הבעיה בכלי זמר בתפילה
לא כפי שהגיבו כאן שזה מנהג הריפורמים. בתורה לא נכתב 'ובחוקי הריפורמים לא תלכו', אלא 'ובחוקותיהם לא תלכו' [ויקרא יח. ג] , בעיית הריפורמים שהוזכרה על ידי אותו מגיב היא שהם נוהגים בחוקות הגויים, [פרט לכל הבעייתיות בהם שאין כאן מקומה]. בקשר לכלי שיר בשופר. נידון זה ניתן להסיק בין היתר ממסכת ראש השנה הדן באדם התוקע לשיר. אי לדבריי, לא מומלץ להתפלל כלל בליווי כלי שיר. מחוקי העכו"ם לקיים תיפלות עם השמעת תרועות וקולות לשיר לע"ז.
לא כפי שהגיבו כאן שזה מנהג הריפורמים. בתורה לא נכתב 'ובחוקי הריפורמים לא תלכו', אלא 'ובחוקותיהם לא תלכו' [ויקרא יח. ג] , בעיית הריפורמים שהוזכרה על ידי אותו מגיב היא שהם נוהגים בחוקות הגויים, [פרט לכל הבעייתיות בהם שאין כאן מקומה]. בקשר לכלי שיר בשופר. נידון זה ניתן להסיק בין היתר ממסכת ראש השנה הדן באדם התוקע לשיר. אי לדבריי, לא מומלץ להתפלל כלל בליווי כלי שיר. מחוקי העכו"ם לקיים תיפלות עם השמעת תרועות וקולות לשיר לע"ז.
נאמן למקורות
New member
לשאלתך...../images/Emo168.gif
מועדים לשמחה. בניגוד למה שענו לך קודמי, האסוציאציה הראשונית שלי כשקראתי את שאלתך היתה - עבודת הלווים בבית המקדש. ומבואר, שכאשר שבבית המקדש היו ממונים הלווים על "כלי שיר" היו מלווים את עבודת ה' בנגינה. ומאידך, כאשר הנוצרים - ואלה מבין היהודים המחקים אותם, הכניסו את כלי השיר לבית תפלתם, ברור שאין אנו רשאים לעשות זאת. ואולם, בתפילה ביחיד - בבית. אם התחושה המלווה את אמירת ההלל בתוספת כלי נגינה מסוג שאינו מפריע לאמירה, כגון: גיטרה, נותנת תוספת ונופך לשיר ושבחה להקב"ה, אין מניעה מלעבוד את ה' במלוא עוצמת השמחה. בשורות טובות.
מועדים לשמחה. בניגוד למה שענו לך קודמי, האסוציאציה הראשונית שלי כשקראתי את שאלתך היתה - עבודת הלווים בבית המקדש. ומבואר, שכאשר שבבית המקדש היו ממונים הלווים על "כלי שיר" היו מלווים את עבודת ה' בנגינה. ומאידך, כאשר הנוצרים - ואלה מבין היהודים המחקים אותם, הכניסו את כלי השיר לבית תפלתם, ברור שאין אנו רשאים לעשות זאת. ואולם, בתפילה ביחיד - בבית. אם התחושה המלווה את אמירת ההלל בתוספת כלי נגינה מסוג שאינו מפריע לאמירה, כגון: גיטרה, נותנת תוספת ונופך לשיר ושבחה להקב"ה, אין מניעה מלעבוד את ה' במלוא עוצמת השמחה. בשורות טובות.
שאלה על דבריך
אם תוכל לבהר מדוע כל כלי נגינה נחשבים כחוקות הגויים ולא רק העוגב? ועוד שאלה על הדרך- נדמה לי ששמעתי שהיום שאנחנו בא"י אין דין חוקות הגויים בארץ כי העיניין של חוקות הגויים זה שלא נראה כמותם ושנתבדל מהם וכיום עצם הישיבה בארץ היא הבידול מהגויים ולכן אין דין חוקות הגויים האם זה נכון? חיים
אם תוכל לבהר מדוע כל כלי נגינה נחשבים כחוקות הגויים ולא רק העוגב? ועוד שאלה על הדרך- נדמה לי ששמעתי שהיום שאנחנו בא"י אין דין חוקות הגויים בארץ כי העיניין של חוקות הגויים זה שלא נראה כמותם ושנתבדל מהם וכיום עצם הישיבה בארץ היא הבידול מהגויים ולכן אין דין חוקות הגויים האם זה נכון? חיים
למיטב הבנתי
אין זה משום ובחוקות הגויים אלא עיניין של מראית עין שאנו מתפללים לעץ ולאבן ואם נתבונן היטב נראה שהנוצרים אינם נוהגים לכרוע ואילו המוסלמים כורעים על מחצלאות קש ולכן מסתמא שהסיבה אינה ציווי "בחוקותיהם לא תלכו" ולמה נהגו לכרוע על משהו למרות שהמוסלמים נוהגים לכרוע על מחצלאות? א) אני יודע על המנהג הזה רק בקרב יהודי אירופה שחיו בין נוצרים ולכן אינם צריכים לחוש לכך ב) גם ליהודים מארצות מוסלמיות נראה שזה שלא כרעו על קש על על דברים אחרים מספיק כדי לא להידמות ובעיקר שהיו צריכים לעשות פשרה בין לא לכרוע על רצפה לבין לא לכרוע על קש חיים
אין זה משום ובחוקות הגויים אלא עיניין של מראית עין שאנו מתפללים לעץ ולאבן ואם נתבונן היטב נראה שהנוצרים אינם נוהגים לכרוע ואילו המוסלמים כורעים על מחצלאות קש ולכן מסתמא שהסיבה אינה ציווי "בחוקותיהם לא תלכו" ולמה נהגו לכרוע על משהו למרות שהמוסלמים נוהגים לכרוע על מחצלאות? א) אני יודע על המנהג הזה רק בקרב יהודי אירופה שחיו בין נוצרים ולכן אינם צריכים לחוש לכך ב) גם ליהודים מארצות מוסלמיות נראה שזה שלא כרעו על קש על על דברים אחרים מספיק כדי לא להידמות ובעיקר שהיו צריכים לעשות פשרה בין לא לכרוע על רצפה לבין לא לכרוע על קש חיים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.