כדוב הרב

אזמרה

New member
כדוב הרב

יש לי שאלה כאשר אומרים הלל בתפילה מותר לומרה עים כלי נגינה?כגון גיטרה? (באמצע התפילה) תודה
 

manew

New member
לא רב אבל

אולי אני יצליח להאיר כמה נקודות בבעיה שצריך הלתייחס אליהם קודם כל הניגון בתפילה בכלי נגינה ידוע כיום כמנהג של רפורמים ועל כן צריך להזהר בזה מצד שני ידוע לי שלפני תקופת השואה היו בתי כנסת שהיו מושיבים מקהלות שלמות עם כלי נגינה באיזור הבמה כדי ללוות את החזן לעניות דעתי נראה שאפשר אבל צריך להזהר כאמור ועוד נקודה קטנה - האם ניתן לראות בשופר כלי נגינה? הכוונה היא בתקיעות הרשות ולא בראש השנה שחייבים להשתמש בו.. חיים
 

א77

New member
הבעיה בכלי זמר בתפילה

לא כפי שהגיבו כאן שזה מנהג הריפורמים. בתורה לא נכתב 'ובחוקי הריפורמים לא תלכו', אלא 'ובחוקותיהם לא תלכו' [ויקרא יח. ג] , בעיית הריפורמים שהוזכרה על ידי אותו מגיב היא שהם נוהגים בחוקות הגויים, [פרט לכל הבעייתיות בהם שאין כאן מקומה]. בקשר לכלי שיר בשופר. נידון זה ניתן להסיק בין היתר ממסכת ראש השנה הדן באדם התוקע לשיר. אי לדבריי, לא מומלץ להתפלל כלל בליווי כלי שיר. מחוקי העכו"ם לקיים תיפלות עם השמעת תרועות וקולות לשיר לע"ז.
 
לשאלתך...../images/Emo168.gif

מועדים לשמחה. בניגוד למה שענו לך קודמי, האסוציאציה הראשונית שלי כשקראתי את שאלתך היתה - עבודת הלווים בבית המקדש. ומבואר, שכאשר שבבית המקדש היו ממונים הלווים על "כלי שיר" היו מלווים את עבודת ה' בנגינה. ומאידך, כאשר הנוצרים - ואלה מבין היהודים המחקים אותם, הכניסו את כלי השיר לבית תפלתם, ברור שאין אנו רשאים לעשות זאת. ואולם, בתפילה ביחיד - בבית. אם התחושה המלווה את אמירת ההלל בתוספת כלי נגינה מסוג שאינו מפריע לאמירה, כגון: גיטרה, נותנת תוספת ונופך לשיר ושבחה להקב"ה, אין מניעה מלעבוד את ה' במלוא עוצמת השמחה. בשורות טובות.
 

ישי4

New member
מה באמת?

בס"ד אני יודע על ישיבה מכובדת שנוהגת כך, ובסך הכל אם הגוים לקחו את זה מאתנו אולי זה לא נחשב כחוקות הגוים? מלבד זה אולי יש הבדל בין מה שהגוים עושים - מקהלה עם עוגב, לבין נגינה בשעת התפילה שנהוגה בכל מני מקומות כיום על ידי כל מי שרוצה להביא כלי נגינה?
 

manew

New member
שאלה על דבריך

אם תוכל לבהר מדוע כל כלי נגינה נחשבים כחוקות הגויים ולא רק העוגב? ועוד שאלה על הדרך- נדמה לי ששמעתי שהיום שאנחנו בא"י אין דין חוקות הגויים בארץ כי העיניין של חוקות הגויים זה שלא נראה כמותם ושנתבדל מהם וכיום עצם הישיבה בארץ היא הבידול מהגויים ולכן אין דין חוקות הגויים האם זה נכון? חיים
 

א77

New member
למיטב ידיעתי

במוסף של יום הכיפורים כרענו לא על הרצפה ולא על אבן גזית. השתמשנו במגבות וכדו' לכריעה. ו... היינו בארץ הקודש.
 

manew

New member
למיטב הבנתי

אין זה משום ובחוקות הגויים אלא עיניין של מראית עין שאנו מתפללים לעץ ולאבן ואם נתבונן היטב נראה שהנוצרים אינם נוהגים לכרוע ואילו המוסלמים כורעים על מחצלאות קש ולכן מסתמא שהסיבה אינה ציווי "בחוקותיהם לא תלכו" ולמה נהגו לכרוע על משהו למרות שהמוסלמים נוהגים לכרוע על מחצלאות? א) אני יודע על המנהג הזה רק בקרב יהודי אירופה שחיו בין נוצרים ולכן אינם צריכים לחוש לכך ב) גם ליהודים מארצות מוסלמיות נראה שזה שלא כרעו על קש על על דברים אחרים מספיק כדי לא להידמות ובעיקר שהיו צריכים לעשות פשרה בין לא לכרוע על רצפה לבין לא לכרוע על קש חיים
 
למעלה